היקף זיהום הפלסטיק בשוניות האלמוגים רבות בעולם הוא מדאיג מאוד. המצב העגום מצביע על כך שכמות הפסולת לא רק גדלה עם עומק המים, אלא גם נובעת במידה רבה מפעילויות דיג דווקא בקרבת אזורים ימיים מוגנים.
באמצעות סקרים חזותיים תת-מימיים ברחבי האוקיינוס ההודי, האוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי, חשף צוות חוקרים את השפע, התפוצה והמניעים של זיהום פלסטיק בעומקים שונים, אשר בתורם איפשרו להם לזהות אילו מאמצי שימור ניתן לתעדף - והיכן - על מנת להגן על שוניות האלמוגים הפגיעות בעולם.
4 צפייה בגלריה
חוטי דיג שהסתבכו וגרמו לשבירת אלמוגים בכף ורדה
(צילום: Luiz Rocha, California Academy of Sciences)
"זיהום פלסטיק הוא אחת הבעיות המשמעויות שפוקדות את המערכות האקולוגיות באוקיינוס, כך ששוניות האלמוגים אינן יוצאות דופן", אמר הביולוג ד"ר הדסון פיניירו מהמרכז לביולוגיה ימית של אוניברסיטת סאו פאולו ועמית מחקר באקדמיה למדעים של קליפורניה. לדבריו, זיהום הפלסטיק משפיע לרעה על כל המערכת האקולוגית של שוניות האלמוגים, החל ממאקרו-פלסטיק שגורם להפצת מחלות אלמוגים ועד לחוטי דיג שמסתבכים ופוגעים במורכבות המבנית של השוניות ומפחיתים את שפע ומגוון הדגים.
לצורך המחקר, החוקרים ערכו יותר מ-1,200 סקרים ויזואליים על פני 84 מערכות אקולוגיות של שוניות רדודות ומזופוטיות הממוקמות ב-14 מדינות. כדי לסקור שוניות אלמוגים מזופוטיות שקשה להגיע אליהן - או "אזור הדמדומים" - הקיימות בעומק של 150-30 מטר, הסתמכו החוקרים על ציוד צלילה מיוחד שמעט צוותי צלילה מדעיים אחרים מאומנים להשתמש בו בביטחה.
4 צפייה בגלריה
קיפוד-הים שלפוחיתן ארסי (Asthenosoma varium) תלוי על חוט דיג ומכוסה בשקית ניילון כחולה בעומק של כ-130 מטר בפיליפינים
(צילום: Luiz Rocha, California Academy of Sciences)
על פי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Nature, נראה ששוניות האלמוגים מזוהמות יותר מפלסטיק ופסולת אחרת שמקורה באדם מאשר מערכות אקולוגיות ימיות אחרות שהוערכו, אך מזוהמות פחות משמעותית ממערכות אקולוגיות בקו החוף כמו חופים ואדמות ביצות.
עם זאת, בניגוד למחקרים על סביבות סמוכות לחוף, החוקרים מצאו שכמות הפלסטיק גדלה עם העומק - בעיקר באזור המזופוטי - בעיקר בגלל פעילויות דיג. "הופתענו לגלות שכמות הפסולת גדלה עם העומק שכן שוניות עמוקות יותר אמורות להיות רחוקות ממקורות זיהום פלסטיק. למרות זאת, התגלו ממצאים הפוכים שהצביעו על זיהום פלסטיק חמור שנגרם בגלל בני האדם, מה שמציב את כל נושא ההשפעה האנתרופוגנית לפרספקטיבה אחרת לגמרי", אמר האיכתיולוג ד"ר לואיס רושה מאקדמיה למדעים של קליפורניה, שפוקד בתדירות גבוהה את "אזור הדמדומים" המסתורי של האוקיינוס, שם הוא חוקר את האקולוגיה והאבולוציה של דגי שוניות האלמוגים.
מכלל הפסולת שאותרה, 88% היו גדולים מ-5 ס"מ, כשהחוקרים טענו כי הגורמים הפוטנציאליים לזיהום המגיע לעומקי האוקיינוס כוללים גלים ומערבולות שמובילים את הפסולת מפני הים או בקרבתם, היישר אל המעמקים. במהלך המחקר נמצאה פסולת שמקורה באדם כמעט בכל המיקומים שנבדקו, כולל כמה משוניות האלמוגים המרוחקות והבתוליות ביותר של כדור הארץ, כמו אלו הסמוכות לאיים לא מיושבים במרכז האוקיינוס השקט.
צפיפות הזיהום הנמוכה ביותר - בסביבות 580 פריטים לקמ"ר - נצפו במקומות כמו רפובליקת איי מרשל (מדינת איים קטנה באוקיינוס השקט). קומורו, רשת איים מול החוף הדרום-מזרחי של אפריקה, הייתה בעלת צפיפות הזיהום הגבוהה ביותר עם כמעט 84,500 פריטים לקמ"ר - שווה ערך לכ-520 חלקי פסולת במגרש כדורגל אחד. למרבה הצער, החוקרים אמרו כי מכיוון שקשה יותר לחקור את השוניות העמוקות עמוסות הפלסטיק, הן נכללות רק לעתים רחוקות במאמצי השימור, למרות שיש בהן מגוון ביולוגי ייחודי שלעתים קרובות לא נמצא בשוניות רדודות.
למרות שהחוקרים מצאו הרבה פסולת צרכנית, כמו בקבוקי מים ואריזות מזון, שהם לרוב המקור העיקרי לזיהום פלסטיק במערכות אקולוגיות אחרות, כמעט שלושה רבעים מכל פריטי הפלסטיק שתועדו בשוניות שנסקרו היו קשורים לדיג כמו חבלים, רשתות וחוטי דיג, בעיקר כאלה שהושלכו אל המים מטעמי נוחות וחיסכון בזמן ובכסף על ידי דייגים שמשליכים לעיתים קרובות ציוד דיג בלוי לים כי זו הדרך הקלה ביותר להיפטר ממנו.
"למרבה הצער, פסולת שמקורה בציוד דיג לרוב לא מקבלת את הדגש הראוי, כך שיש לשקול פתרונות ספציפיים הקשורים לצרכי הדייגים, כגון סילוק ציוד פגום ללא תשלום בנמלים או סימון ציוד פרטני כדי להבטיח שהדייגים ייקחו אחריות על הציוד", אמרה ד"ר לוסי וודול מאוניברסיטת אקסטר ומאוניברסיטת אוקספורד, שחוקרת את המנגנונים והתהליכים המניעים את המגוון הביולוגי הימי, תוך הבנת ההשפעות של בני אדם על הסביבה הימית.
על מנת לחשוף את המניעים של זיהום שוניות האלמוגים, החוקרים ניתחו כיצד שפע הפסולת שמקורו באדם נמצא בקורלציה עם מספר גורמים גיאוגרפיים וסוציו-אקונומיים. הם מצאו שהזיהום בשוניות עלה בשל קירבה לערים מאוכלסות בצפיפות ולשווקים מקומיים, אך במפתיע גם לאזורים מוגנים ימיים. מכיוון שרוב האזורים המוגנים הימיים מאפשרים דיג מסוים בגבולותיהם או בסמוך להם, והם בדרך כלל פרודוקטיביים יותר ממקומות אחרים בשל מעמדם המוגן, הרי שהם זוכים לביקורים תכופים יותר של דייגים.
"ככל שהמשאבים הימיים ברחבי העולם מתדלדלים, בני אדם המסתמכים על משאבים אלה פונים לבתי גידול עמוקים יותר ולאלו הקרובים יותר לאזורים ימיים מוגנים שבהם יש שפע של דגה", הסביר ד"ר פיניירו.
צוות המחקר הדגיש כי קיים הצורך להגן על שוניות מזופוטיות בחוק, לעדכן הסכמים בינלאומיים על מאבק בזיהום פלסטיק, לרבות ציוד דיג, ולספק חלופות מתכלות ביולוגיות בעלות נמוכה לציוד דיג, כך שלא ישפיעו לרעה על רווחתן של קהילות חוף הנשענות על דיג בר קיימא לפרנסתן. "למרות המגמה הכוללת המדאיגה, היו כמה מקומות שבהם מצאנו מעט פסולת יחסית, מה שמוכיח כי ישנן אסטרטגיות יעילות למניעת זיהום פלסטיק. אם נפעל מהר ונשתמש בפתרונות מבוססי מדע, בהחלט יש תקווה לשוניות האלמוגים", סיכם בארט שפרד, מנהל המצפה התת-ימי 'שטיינהארט אקווריום' (Steinhart Aquarium) שבאקדמיה למדעים של קליפורניה.
