אם הייתם צריכים עוד סימן לכך שמדינת ישראל לא ערוכה למשבר האקלים ואזרחי ישראל מופקרים, אז הודעת מגן דוד אדום מאתמול היא עוד תמרור אזהרה בדרך. דובר מד"א פירט את נזקי גל החום הכבד: "בעקבות החום הכבד ביומיים האחרונים: צוותי מד״א הוזנקו לטפל ב-141 אנשים שהתייבשו או התעלפו ובעוד שישה אנשים שסבלו ממכת חום, מהם שלושה במצב קשה: גבר בן 30 מאשקלון, גבר בן 30 מבת ים וגבר בן 50 מבית לחם הגלילית".
ולא שאנחנו צריכים להיות מופתעים מהכשל הממשלתי בתחום, כי מבקר המדינה פרסם זה מכבר דוח מעקב בנוגע ל"פעולות ממשלת ישראל והיערכותה למשבר האקלים", על פיו יש "דשדוש תפקודי של הממשלה בתחום האקלים: הממשלה השמיעה הצהרות, קיבלה החלטות - אבל לא נקטה פעולות שיאפשרו התקדמות של ממש", כשהוא מדגיש שמרבית הליקויים שעליהם התריע בדוח הקודם ב-2021 לא תוקנו.
מנהל השירות המטאורולוגי על גל החום (צילום: ליאור שרון)
אנחנו גם לא צריכים להיות מופתעים מההשפעה של גלי חום על בריאות הציבור. למעשה כולנו מרגישים את עומס החום על הגוף, בבית ובחוץ, וידוע שגלי חום יכולים לגרום להתייבשות כתוצאה מחוסר נוזלים, או למכת חום, כלומר לעלייה של חום הגוף מעל ל-41 מעלות, וזאת בשל חשיפה לטמפרטורות גבוהות מאוד. ידוע גם שהם עלולים להשפיע על המערכות השונות בגוף, ממערכת הלב וכלי הדם, עבור בכליות ובמערכת העיכול, ואפילו לגרום לנזק מוחי, ושחלק מההשפעות הן עקיפות ומתפתחות גם אחרי שגל החום מסתיים.
אפילו תמותה כתוצאה מגלי חום לא צריכה להפתיע אותנו, כאשר מחקר שנערך בישראל מצא כי בגלי החום בין השנים 2020-2012 הייתה תמותה עודפת של 45 אנשים בכל גל חום ו"עיקר החריגה בתמותה נצפתה במבוגרים מעל גיל 70, שהיוו 88.5% מסך הנפטרים בעקבות גל החום".
לגלי חום יש עוד השלכות ישירות ועקיפות, וגם הן מוכרות ולא צריכות להפתיע איש. הם משפיעים על אורחות החיים, על הכלכלה, על הביטחון ועל החוסן הלאומי. למשל, על פגיעה בפריון היבול החקלאי, על השתלטות של מינים פולשים ועל הגירה של פליטי אקלים. כמו כן הם יכולים להוביל לפגיעה בתשתיות לאומיות ובשירותים ציבוריים, לדוגמה פגיעה באספקת חשמל ומים ובמערכות מחשוב, או עומס על מערכת הבריאות.
גם גל החום הכבד שפקד אותנו השבוע לא היה מפתיע, אבל הוא היה חריג. הוא לא הפתיע כיוון שגלי חום מאפיינים את האביב בישראל, אבל היה חריג כי לרוב הם מגיעים מאוחר יותר, בחודשים מאי-יוני ולא באפריל, והם גם לרוב קצרים יותר. הוא לא הפתיע כיוון שהטמפרטורות גבוהות ב-10 מעלות מעל לממוצע החודשי נמדדו באפריל בעבר, אבל היה חריג בטמפרטורת השיא שנמדדו במקומות שונים בישראל אתמול. הוא לא הפתיע כי משבר האקלים כבר כאן ועכשיו והוא גורם לגלי חום תכופים יותר, ארוכים יותר וקיצוניים יותר.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהנתונים של מד"א על הפגיעה בבריאות הציבור היו יכולים להיות נמוכים משמעותית אם המדינה הייתה נערכת אחרת. הסברה פעילה לציבור בנוגע לחשיבות לשהות במקומות מקורים ומקוררים, להרבות בשתייה, להתלבש בצורה שמגנה על הגוף ולחבוש כובע במידה שיוצאים החוצה ולהימנע מפעילות גופנית עצימה, היו יכולות להפחית את מספר הנפגעים. גם היערכות של מערך החירום הרפואי בפריסה בשטח, על אחת כמה וכמה שמדובר בימי חופשה וחג, הייתה יכלה למתן את הפגיעות. ואפילו האפשרות לסגור אתרים שונים בשעות מסוימות.
גלי חום ארוכים, ממושכים וקיצוניים ימשיכו וילוו אותנו בחודשים הקרובים ובשנים הקרובות, ולכן נצטרך ללמוד לחיות איתם ובו-בזמן לשמור על הבריאות שלנו. משרדי הממשלה כולם, משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה, משרד הרווחה ומשרד החינוך, משרד האנרגיה ומשרד התחבורה, משרד הפנים ומשרד הביטחון, כולם צריכים למפות את הסיכונים בשל שינויי האקלים, ובפרט בשל גלי חום, ולהיערך כדי להגן על אזרחי המדינה. והאמת היא שאין לנו הרבה זמן, כי ברור לכולנו שגל החום הבא כבר בדרך.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016)
