תגלית חשובה בירושלים: בבריכה החצובה, סמוך למעיין הגיחון שבגן הלאומי עיר דוד התגלתה כתובת מלפני כ-3,300 שנה, המזכירה את שר העיר של ירושלים.
הממצא המיוחד התגלה ב-2009 לפני למעלה מעשור במסגרת חפירות בבריכה החצובה ליד מעיין הגיחון בגן הלאומי עיר דוד בירושלים, בניהולו של הארכאולוג אלי שוקרון. הכתובת פוענחה על ידי פרופ' גרשון גליל, ראש המכון לחקר המקרא וההיסטוריה העתיקה, ישראל; והחוג לתולדות ישראל ומקרא באוניברסיטת חיפה. בכתובת החדשה כתוב: "ארור לבעל שר הער – מת תמת. ארור, מת תמת, ארור, ארור".
כתובת דומה שנמצאה על גבי לוח האבן פוענחה לאחרונה על ידי פרופ' גליל, ואותרה במסגרת אותה החפירה. פרופ' גליל סבור שהכתובת שפוענחה כעת נכתבה כמה עשרות שנים לאחר קודמותה. זאת כי האותיות שפוענחו הן יותר מפותחות. עוד הוסיף החוקר כי פענוח זה מהווה ראיה נוספת לסכסוך המתמשך בין שר העיר ירושלים לבין מתנגדיו, ועדות לאמונה באל בעל (אל עליון ששולט, נ"פ) בירושלים הכנענית.
"שתי הכתובות החדשות מירושלים מלמדות על סכסוך מתמשך בין שר העיר ירושלים לבין מתנגדיו ועל אמונה באל בעל בירושלים הכנענית", ציין פרופ' גליל. "הכתובות על גבי החרס מלמדת על שתי תופעות לשוניות חשובות ביותר שלא היו ידועות לנו עד היום: בירושלים נולדה ה"א הידיעה, כלומר, זה השימוש הקדום ביותר בה"א הידיעה בשפות השמיות. הופעה זו קודמת בכ-250 שנה להופעת ה"א הידיעה בכתובות הפינקיות מגבל, וקודמת גם להופעת ה"א הידיעה בטקסטים הקדומים המצויים במקרא כגון שירת דבורה. כמו כן יש כאן סיוע נוסף לכך שהשימוש באמות קריאה לא היה סדיר בימים ההם: לרוב הכתיב היה חסר, אבל לעיתים היה שימוש בכתיב מלא. תופעה זו ניכרת כבר בכתובות האוגריתיות, וכן גם בלוח האבן מירושלים ובכתובת מהר עיבל, שהייתה לי הזכות הגדולה לפענח אותן". לדבריו "זו ראיה נוספת המצטרפת לעדויות קודמות המלמדות שירושלים בעת ההיא הייתה לא רק עיר מבוצרת, עשירה וחזקה ששלטה בצפון הר יהודה מקעילה בשפלה ועד למדבר יהודה, ומאזור שבו שוכן כיום גוש עציון ועד בית חורון, אלא גם מרכז תרבותי חשוב מאוד, שבו חיו סופרים מעולים שהיו מסוגלים לכתוב את הכתובות האלה, המלמדות גם על האמונות של אנשי העיר, לרבות האמונה באל בעל, והנוהג לכתוב קללות ולערוך טקסי כישוף".
3 צפייה בגלריה
סדר באותיות של הכתובת על-גבי החרס מהבריכה החצובה ליד מקדש המעיין בירושלים
(איור: גרשון גליל)
אלי שוקרון אמר ש"מדובר בממצא חשוב שכן הוא מהווה סיוע נוסף לתארוך הממצאים ליד מעיין הגיחון לתקופת הברונזה. ממצאים נוספים שנתגלו באזור מלמדים שהביצורים האדירים ליד הגיחון המשיכו להתקיים ברציפות מתקופת הברונזה התיכונה ב עד סוף מאה ח' לפני הספירה, במשך כאלף שנה, והם מעידים על עוצמתה וחוסנה של ירושלים הכנענית, וגם של ירושלים, בירת האימפריה הישראלית בימי דוד ושלמה, שהייתה עיר מבוצרת וכללה חומות שגובהן השתמר עד לגובה של שמונה מטר, ולרוחב של 3.5 מטר".
