צבאים, יעלים, צבי ים ונשר בטבע הישראלי
(יניב כהן, מוחמד נסאר ויהב צימרינג – רשות הטבע והגנים)
נסיגה בכמות הנשרים והלוטרות, אך עלייה באוכלוסיית צבי הנגב והיעל הנובי - כך עולה מדוח מצב חיות הבר שסיכם את העשור 2010 – 2020 שהוצג היום (שלישי) במפגש לעיתונאים שערכה רשות הטבע והגנים.
הדוח שהוצג סוקר את מצבם של 16 מינים בקרב קבוצות החולייתנים – יונקים, עופות וזוחלים, תוך התמקדות במינים נדירים בסכנת הכחדה, "מיני דגל" בעלי ערך תרבותי וציבורי ומינים המוגדרים ו"מיני מטריה", היכולים לשמש סמנים למצבם של המערכות האקולוגיות ובתי הגידול במקומות חיותם. בדוח נכללים אף מספר מינים שחשוב לספור אותם מפאת חיכוכם עם האדם.
את כתיבת ועריכת הדוח, המתמקד בשנים 2011-2020 ומהווה פרסום המשך של דוחות קודמים, הוביל ד"ר נעם לידר, מנהל אגף אקולוגיה ברשות הטבע והגנים בסיוע עובדים ואקולוגים נוספים של רשות הטבע והגנים וגופים נוספים.
"תוצאות הדוח מראות שבעשורים האחרונים גודל האוכלוסיות של רוב המינים שנספרו, בהם רבים בסכנת הכחדה חמורה, נמצא במגמת עלייה או שומר על יציבות", אמר ד"ר לידר. "מצב זה מעיד על כך שבאופן כללי מצבם של מרבית מיני היונקים, העופות והזוחלים שנבדקו נשאר יציב או השתפר בעשור האחרון וזה כמה דורות, ומעיד שמכלול פעולות השימור והממשק המיושם על ידי רשות הטבע והגנים והשותפים שלה לעשייה אכן תורם לשימורם. עם זאת, מגוון האיומים כיום ואלו העתידיים, מחייבים המשך פעולות השימור והגברתם. בשני מינים נמצאה מגמת ירידה מתמשכת ומדאיגה ומצב אוכלוסיותיהם מידרדר: אוכלוסיית הנשר מקראי שאוכלוסייתו קטנה בדור האחרון של המין, ואוכלוסיית הלוטרה האירופית שקטנה בשני הדורות האחרונים של המין", הוסיף.
מצבן של חלק ממיני חיות הבר שמשולבים בדוח:
יעל נובי
היעל הנובי הוא מין דגל לשמירת הטבע בישראל. הוא סמל להצלחה של שמירה על מינים והוא גם סמלה של רשות הטבע והגנים מיום הקמתה ב-1964 בגלגולה הראשון – רשות שמורות הטבע. גודל האוכלוסייה העולמית של היעל בירידה, וכנראה היום האוכלוסייה בישראל היא הגדולה והמוגנת ביותר בעולם. עיקר האוכלוסייה מרוכז בשני אזורים: מדבר יהודה והר הנגב. שתי אוכלוסיות קטנות חיות בהרי אילת והערבה הדרומית ואוכלוסייה אחת ברמת הגולן. מקורה הוא יעלים מעין גדי שהועתקו בעבר לרמת הגולן.
תוצאות הספירות שבוצעו מורות בדרך כלל על יציבות או על עלייה מתונה בגודל האוכלוסיות בתקופה המהווה יותר משני דורות של יעלים. פירוש הדבר הוא שתגובת האוכלוסייה בטווח זמן קצר עד בינוני על איומים, ובד בבד פעולות ממשק השימור של רשות הטבע הגנים, התגלמו ביציבות או בעלייה במספרה.
צבי ישראלי
בעבר מין זה היה נפוץ בחצי האי ערב ובמזרח התיכון. עם השנים הצטמצמה אוכלוסייתו או נכחדה ברוב המדינות, והיום רוב האוכלוסייה נמצאת בישראל: בצפון הארץ ובמרכזה, ומהנגב המערבי ורמת מדבר יהודה וצפונה. מין זה משמש אינדיקטור למצב הסביבה שבה הוא חי. ירידה בגודל אוכלוסיית הצבאים עשויה להעיד על ירידה באיכות השטח כולו, ומכאן חשיבות הספירה של מין זה.
ספירה רב-שנתית נעשית רק באוכלוסיות צפופות. הן נספרו במשך שלושה דורות ויותר של המין (משך כל דור של צבי הוא כ-5 שנים) ומראות מגמות ארוכות טווח במצבן.
בחלק מהאזורים בישראל ישנה מגמת גידול והתחזקות של אוכלוסיות הצבאים, אך אוכלוסיות אחרות נשארו יציבות או אף קטנו. אוכלוסיית הצבאים בחולות מישור החוף הדרומי פחתה בשלושת הדורות האחרונים עד כדי מחצית מגודלה לפני עשור. לפי האומדן בדוח העשור סך, כל אוכלוסיית הצבאים בישראל בשנת 2020 הוא כ-5,500 פרטים.
צבי נגב
תפוצתו העולמית של מין זה היא במדבריות צפון אפריקה, סיני וישראל. בישראל הוא מצוי בנגב ובערבה, ומדרום הנגב המערבי וחוף ים המלח עד אילת.
בשל התאמתו לשטחים פתוחים ונרחבים כגון שטחים מישוריים וואדיות רחבים במדבר, הוא משמש סמן לשינויים במצב בית הגידול, ולכן ירידה בגודל אוכלוסייתו יכולה להעיד על הידרדרות כושר הנשיאה של השטח ואיכותו. ספירה רב-שנתית כבר נעשית יותר משלושה דורות של המין בתחום תפוצתו בנגב ובערבה בחמישה אזורים מייצגים.
תוצאות הספירה מעידות על מגמת עלייה בגודל האוכלוסייה כמעט עד כדי הכפלתה בתקופה זו. רוב הגידול נצפה באוכלוסיות מרכז הערבה והנגב, בעיקר בנחלים הגדולים, ורק מקצתו נצפה בדרום הערבה וצפונה ממנה. בשנת הספירה האחרונה לתקופת הדוח - 2018 , נספרו 1,433 צבאי נגב.
בתוך כך, מעבר לנתונים שקיימים בדוח העשור ועל פי נתונים שהוצגו במפגש העיתונאים השנתי של רשות הטבע והגנים לסיכום שנת 2022, עולה כי מספר צבאי הנגב שנספרו בספירות בפועל בשנת 2022 עומד על 1,889 פרטים לעומת 2,061 פרטים שנספרו בשנת 2021.
אוכלוסיות מינים שמצבן מידרדר
נשר מקראי
בעבר תפוצתו העולמית של המין הייתה רחבה: מחצי האי האיברי במערב ומדינות דרום אירופה ועד הודו במזרח, וכן צפון אפריקה. אולם היום האוכלוסייה מקוטעת והמין נעלם או התמעט מאוד בחלק ניכר מתחום תפוצתו. גם בישראל תפוצת המין הצטמצמה, ובשני העשורים האחרונים היא פחתה מ-120 זוגות מקננים ל-50 זוגות בלבד. בצפון מקננים נשרים רק בכרמל, ובדרום במדבר יהודה ובהר הנגב.
הנשרים נספרים 22 שנים, שהן פרק זמן קצר בהרבה משלושה דורות של המין (כ-54 שנים). בחורף 2020 נספרו 184 נשרים: 41 בצפון ו-143 בדרום; ואותרו 47 התחלות קינון: 9 בכרמל, 4 במדבר יהודה ו-34 בנגב. בקיץ 2020 נספרו 204 נשרים: 38 בצפון ו-166 בדרום.
תמונת הרבייה עגומה: בצפון שיעור ההצלחה של הרבייה היה 10% בלבד, במדבר יהודה כל הקינים נכשלו, ורק בנגב שיעור ההצלחה של הרבייה היה 75%. אם כן, היום רוב אוכלוסיית הנשרים בישראל מתרכזת בחבל המדברי, ומספר הפרטים הנצפים ומספר הקינים המתועדים בו יציב ואף עולה באופן מתון. לעומת זה מספר הקינים במדבר יהודה ירד ירידה חדה בהשוואה לנגב, שבו ניכרת יציבות ועלייה מתונה.
בתוך כך, מעבר לנתונים שקיימים בדוח העשור המפרטים נתונים ומגמות עד שנת 2020 רשות הטבע והגנים דיווחה במפגש העיתונאים על נתונים נוספים הקשורים לאוכלוסיית הנשרים בישראל. מהנתונים שהוצגו במפגש, נכון לשנת 2022, על פי סיכום ספירה אחרונה ומעקב נשרים ע"י לכידה ותיוג, אוכלוסיית הנשרים המקומית נאמדת בכ-230 פרטים (נתון זהה לשנת 2021).
9 נשרים נולדו ב-2022 בגרעיני רבייה של פרויקט "פורשים כנף" (רק 5 אשתקד), 38 קינוני נשרים נרשמו השנה (47 אשתקד). ייתכן שהירידה מוסברת בהרעלה שהתרחשה באוקטובר 2021, שבה מתו לפחות 14 פרטים, רובם בוגרים המוכרים כמתרבים ועוד הרעלה של 3 פרטים מתרופה ווטרינרית בנובמבר 2021). 4 נשרים מגרעין הרבייה שוחררו השנה בישראל לטבע, 3 בשמורת גמלא ו-1 בחי-בר כרמל (6 אשתקד). 12 נשרים נמצאו מתים השנה בישראל לעומת 24 אשתקד. 7 מהם מתו הרעלה מתרופות ווטרינריות (וולטרן שאכלו כנראה במדבר יהודה במזרח הר חברון וקרוב לקו התפר).
בסך הכל - 124 נשרים נלכדו בחודשי הסתיו כחלק מניטור האוכלוסייה (במסגרת פרויקט פורשים כנף), מהם 20 פרטים חדשים - ילידי 2022. שאר הנשרים שנלכדו הם נשרים ותיקים שנבדקו, מושדרו ושוחררו. בסך הכל יש 139 נשרים ממושדרים פעילים.
לוטרה
תחום תפוצתה של הלוטרה הוא אירופה, אזורים רבים באסיה, ובחלקים מצפון אפריקה. ישראל היא גבול התפוצה הדרומי העולמי של המין. בישראל אוכלוסייתה הצטמצמה מאוד בשנים האחרונות וככל הנראה היא נכחדה מנחלי רמת הגולן, עמק חרוד, עמק בית שאן ועמק יזרעאל. היום היא מצויה בנחלי האיתן באגן נהר הירדן העליון ועמק החולה, באזור הכנרת ובעמק הירדן.
ממצאי סקר 2020 מעידים על אוכלוסייה יציבה יחסית רק בשני אזורים: בעמק החולה והנחלים המתנקזים אליו; ובאזור הכנרת. כמו כן התגלו סימנים להימצאות של לוטרות באתרים דרומיים יותר לאורך הירדן הדרומי, וייתכן שהם מעידים על התפשטות האוכלוסייה דרומה.
צבי הים בשנת 2022
רשות הטבע והגנים דיווחה גם על סיכום הטלות קיני צבות הים ופעילות המרכז להצלת צבי ים ברשות הטבע והגנים בשנת 2022. לפי הנתונים שהוצגו במפגש העיתונאים, בשנת 2022 הוטלו בחופי ישראל 403 קיני צבות ים לעומת 449 אשתקד. 223 צבי ים פגועים/פצועים הגיעו השנה לטיפול במרכז הארצי להצלת צבי ים לעומת 102 אשתקד ו-121 צבי ים הושבו חזרה לטבע לאחר תקופת טיפול ושיקום, לעומת 104 צבים בשנת 2021.
נתוני שריפות ואכיפה
מלבד הצגת הדוח ועדכון במצב חיות הבר, במפגש לעיתונאים דנו בעשייה של רשות הטבע והגנים בשנה האחרונה. במפגש סיפרו כי בשנת 2022 נשרפו כ- 22,063 דונם בשטחי שמורות טבע וגנים לאומיים בכל הארץ בכ-105 מקרי שריפות מעל דונם. זאת לעומת 48,505 דונם שנשרפו בשנה שעברה, בכ-222 מקרי שריפות.
בנושא אכיפה וציד בלתי חוקי - בשנת 2022 נפתחו כ-2,713 תיקי אכיפה (כ-3,000 אשתקד). מתוכם 118 תיקי ציד (125 אשתקד) ו- 19 תיקי החזקה וסחר בחיית בר מוגנת (18 אשתקד).
כמו כן, ב-2022 נפתחו 236 תיקי אכיפה של פקודת הדיג (253 אשתקד), נרשמו 607 אירועי נהיגה אסורה בחופי הים (518 אשתקד) ונרשמו 341 אירועי אכיפה בחוקי רשות הטבע והגנים (שמורת טבע ימיות, ערכי טבע מוגנים, חוק הניקיון, 324 אשתקד).
רעיה שורקי, מנכ"לית רשות הטבע והגנים, אמרה בין השאר כי "בשנת 2022 הגענו להישגים בתחומי שמירת הטבע, המורשת והטיילות בשמורות הטבע והגנים הלאומיים אך גם התמודדנו עם לא מעט אתגרים. בתחומי שמירת הטבע הצלחנו לקדם הכרזות של שמורות טבע וגנים לאומיים חדשים באזורים בעלי חשיבות אקולוגית, נופית וערכית בהן גם הכרזה על גלישת פלמחים כשטח מוגן ייחודי בלב המים הכלכליים. הצלחנו לשמור על בתי גידול, לחקור ולנטר את ערכי הטבע, להגן ולהציל חיות בר וצמחים וליישם תכניות ממשק חשובות לשמירה עליהם. בתוך כך גם התמודדנו עם אתגרים של זיהומים בשמורות הטבע, הרעלות, צייד לא חוקי ומחלות של חיות בר, שריפות נרחבות ועוד. את כל אלה עוטפים איומים משמעותיים של לחצי פיתוח המאיימים על השטחים הפתוחים וגם שינויי האקלים המחייבים התייחסות מעמיקה והיערכות של הגורמים הרלוונטיים לנושא בהם גם הרשות". עוד אמרה: "אהבת טבע אינה זהה לשמירת טבע ומימוש אהבה לטבע צופן בקרבו לעיתים גם פגיעה בטבע. מאידך, שמירת הטבע זקוקה לאוהבי טבע רבים משום שהם אלה המעניקים בסיס ציבורי איתן לשמירת הטבע".
