הממשלה צפויה לאשר בשבועות הקרובים, ייתכן שאפילו מחר (יום ב'), את הגדלת שינוע כמויות הנפט של קצא"א דרך מפרץ אילת. לקראת הדיון הכין ראש המל"ל לשעבר, האלוף (במיל') גיורא איילנד, חוות דעת שבה הוא מתריע על כי מכליות נפט בחופי אילת או אשקלון מהוות מטרות אטרקטיביות במיוחד, ושאויבי ישראל מצטיידים בטילים וכטב"מים מדויקים יותר.
חוות דעת של איילנד, שניתנה לבקשת עמותת "צלול", צריכה להדיר שינה מעיניהם של שרי הממשלה בבואם לדון בהצעת המחליטים של מנכ"ל משרד ראש הממשלה, שר האוצר והשר לשיתוף פעולה אזורי. בהצעתם הם מבקשים לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון", שהנהיג המשרד להגנת הסביבה. זאת, על רקע הרצון של חברת קצא"א להגדיל את היקף שינוע הנפט במסגרת הסכם "רד-מד". על ההסכם חתמה קצא"א ב-2021 עם חברה פרטית בבעלות משותפת של גורמים ישראלים ואמירתים, אלא שהמדיניות מגבילה את היקף שינוע הנפט ל-2 מיליון טונות בשנה.
הפגנה באילת 2021
(צילום: אייל קפולניק)
איילנד, מי שהיה מעורב בכל ההחלטות האסטרטגיות והביטחוניות הלאומיות החשובות של מדינת ישראל בתקופתו כראש המל"ל (המועצה לביטחון לאומי), התייחס להשלכות המצב הבטחוני על סיכויי הפגיעה במכליות נפט. פגיעה שכזו יכולה להביא לשפך נפט, שתחסל את שונית האלמוגים באילת, אחד מאוצרות הטבע הלאומיים של ישראל. פגיעה כזו יכולה לגרום לנזקים של עשרות מיליארדי דולרים.
"מדינת ישראל נמצאת בשנים האחרונות תחת איום טילים וירי תלול מסלול מכמה וכמה חזיתות, בהתאם לתוכנית האיראנית לייצר 'טבעת אש' סביב ישראל ולאיים באופן ישיר על תשתיותיה הצבאיות, הלאומיות והאזרחיות", כתב איילנד בחוות הדעת. "שלוחיה השונים של איראן התחמשו בכמות אדירה של טילים וכטב"מים, המסוגלים לפגוע בכל שטחי מדינת ישראל, וההגנה האווירית הישראלית לא מסוגלת ליירט את כולם באופן מוחלט".
איילנד מציין כי מאז 7 באוקטובר התממשו בפועל איומים אלה, עם ירי מאסיבי של רקטות מעזה על אשקלון וירי טילים וכט"במים על אילת מתימן ומעיראק. "מגמת התרחבות האיומים ועוצמתם של ישויות הטרור העוינות לישראל צפויה לגדול", הוא כתב.
"לאחרונה קיימת התעוררות של פעילות טרור מירדן והגבול עם ישראל באזור הערבה", הוא הוסיף. "ירדן מסומנת על ידי איראן בתור המדינה הבה שבה תקים טהרן תשתית טרור צבאית נגד ישראל. עובדה זו יחד עם הקירבה הגיאוגרפית של ירדן לאילת, מגבירים את הסיכויים לפגוע באילת ובכל מטרה רגישה בסביבתה באופן דרמטי. זאת, על ידי הוספת שני איומים שלמדינת ישראל קשה להתמודד איתן - ירי מרגמות ושיגור כטב"מים קטנים וקצרי טווח מאזור הערבה בצד הירדני".
הוא כתב כי פגיעה כזו תגרום לנזק אדיר. "כל אלה אמורים לייצר נזק ברמה הלאומית, שהוא גבוה לעין שיעור בהשוואה לנזק שייגרם מפגיעה בשכונת מגורים", הוא כתב. איילנד ציין כי ריבוי נוכחות מכליות נפט סמוך לחופי ישראל, עלול "למשוך אש" ולא רק להגדיל את פוטנציאל הנזק באופן ליניארי אם אחת מהן תיפגע.
במאי 2024 הפיץ צוות בין משרדי דו"ח הקורא להנחות את המשרד להגנת הסביבה לבטל את מדיניות "אפס תוספת סיכון". מדובר בדוח שזכה לביקורת רבה, בעיקר כיוון שהתעלם מהנזקים הכלכליים שעלולים להיגרם מפגיעה במכלית נפט, והתייחס רק לאפשרויות הרווח הזניחות ביחס לנזק.
איילנד הסביר כי כותבי הדו"ח הוציאו מחוץ למשוואה את תרחיש הפגיעה במכלית, כתוצאה מאירוע ביטחוני, שהוא דווקא התרחיש החמור ביותר מבחינת היקף הנזק. "העובדה שפעילות כותבי הדוח נעשתה בזמן מלחמת 'חרבות ברזל', ולא שיקללה תרחיש זה במסגרת הערכת הסיכונים, לא פחות ממדהימה. כותבי הדוח השתמשו באמתלה שלא ניתן היה לחשב את ההסתברות של תרחיש זה, ולכן בחרו להזניח אותו". הוא הוסיף גם כי מבחינה המדינית, הדבר לא יפגע ביחסים עם איחוד האמירויות, כיוון שמודבר בחברה פרטית.
אלוף במיל' איילנד הוא דמות ביטחונית מוערכת, ובחברת הייעוץ שלו עסקו רבות בתשתיות לאומיות. בין היתר הוא ייעץ לאיגוד הימאים (שהתנגד למכירת מניית הזהב של צים), עיריית כפר סבא ומועצות שנאבקו נגד הקמת תחנת כוח במרכז. הוא גם ייעץ למועצה אזורית עמק יזרעאל נגד הקמת שדה תעופה בצפון ועוד. "רוב הייעוץ הוא בחו"ל ולא בארץ", מציין איילנד. "אני כותב את חוות הדעת משום שאני חושב שזה הדבר הנכון לעשות, בתחומים שאני מבין בהם ויש לי דעה שאני שלם איתה".
התנגדות השרה סילמן, וחוות הדעת הנגדית
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, מתנגדת להחלטה לבטל את "תוספת אפס סיכון", ובמשרד האנרגיה ניטריילים, שכן אין מדובר בהחלטה חיונית למשק הישראלי. נשארת השאלה מדוע מבקשים במשרד ראש הממשלה לקדם את ההחלטה, עוד בטרם הציגה קצא"א בעצמה סקר סיכונים בנושא? כל ראשי הרשויות בדרום, מאילת ועד אשקלון, הביעו את התנגדותם למהלך, יחד עם הארגונים הירוקים, בראשם צלול, רשות הטבע והגנים, והחברה להגנת הטבע.
מנכ"ל עמותת "צלול", מור גלבוע, אמר בתגובה: "העובדה שחוות הדעת המצקועית לכאורה של משרד רה"מ מתעלמת לחלוטין מהסיכון הבטחוני האדיר שבהגדלת כמויות הנפט באשקלון ובאילת, היא בלתי נתפסת היות ומדובר בשתי ערים שמהוות יעדים אסטרטגיים לאוייבי ישראל. במקרה של אסון מדובר בהפקרה של מאות אלפי אזרחים, שבשעת אסון עלולים להיפגע בערים שיהפכו ליעדי מטרה עוד יותר אטרקטיביים עבור אוייבנו".
במקביל, לאחרונה פורסמה חוות דעת שונה לחלוטין, שאותה כתב אמיר ברקן, סמנכ"ל כלכלה ותשתיות במשרד ראש הממשלה.
בשבוע שעבר פורסם ב-ynet כי יו"ר קצא"א, ארז כלפון, מפני פגיעה בחברה, נוכח התנגדות המשרד להגנת הסביבה, ארגונים ירוקים ורשויות בדרום להגדלת היקף שינוע הנפט דרך מפרץ אילת. כלפון טען כי "אלמלא בקשת משרד הביטחון מהמשרד להגנת הסביבה להסיר את ההגבלות על נמל אילת, אני לא בטוח שלמטוסי חיל האוויר היה דלק".
כלפון קרא למדינה לאמץ את המלצות ועדת ברקן, שבראשה עמד ברקן. "הוועדה בחנה לעומק את מדיניות 'אפס תוספת סיכון' וקבעה שיש לבחון את ביטול המדיניות. המשרד להגנת הסביבה ממשיך להתעלם מחוות הדעת של כלל משרדי הממשלה, כולל משרד הביטחון, המל"ל והאנרגיה, שמבהירים כי נמל קצא"א באילת קריטי לביטחון האנרגטי של ישראל".
בקצא"א בחרו לתקוף את איילנד בתגובתם: "בחוות דעת מטעם עמותת 'צלול' - אפשר לכתוב קשקושים מופרכים. זהו המשך ישיר לקמפיין מתוזמן ושיקרי, שגרם נזק כבד לביטחונה האנרגטי של מדינת ישראל והביא את מדינת ישראל לסף משבר אנרגיה בפתיחת המלחמה. מחוות הדעת של איילנד עולה שבשם החשש מטרור אסור להחזיק באף תשתית ישראלית, שעלולה להוות יעד לפגיעה כדוגמת אסדות גז, תחנות כוח, מטוסים ואוניות, ערים ויישובים ישראלים. לשיטת איילנד אם לא יהיו מטרות ישראליות לא יהיה טרור - מגוחך ועצוב. הותרת ההחלטה של השרה להגנת הסביבה לשעבר, תמר זנדברג, שהתקבלה בחוסר סמכות וללא בסיס מקצועי, תוביל לסגירת נמל קצא״א האסטרטגי באילת ולפגיעה בביטחון האנרגטי של מדינת ישראל".
