ההתמודדות עם משבר האקלים והשפעותיו בישראל מקבלות ביטוי משמעותי בתקציב המדינה עם תוספת חירום של כ-1.2 מיליארד שקל לטיפול בנחלי הארץ כדי למנוע ולצמצם שיטפונות. כך הודיעו היום (רביעי) משרדי האוצר והחקלאות וכן רשות מקרקעי ישראל, בוועידה השנתית לנחלים שהתקיימה בנס ציונה.
לפי ההודעה מדובר ב"הסכם היסטורי לטיפול מערכתי ושורשי בתשתיות הניקוז של המדינה. במסגרת זו יקודמו בחמש השנים הקרובות 13 פרויקטים חיוניים, בכל רחבי הארץ. סכום זה מתווסף לתקצוב השוטף של משרדי האוצר והחקלאות לנושא, העומד על כ-275 מיליון שקל לשנים אלו".
בוועידה הוקדש מושב מיוחד למשבר האקלים והשפעותיו הקיצוניות על משטר זרימת המים בנחלי ישראל, ולתוצאות הנגזרות מכך. אחד הסימנים העיקריים של ההתחממות הגלובלית הוא עלייה בשכיחות אירועי הקיצון ותופעות מזג אוויר הגורמות לשיטפונות ולהצפות, ומכאן - לנזקים כבדים בתשתיות וברכוש במרחב העירוני ובמרחב הכפרי. גורמים מטעם משרדי הממשלה שהשתתפו בוועידה הודיעו כי לנוכח המשבר העולמי יוגבר שיתוף הפעולה בינם לבין כל הגופים העוסקים בנושא: ארגוני הסביבה, רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע וקק"ל.
בין השאר הוצג בוועידה פרויקט הענק של ממשלת גרמניה לשיקום נהר האמשר בחבל הרוהר, שחווה לפני כשנתיים שיטפונות ענק והצפות. לפי הערכות מומחים, הפרויקט שבוצע קודם לכן באגן הניקוז של הנהר צמצם מאוד את הנזקים, שהיו עלולים להיות קטסטרופליים. בישראל מקווים ששיפור התשתיות שעליו הוכרז היום ימנע מצב כזה כאן.
ישראל חוותה בשנים האחרונות רצף של חורפים גשומים שהובילו לשיטפונות ולהצפות חמורים בערי החוף, בנגב ובשפלה, כולל בבסיס חיל האוויר חצור שם נגרם נזק לשמונה מטוסי F-16. בחורף 2020 לבדו נספו שבעה בני אדם ונגרמו נזקים לרכוש ולתשתיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. בדו"ח מבקר המדינה מיוני שעבר נמצאו ליקויים רבים בטיפול הרשויות בנושא ההצפות, בין היתר אי התמודדות עם מי הנגר, לאור התרחבות הבנייה הפוגעת בכושר החלחול של המים לתוך הקרקע.
מחקר שפרסמו קבוצת חוקרי אקלים בקיץ האחרון ב-ScienceBrief אישר את הערכות השנים האחרונות, והעלה שבאזורים עירוניים ברחבי העולם גדל הסיכוי לגשמים קיצוניים ולשיטפונות, והתופעה צפויה להתעצם כל עוד ימשיכו הטמפרטורות בכדור הארץ לעלות.