שינויי האקלים שפוקדים את כדור הארץ דורשים חשיבה מחודשת לגבי אופן ייצור היבולים, כך שהם יורכבו מזנים וגידולים המותאמים יותר לתנאי חום ובצורת. סויה היא גידול חקלאי שמשגשג בתנאים חמים ומספק לעצמו חנקן, חומר מזין חשוב לצמחים, אותו הוא מקבע באדמה באמצעות חיידקים סימביוטיים, שבלעדיו הייתה חלה על החקלאים החובה לספקו באמצעות דשן.
3 צפייה בגלריה
תרמילים של פולי סויה
תרמילים של פולי סויה
תרמילים של פולי סויה
(צילום: Shutterstock)
מחקר, שפורסם בכתב העת Global Change Biology והובל על ידי חוקרים ממרכז לייבניץ לחקר נוף חקלאי (ZALF) בגרמניה, הראה כי בטווח הארוך, יותר ויותר אדמות חקלאיות באירופה יהפכו להיות מתאימות לגידול צמחים מהם ניתן יהיה להפיק פולי סויה. לדברי מחברי המחקר, הדבר יאפשר לאיחוד האירופי להסתדר בלי חלק גדול מייבוא פולי הסויה מברזיל ומארה"ב בעתיד ובכך גם להפחית את העלות והזיהום הכרוכים בכך.
פולי סויה כבר גדלים בצרפת, איטליה, סרביה, רומניה ואוסטריה, לעתים קרובות תחת השקיה מלאכותית. "הרחבת שטחי גידול פולי הסויה באזורים קרירים יותר מרחיבה את האפשרויות של החקלאים להפוך את מחזורי היבולים שלהם למגוונים יותר ובכך גם להפחית את הסיכון לאובדן יבול הקשור למזג האוויר וגם להגדיל את המגוון הביולוגי", אמר פרופ' קלאס ננדל, ראש צוות המחקר.
3 צפייה בגלריה
שטח בו מגדלים צמחים מהם מפיקים פולי סויה
שטח בו מגדלים צמחים מהם מפיקים פולי סויה
שטח בו מגדלים צמחים מהם מפיקים פולי סויה
(צילום: ZALF / Moritz Reckling)
צמח הסויה, משתייך למשפחת הקטניות. התחילו לגדל אותו לפני כ-4,000 שנים בצפון ובמרכז סין, כשמשם התפשט לכל רחבי המזרח הרחוק. 2,000 שנים מאוחר יותר הומצאו חלב הסויה והטופו על ידי לי אן, משושלת האן הקיסרית, כאשר רק במאה ה-19 הגיעה הסויה לאירופה ולאמריקה. העובדה כי צמח זה מסוגל לספוג חנקן ישירות מהאוויר, ללא צורך בדישון, לא רק מקלה על מלאכת החקלאים, אלא גם מפחיתה השפעות סביבתיות שליליות, כמו שחרור עודף דשן למי התהום. "בתנאים חמים יותר, צמחי הסויה מניבים יותר פולים ממה שהיה אפשרי לקבל בעבר עם זני סויה שהותאמו לטמפרטורות קרירות בגרמניה", הסביר ד"ר מוריץ רקלינג, שעורך מחקר על גידול קטניות במרכז לייבניץ לחקר נוף חקלאי.
פולי סויה זקוקים לכמות רבה של מים בתחילת העונה, לעומת מזג אוויר יבש שדרוש לשם הבשלת הפולים וקצירתם. מכיוון שפולי הסויה בגרמניה נמצאים בשדה עד אוקטובר, משקעים בזמן הקציר היוו עד כה סיכון גדול. ההדמיות שבוצעו עם מודלים של גידול צמחים הראו כי סיכוני הייצור הקודמים עקב מזג אוויר קריר ורטוב יפחתו בעתיד, בעוד שתדירות של אירועי בצורת ועומסי חום בפרט תגבר באופן משמעותי.
3 צפייה בגלריה
תרמילים של פולי סויה
תרמילים של פולי סויה
תרמילים של פולי סויה
(צילום: Shutterstock)
על כן, בשל משאבי המים המוגבלים באירופה, הרחבת אמצעי ההשקיה יכולה לעזור רק במידה מוגבלת, כך שעל החקלאים באירופה חלה החובה למקד את גידוליהם בזני הסויה שעמידים לבצורת ולחום ופחות בגידולים שעלולים לספוג נזקים משמעותיים בשל משבר האקלים. בשורה התחתונה, על פי תחזיות האקלים העדכניות, כמות היבול שיקצרו החקלאים ביבשת אירופה עד סוף המאה תגדל בהדרגה (2 טון מטרי לדונם בתנאי האקלים הנוכחיים, אפילו ללא השקיה או דשן - כמות שתדגל בתנאי האקלים העתידיים בכ-0.4 עד 0.6 טון מטרי לדונם בשנים 2050 ו-2090 בהתאמה), כשהתחזיות אף מראות כי האזורים היצרניים ביותר בדרום יבשת אירופה, יתרחבו לצפון ולמזרח היבשת עקב שינויי האקלים.