שישה צבאים, שנתפסו בחודש שעבר כשהם מוחזקים בניגוד לחוק בבית פרטי ביהודה ושומרון, שוחררו השבוע לטבע באזור הגלבוע. הצבאים נושאים משדרים וכעת הם ינוטרו כחלק ממחקר של אוניברסיטת תל אביב. מטרת המחקר הוא לבחון השבה לטבע של צבאים, שגודלו בשבי או באזורים שבהם יש פעילות רבה של בני אדם.
(צילום: נמרוד להב, רשות הטבע והגנים)
בדרך כלל צבאים שגודלו בשבי נאלצים להמשיך את חייהם במקומות המיועדים לחיות בר, תחת השגחה. המחקר החדש מבקש לבחון האם ניתן לאקלם חזרה לטבע פרטים, למרות שגדלו בשבי. כדי לעקוב אחרי התנהגותם בטבע לאחר השחרור, ולוודא שהם שורדים, הותקן על צוואר הצבאים ששוחררו משדר מעקב של מערכת הנקראת "אטלס".
המערכת מאפשרת לאכן את מיקומם וללמוד על תהליך ההתאקלמות של הצבאים בטבע. את המעקב והמחקר מבצעת מעבדת מחקר מאוניברסיטת תל אביב, בראשות ד"ר אור שפיגל, בשיתוף עם פרופסור אסף שוורץ מהטכניון וצוותי המקצוע ברשות הטבע והגנים.
מערכת "אטלס" היא מערכת אנטנות הפזורות באזור הגלבוע ועמק חרוד, הקולטות את האותות מהמשדר שעל בעלי החיים ומחשבת את מיקומו. המשדר נמצא בקולר שאותו עונדים הצבאים ומאפשר לזהות כל פרט באופן ייחודי ולעקוב אחריו בזמן אמת, כך שהחוקרים יכולים לעקוב אחר התנהגות הצבאים בשטח.
במקרה שהצוות יבחין כי אחד מהפרטים נמצא במצוקה, הצוותים יתערבו כדי לסייע לפרט על מנת למנוע כל פגיעה בו. עד היום נעשו מספר מחקרים עם מערכת זו על בעלי חיים אחרים, כמו תנשמות, סיקסקים, תנים, ועוד. זו הפעם הראשונה שנעשה שימוש במערכת על מנת לנטר צבאים.
"השבות של בעלי חיים שגדלו בשבייה מתרחשות על בסיס קבוע", הסביר ד"ר אור שפיגל, חבר סגל בבית ספר לזואולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב, "ולא רק במקרים של שבי כתוצאה מסחר/החזקה לא חוקית. גופים כמו רשות הטבע והגנים, למשל, מבצעים השבות לטבע של חיות הנמצאות בסכנת הכחדה, דוגמת הנשרים והיחמורים. אלו גדלים בשבי ולעיתים מתקשים בהשתלבות בטבע שבו לא גדלו. במקרים רבים מערכות המשדרים המורכבים על החיות המושבות מחשבים את המיקום רק פעם בשעה, או פעם בכמה שעות. המשדרים החדשים המתחברים למערכת ה'אטלס' יכולים לשדר כל שנייה וכל דקה".
ד"ר שפיגל הוסיף: "דמיינו לעבור ממחקר הנעשה עם זכוכית מגדלת למחקר הנעשה במיקרוסקופ – פרטים אין סוף על אורח חייהם של המושבים לטבע יחשפו לנו בזכות כך. יחד עם הצוות שלי – הדוקטורנט עקיבא זילברקלנג-דרורי ואסף אוזן, מנהל המעבדה, נתחיל לאסוף נתונים ונלמד איך החיות המושבות לומדות את השטח ואיך הן מבססות תחום מחייה. המערכת גם מאפשרת לנו לאבחן בעיה בזמן אמת, לכן במקרה שהחיות יצטרכו עזרה נוכל להקפיץ במהרה את פקחי רשות הטבע והגנים. השבות לטבע הם אתגר גדול, אם נצליח לשפר את התהליך הזה, נוכל להציל מינים רבים".
רועי פדרמן, אקולוג מרחב גליל תחתון ברשות הטבע והגנים, הוסיף כי "מעקב אחרי צבאים ששוחררו בשטח טבעי רחוק מפעילות אדם יכול ללמד אותנו על התנהגותם לאחר השחרור ועל השרידות שלהם בטבע. התוצאות עשויות לספק מידע לגבי שאלות כגון: מה מרחקי התנועה שלהם וכיצד הם משתנים לאורך הזמן, האם הם נשארים לאחר השחרור כקבוצה, האם הם חוברים לעדרי צבאים קיימים בשטח, האם הם מגיעים למקורות מים ובאיזו תדירות והאם ישרדו בטבע. אם הם לא יצליחו לשרוד בטבע נוכל ללמוד מה גורמי התמותה ולנסות לצמצם את הסיכון בשחרורים בעתיד. תשובות לשאלות אלה יתנו בסיס להחלטה על מיקום ואופן השחרור במקרים נוספים בהם יעלה צורך בשחרור צבאים לטבע".
"ההשבה לטבע והמעקב היא הזדמנות פז עבורנו ללמוד על התפקוד של המסדרונות", הוסיף פרופ' אסף שוורץ מהטכניון. "בישראל נושא המסדרונות האקולוגים מאוד מתקדם גם ביחס לעולם. רשות הטבע והגנים ומנהל התכנון הציעו רשת של מסדרונות, אך עדין רב הנסתר על הגלוי לגבי איך ניתן לנהל את אותם שטחים פתוחים באופן שאכן מאפשר תנועה חופשית ובטוחה למינים השונים. בעזרת הצבאים ששוחררו היום נוכל גם ללמוד על המסדרונות ולהציע פתרונות לתכנון מסדרונות אקולוגים יעילים, כך שהתועלת אינה רק לצבאים אלא לשמירת טבע בכלל".
