המאמץ שנמשך לילות רבים נשא פרי ואף קבע הישג היסטורי שטרם נראה כמותו. באמצעות טלסקופ הסקר האסטרונומי בתחום האור הנראה והאינפרה-אדום (VISTA) של המצפה האירופי הדרומי (ESO), נוטרו האזורים המרכזיים של הגלקסיה שלנו, שביל החלב, במשך יותר מ-13 שנים.
עם 500 טרה-בייט של נתונים, זהו פרויקט התצפית הגדול ביותר שבוצע אי פעם עם טלסקופ מטעם הפרויקט, שבו שותפות 16 מדינות אירופיות, המקים ומפעיל מערך של טלסקופים מהשורה הראשונה המוצבים בצ'ילה, וצופים אל השמיים בחציו הדרומי של כדור הארץ.
את ממצאי המיפוי, פרסם צוות האסטרונומים בכתב העת Astronomy & Astrophysics, כשמדובר בפריצת דרך של ממש בכל הנוגע לגלקסיית שביל החלב. "במיפוי שערכנו, גילינו כל כך הרבה תגליות, ואף שינינו את הנוף של הגלקסיה שלנו לנצח", הכריז דנטה מיניטי, אסטרופיזיקאי מאוניברסיטת אנדרס בלו בצ'ילה, שהיה ממובילי הפרויקט.
מפה שוברת שיאים זו כוללת לא פחות מ-200 אלף תמונות שצולמו על ידי טלסקופ VISTA, שמטרתו העיקרית היא למפות שטחים נרחבים בשמיים. הצוות השתמש ביכולות המתקדמות של מצלמת האינפרה-אדום (VIRCAM) של VISTA, שכן יש ביכולתה לחדור אל מבעד למעטה האבק והגז, ולפתוח בכך צוהר ייחודי אל הסביבה הגלקטית שלנו.
מערך הנתונים העצום הזה מכסה שטח של השקול ל-8,600 ירחים מלאים, ומכיל בערך פי 10 יותר עצמים ביחס למפה הקודמת שפורסמה על ידי אותו צוות בשנת 2012. הוא כולל כוכבים שזה עתה נוצרו, ערפיליות מרהיבות וצבירים כדוריים - קבוצות צפופות של מיליוני הכוכבים העתיקים ביותר בשביל החלב.
התבוננות באור אינפרה-אדום פירושה ש-VISTA יכולה גם לזהות עצמים קרים מאוד, הזוהרים באורכי גל אלה, כמו ננסים חומים או כוכבי לכת תועים, שהם למעשה עצמים בעלי מסה של כוכבי לכת שאינם קשורים כבידתית לכוכב כלשהו, ולכן נעים בתווך בין-כוכבי כגופים עצמאיים.
התצפיות החלו ב-2010 והסתיימו במחצית הראשונה של 2023, והן משתרעות על פני 420 לילות בסך הכל. על ידי התבוננות ממושכת ומעמיקה בכל אזור שנסקר בשמיים, הצוות הצליח לא רק לקבוע את מיקומם של העצמים השונים, אלא גם לעקוב אחר האופן שבו הם נעים והאם הבהירות שלהם משתנה.
חברי הצוות מיפו כוכבים שאורם משתנה מעת לעת, מה שמסייע למדידת מרחקים. בכך התקבלה תצוגה תלת-ממדית מדויקת של האזורים הפנימיים של שביל החלב, שהיו מוסתרים בעבר על ידי אבק קוסמי. החוקרים עקבו גם אחר כוכבים בעלי מהירות יתר - כוכבים שנעים במהירות מהאזור המרכזי של שביל החלב לאחר מפגש קרוב עם החור השחור הסופר-מאסיבי שאורב שם - קשת A* (Sagittarius A*) - שמסתו העצומה היא פי כ-4 מיליון מזו של השמש, ומרחקו מכדור הארץ נאמד בכ-27 אלף שנות אור.
"הפרויקט היה מאמץ מונומנטלי, שהתאפשר הודות לצוות הגדול שביצע אותו", אומר רוברטו סאיטו, אסטרופיזיקאי מהאוניברסיטה הפדרלית של סנטה קתרינה בברזיל, שהיה ממובילי צוות המחקר, שיחד עם עמיתיו מקווים כי הטלסקופים המשוכללים ישודרגו בעתיד הקרוב, מה שיאפשר להם להבין טוב יותר את הרכבם הכימי של העצמים החדשים שהתגלו.