קרן קימת לישראל והגן הבוטני מתריעים על סכנת ההכחדה של מינים יקרי ערך לישראל, המהווים כ-15% מכלל צמחי הבר בארץ. במצב החירום האקולוגי שבו אנו נמצאים, בין היתר בשל משבר האקלים, 414 מינים של צמחים נמצאים בסכנת הכחדה מיידית בישראל, כ-330 מתוכם מגודלים בגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים.
מדובר בכ-80% מכלל הצמחים נמצאים בסכנת הכחדה מיידית בישראל. מצבם של צמחים אלה מחייב פעולה דחופה ומקיפה לשימורם ולהבטחת עתידם. לרגל יום איכות הסביבה הבינלאומי, החל היום (ד'), קק"ל והגן הבוטני מציגים מיזם ייחודי לשמירה על הצמחים ועל המאזן האקולוגי של ישראל.
9 צפייה בגלריה
צלען הגליל, שיח בסכנת הכחדה מהגליל, שמשתייך למשפחת הקטניות
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
9 צפייה בגלריה
אזובית רמון, צמח ארומתי מדברי שהולך ונעלם מהר הנגב, ומשמש ברפואה הבדואית המסורתית
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
9 צפייה בגלריה
נבט כרוב כרתי, צמח בסכנת הכחדה בארץ, המוכר מאתר אחד בלבד בכרמל (כרוב הבר שממנו תרבתו את כרוב הגינה על זניו השונים)
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
הצמחים של ישראל ממלאים תפקיד קריטי במאזן האקולוגי של המדינה ובאיכות האוויר שאנו נושמים. הם מספקים חמצן, מסננים מזהמים ומשמשים בית גידול למגוון רחב של בעלי חיים. השמירה על מגוון צמחי הבר חיונית לשמירה על האיזון הטבעי והבריאות הסביבתית. הצמחים, כחלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית, תורמים להגנה על הקרקע, שימור המים והפחתת ההתחממות הגלובלית.
צמצום משמעותי במספרם של מיני הצמחים הללו יפגע ביכולת של הסביבה הטבעית לתפקד ולתמוך בחיים. לכן, חברו אנשי הקרן הקיימת לישראל לאלו מהגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים, כחלק ממיזם שמטרתו שימור הצמחים שנעלמים לנו ממש מול העיניים. מובילי המיזם מגדלים את הצמחים הללו, חוקרים את דרכי הריבוי שלהם ומייצרים מהם עותקים מרובים, אותם ניתן יהיה להחזיר לטבע בעתיד, ליערות קק"ל ואולי אף לגינות פרטיות וציבוריות. במילים אחרות - קק"ל והגן הבוטני מחפשים דרכים לשמר את אוצרות המדינה ולא רק בשמורות הטבע.
צמחי הבר הם אוצרות טבע של ישראל. הם מקשטים מדרונות ועמקים ומהווים מגוון ביולוגי גנטי חשוב. מגוון זה נוצל עד היום רק באופן מועט על ידי האדם למטרות שונות, וכולל פוטנציאל עצום לשימושים עתידיים, בין היתר מתן ביטחון תזונתי ורפואי לדורות הבאים. זו הסיבה למאמצי השימור של הצמחים הנמצאים בסכנת הכחדה - לרבות פרחים יפים, שיחים קוצניים או סתם עשבים לא מושכים. מי יודע, אולי בזכות אחד מהם תתגלה תרופה חשובה שתשנה את פני הרפואה.
9 צפייה בגלריה
פריחת כרוב כרתי, צמח בסכנת הכחדה בארץ, המוכר מאתר אחד בלבד בכרמל (כרוב הבר שממנו תרבתו את כרוב הגינה על זניו השונים)
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
9 צפייה בגלריה
אגרוסטמת השדות, צמח בסכנת הכחדה שהתמעט מאוד כתוצאה ממעבר מחקלאות מסורתית לחקלאות מודרנית
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
9 צפייה בגלריה
שום הגלגל, צמח פגיע, שהתפרחת שלו מזכירה זיקוקי דינור
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
"המצב הנוכחי דורש התגייסות רחבת היקף של כלל ארגוני הסביבה, ביניהם רשות הטבע והגנים והמשרד להגנת הסביבה", אומר ד"ר אורי פרגמן-ספיר, המנהל המדעי של הגן הבוטני בירושלים, שמסביר כי המיזם הוא תולדה של תהליך רב שנים שנדרש לשם למידה מעמיקה וצבירת ידע וניסיון אודות הצמחים הנדירים.
לדבריו, קיים צורך ממשי בהשקעה נוספת במחקר ובפיתוח פתרונות יצירתיים לשימור המינים הללו, לצד פעולות בשטח לשיקום בתי הגידול. "עלינו להבין שהצמחים הללו הם לא רק חלק מהנוף שלנו, אלא חלק חיוני מהמארג האקולוגי שתומך בכל חיינו. אם לא נפעל כעת, ייתכן מאוד שבעתיד הקרוב נאבד חלק מהצמחים היקרים הללו לנצח".
בין הצמחים שנכללים במיזם, אותם מנסים מוביליו להציל מסכנת ההכחדה, ניתן למצוא את הכרוב הכרתי (Brassica cretica), שנמצא בסכנת הכחדה ומוכר רק מאתר אחד בכרמל. למעשה, מדובר בכרוב הבר, שממנו תרבתו את כרוב הגינה על זניו השונים (כרוב, כרובית, קולורבי, כרוב ניצנים וקייל), כששימורו חשוב כפליים כי המגוון הגנטי שלו יוכל לסייע בעתיד לשיפור זנים מתורבתים של כרוב הגינה.
9 צפייה בגלריה
געדה זעירת-פרחים, צמח בסכנת הכחדה, שהיה נפוץ בעמקי הצפון ונכחד מרוב אתריו, בשל פיתוח חקלאי
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
9 צפייה בגלריה
צלף רותמי, שיח מדברי יפה פריחה שכמעט ונכחד, אך התגלה מחדש בנחל קצב שבנגב הדרומי (שיח חסכן מים שיכול להשתלב בגינות מדבריות)
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
9 צפייה בגלריה
שקד ערבי, שיח נדיר מאוד (3 פרטים בטבע) בקניוני דרום-מזרח השומרון, אותו למדו להנביט בגן הבוטני בעזרת טיפול קור שאורך 3 חודשים
(צילום: ד"ר אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי בירושלים)
צמח נוסף הוא צלען הגליל (Gonocytisus pterocladus), שיח בסכנת הכחדה מהגליל, שמשתייך למשפחת הקטניות. "למדנו שכדי להצליח בהנבטה של קטניות יש להשרות את הזרעים שלהן במים חמים ללילה ולמחרת לזרוע אותם", מסביר ד"ר פרגמן-ספיר. עוד נמנים על הרשימה, געדה זעירת-פרחים (Teucrium parviflorum), שקד ערבי (Amygdalus arabica), צלף רותמי (Capparis decidua) וכן אזובית רמון (Origanum ramonense Danin), צמח ארומתי מדברי שהולך ונעלם מהר הנגב. "אנו משערים שהסיבה להיעלמותו היא ההתחממות הגלובלית. לעלים של אזובית רמון יש ריח נעים וחזק והיא וקרוביה משמשים ברפואה הבדואית המסורתית. ימים יגידו אם הצמח הזה ישמש גם ברפואה המודרנית או בתעשיית הקוסמטיקה", מוסיף ד"ר פרגמן-ספיר.
באמצעות מיזמים כגון שיתוף הפעולה עם הגן הבוטני, קק"ל ממשיכה לעמוד בחזית המאבק לשימור הסביבה והטבע בישראל. העבודה המשותפת תסייע להבטיח שעתיד הצמחייה המקומית יהיה בטוח ומשגשג, ובכך להבטיח גם את בריאות הסביבה ואיכות החיים של כולנו. לדבריו של ד"ר פרגמן-ספיר, הגן הבוטני מהווה סוג של מוזיאון, שכן ביקרו בו בשנה החולפת 250 אלף איש (מחציתם ילדים), כך שהנושא מועבר אליהם ומעלה בקרבם את החשיבות הרבה שבו. "הכחדה היא קלה ומהירה, חשוב להבין לעומק את חשיבות הטבע וללמוד לשמרו", מסכם ד"ר פרגמן-ספיר.
