חברת ההזנק WeSpace, המפתחת רחפן רקטי לטיסה מעל פני הירח, חתמה על הסכם שיתוף פעולה עם חברת הטכנולוגיה והחלל האמריקנית דיינטיקס (Dynetics), אחת השחקניות המשמעותיות בשוק התעופה והחלל בארצות הברית. נוסף על היתרונות המובנים בשיתוף פעולה עם חברה ותיקה ומבוססת, והמסר העולה ממנו למשקיעים, ההסכם גם יאפשר לחברה הישראלית להתמודד במכרזים של גופי ממשל בארצות הברית, בהם סוכנות החלל נאס"א, הפתוחים רק לחברות אמריקניות.
על פי ההסכם, בשלב הראשון דיינטיקס תהיה קבלן משנה של החברה הישראלית, תייצר את מערכת ההנעה של הרחפן, המכונה Hopper, כלומר "מנתר" או "מדלג", ותרכיב את המוצר הסופי. החברה הישראלית מצידה מתמקדת בפיתוח מערכות המיחשוב, הניווט והטיסה האוטונומית של הרחפן. "שתי החברות יהיו שותפות בתחום השיווק, ויצירת שוק לרחפן הירח שלנו, דרך הקשרים הרבים שיש לנו בתחום", אמרה קתי לוריני (Laurini), יועצת של חברת דיינטיקס שעבדה 35 שנים בנאס"א בטרם יצאה לשוק הפרטי.
"יש הרבה ידע על הירח מלוויינים שמקיפים אותו בגובה מאה קילומטרים ויותר, אבל סריקה מקרוב של פני השטח היא מפתח לזיהוי משאבים מקומיים ולהבנת הפוטנציאל של כלכלת ירח", אמרה לוריני לאתר מכון דוידסון. "לרחפן של WeSpace יש יתרון בכך שקל להתאים אותו למשימות ספציפיות, לפי הצרכים של הלקוח".
שתי החברות ינסו להתמודד במשותף על משימות שיאפשרו להן לשגר את הרחפן לניסוי על הירח, ואולי גם לקבל מימון לכך. ב-WeSpace מנסים לזכות בהמלצת סוכנות החלל הישראלית, שאמורה לבחור חברות להמליץ עליהן לשיתוף פעולה עם נאס"א במסגרת תוכנית ארטמיס. במקרה כזה הסוכנויות עשויות לממן את שיגור הרחפן כמטען באחת המשימות הלא מאוישות של תוכנית CLPS, שנאס"א מפעילה כדי לעודד משימות ירח של חברות פרטיות. כדי לקדם אפשרות כזאת, החברות כבר עובדות על שיתופי פעולה אפשריים עם מרכזי מחקר של נאס"א, המעוניינים במידע שיהיה אפשר לקבל במשימת ריחוף מעל פני הירח.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מה גורם לטנטון?
הפיזיקה של פכפוך המים
הפתרון של הצמח להצטברות חלבונים
בסוף השנה אמורה חברת "אסטרובוטיק" לשגר לירח רכב שטח לא מאויש בשם וייפר (Viper), שמיועד לחיפוש קרח ומשאבים מקומיים נוספים. "אנחנו מתכננים להשתלב באחת ממשימות המשך של וייפר, שבה הרחפן יישא חיישנים כמו של הרכב, אבל יוכל לסרוק שטח גדול הרבה יותר", אמרה מנכ"לית WeSpace, יפעת פפר. "במקביל אנו עובדים על פיתוח משימות נוספות, שמסגרתן נוכל להציע שירותי רחפן לחברות שירצו נתונים שהוא יכול לספק, כמו צילומי תקריב שמראים היכן יש מחצבים מסוימים, או מיפוי של אזורים שהרובר יוכל לנסוע אליהם. צריך להבין שבעוד רכב ירח נוסע במהירות של עשרות מטרים בשעה, הרחפן יכול בזמן קצר לסרוק שטח של קילומטרים". כמו כן, יש מקומות שרק רחפן יכול להגיע אליהם, מוסיף מנהל הטכנולוגיה של WeSpace, יגאל הראל. "כלי רכב גלגליים אינם יכולים לרדת לתוך מכתשים עמוקים, או לתוך מערות שנוצרו מהתפרצויות לבה, כך שרחפן אוטונומי היא הדרך היחידה להגיע אליהם".
על פי ההסכם בין החברות שיתוף הפעולה אמור להימשך שנתיים, עם אפשרות להארכה אם הצדדים יצליחו לזכות בפיתוח משימה משותפת, או שיחליטו להמשיך לנסות. לדברי פפר והראל, החברות יכולות להשלים את הפיתוח המשותף תוך פחות משלוש שנים מרגע שיתקבל מימון למשימה. במקביל, בחברה הישראלית מחפשים משקיעים שיראו את הפוטנציאל הכלכלי של המוצר.
לוריני, המייצגת את הצד האמריקני בשותפות, אופטימית לגבי המוצר המשותף. "בניית מערכות לנחיתה על הירח היא אתגר גדול, כמו שראינו רק לאחרונה, אבל לדיינטיקס יש מורשת של חמישים שנה בתחום, וביטחון באמינות המערכות שלנו. אין כיום הרבה מתחרים בפיתוח רחפנים לטיסה מעל פני הירח, ורחפן כזה יוכל לספק פתרונות רבים לפעילות על פני הירח, בעיקר לאחר שתהיה אפשרות לתדלק אותו שם, כך שלא יהיה חד פעמי, ואפילו להשתמש בדלק שיופק ממשאבים מקומיים. חוץ ממיפוי ואיסוף מידע, רחפן כזה יכול לעזור בשינוע ציוד של חללית גדולה, שתנחת במרחק מה מאתר העבודה כדי לא לכסותו באבק, בהעברת ציוד ממקום למקום, אפילו בהצבת כלי הרכב הגלגליים בנקודת ההתחלה של מסלולם, או בהטסת אסטרונאוטים ממקום למקום. הפוטנציאל הוא גדול מאוד".
מסכמים כהצלחה
החברת האמריקנית Intuitive Machines, שהנחיתה את החללית הפרטית הראשונה על הירח לפני שבוע, מסכמת בהצלחה את המשימה, למרות התקלה בנחיתה. הנחתת "אודיסאוס" הגיעה לנחיתה במהירות גבוהה מהצפוי וכתוצאה מכך נשברה אחת מרגלי הנחיתה, והיא נפלה על צדה. למרות ההתחלה הצולעת הנחתת העבירה מידע מכל המכשירים, גם של נאס"א וגם של הלקוחות הפרטיים, אמרו ראשי החברה ונציגי סוכנות החלל במסיבת עיתונאים ביום רביעי.
לקראת הנחיתה גילו מהנדסי החברה כי הלייזרים שמיועדים למדוד את גובה החללית אינם פועלים, ואילתרו תיקון תוכנה שאיפשר לנחתת להשתמש לשם כך בלייזר מאחד המכשירים המדעיים של נאס"א. ואולם, לדברי סמנכ"ל הטכנולוגיה של החברה, טים קריין (Crain), בסופו של דבר התוכנה קיבלה את נתוני המכשירים של נאס"א, אבל לא קיבלה את האישור שהם תקפים, ומחשב החללית לא השתמש בהם בנחיתה.
"למעשה נחתנו בלי מד תאוצה ובלי הניווט האופטי", אמר קריין. בעקבות זאת החללית נחתה כ-1.5 קילומטרים מאתר המטרה, כשגם המהירות האנכית שלה וגם המהירות האופקית גדולות מהמתוכנן. כתוצאה מכך היא לא נחתה במקום ועצרה מיד, אלא "נסעה" קצת על פני השטח - מה שגרם לשבירה של לפחות אחת מרגלי הנחיתה. בסופו של דבר היא נטתה על צדה, אבל מכיוון שהיא נחתה על קרקע משופעת, ואחד ממיכלי ההליום בלם נפילה מלאה על הצד, היא נשארה בזווית של כ-30 מעלות מפני השטח.
עוד מרכיב שלא פעל בנחיתה הייתה המצלמה הניידת, שהייתה אמורה להיפלט מהנחתת במוך למגע עם הקרקע, ולתעד את הנחיתה. בחברה אומרים שהמצלמה כן נפלטה בסופו של דבר, אבל או שהיא לא פעלה, או שהתקשורת עמה השתבשה והיא לא הצליחה להעביר לנחתת את התמונות.
לקראת סוף השבוע הנחתת סיימה את משימתה וכובתה, לאחר שאור השמש המגיע אל הלוחות הסולריים שלה פחת עם בוא הערב הירחי. בחברה לא שוללים את האפשרות לנסות להפעיל אותה שוב ביום הירחי הבא, בעוד כשבועיים. אומנם על פי התכנון המקורי היא לא אמורה לשרוד שבועיים של קור לילי, אך בחברה נתלים בתקדים טרי של משימה נוספת שנחתה על הצד – נחתת הירח היפנית SLIM. מפעיליה הצליחו לחדש את הקשר עמה השבוע, יותר מחודש אחרי הנחיתה, אף על פי שגם היא לא תוכננה לשרוד לילה ירחי, ודאי לא שניים. מפעיליה ינסו לצלם עוד תמונות במצלמה שלה, בתקווה שגם יצליחו לשלוח אותן לכדור הארץ.
מים חמימים בעולמות קפואים
ממצאים חדשים שהושגו בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס וב מעלים כי שניים מכוכבים הלכת הננסיים בשולי מערכת השמש עשויים להיות פעילים גיאולוגית. אם זה נכון, זה מגדיל את הסיכוי שיש להם מים נוזלים מתחת לפני השטח הקפואים, ולכן גם את הסיכוי שאולי קיימים שם חיים.
לפני כמעט עשור חלפה חללית ראשונה ליד כוכב הלכת הננסי פלוטו. ניתוח התמונות שלה העלה כי יש בקרח על פניו הרי געש, וייתכן שחלקם עדיין פעילים. הגילויים האלה שינו את התפיסה שרווחה עד אז, לפיה פלוטו הוא עצם "קפוא" שאינו פעיל גיאולוגית, ועוררו עניין מחודש גם בכוכבי לכת ננסיים אחרים בחגורת קויפר, האזור שבשולי מערכת השמש שלנו. צוות חוקרים בהובלת ריצ'רד גליין (Glein) ממכון המחקר סאות-ווסט בטקסס השתמש במכשירים הרגישים במיוחד של טלסקופ החלל ג'יימס וב כדי לחקור את הרכב הגזים סמוך לפני השטח של כוכבי הלכת הננסיים אריס (Eris) ומאקה-מאקה (Makemake).
החוקרים התעניינו בעיקר במולקולות של גז מתאן (CH4), המורכבות מאטום פחמן ומארבעה אטומי מימן. בעוד באטומי המימן הנפוצים ביותר הגרעין מכיל פרוטון אחד בלבד, חלק מאטומי המימן כבדים יותר, משום שהגרעין שלהם מכיל גם נייטרון. איזוטופים כאלה מכונים דאוטריום, והשכיחות שלהם עשויה להצביע על מקורו של המתאן. ריכוז גבוה יותר של דאוטריום מעיד כנראה על מתאן שנוצר קרוב לפני השטח, בעוד ריכוז נמוך שלו מאפיין מתאן שנוצר בעומק הגוף הפלנטרי, והגיע לפני השטח בפעילות געשית.
המדידות הרגישות של טלסקופ החלל העלו כי בשני כוכבי הלכת הננסיים נמצא רק מעט מתאן שמכיל דאוטריום, מה שמצביע על פעילות געשית שהתקיימה לאחרונה, לפחות במונחים גיאולוגיים, ואולי עדיין מתקיימת. הממצאים מפתיעים במיוחד לגבי מאקה-מאקה, משום שהוא גוף קטן יחסית לאריס ופלוטו, ועד כה מדענים סברו שהוא קטן מכדי להיות פעיל געשית. "בעקבות המעבר של החללית 'ניו הורייזונס' סמוך לפלוטו, ועם התגליות החדשות האלה, אנו רואים שחגורת קויפר היא מקום ער ופעיל, מלא בעולמות דינמיים", סיכם גליין.
ירחים מכאן ומכאן
מדענים מארצות הברית גילו שלושה ירחים נוספים המקיפים את כוכבי הלכת המרוחקים במערכת השמש שלנו. שני ירחים התגלו סביב נפטון, ואחד סביב אורנוס. "אלה העצמים בעלי רמת הבהירות החלשה ביותר שהתגלו עד כה, ונדרש עיבוד תמונה מיוחד כדי לגלותם", אמר ראש צוות המחקר, סקוט שפרד (Sheppard) ממכון קרנגי בארצות הברית, שהוביל את זיהוי הירחים בעזרת טלסקופים גדולים בצ'ילה ובהוואי.
הירח שהתגלה סביב אורנוס הוא בקוטר שמונה קילומטרים בלבד, ומשלים הקפה סביב כוכב הלכת שלו ב-680 ימי ארץ. זהו הירח ה-28 שמתגלה סביב אורנוס, וכעת, לאחר אישור הגילוי, גם הוא צפוי לקבל שם של דמות ממחזה של שייקספיר, כמו שאר הירחים של כוכב הלכת הזה.
שני הירחים שהתגלו סביב נפטון גדולים קצת יותר. אחד הוא בקוטר של כ-23 קילומטרים, ומשלים הקפה סביב כוכב הלכת בכתשע שנות ארץ. האחר הוא בקוטר של כ-14 קילומטרים, ומקיף את נפטון אחת לב-27 שנות ארץ. הם התגלו לראשונה כבר לפני כשלוש שנים, אך נדרשו תצפיות ממושכות כדי לאמת את הגילוי. עם גילוים עולה מספר הירחים המוכרים של נפטון ל-18, וכמו קודמיהם, גם הם צפויים לקבל שמות של דמויות מעולמות המים במיתולוגיה ההלנית.
החוקרים מקווים כי הגילויים החדשים יזרזו פיתוח של משימת מחקר לכוכבי הלכת האלה. עד כה עברה לידם רק חללית אחת, וויג'אר 2, במסעה בשולי מערכת השמש בשנות ה-80.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע