הדיון הראשון במשפט אסון הנפט בעברונה התקיים היום (א') בבית המשפט השלום בבאר שבע. במהלך הדיון חשף סניגורו של אחד הנאשמים כי חברת קצא"א הקימה ועדת בדיקה, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד ז"ל, שקבעה כי סמנכ"ל הנדסה שמחה קורן והמהנדס ארתור וייס אחראים לאסון. הפרוטוקולים של הוועדה לא הגיעו לידי הנאשמים.
הפרקליטות הגישה את כתב האישום בנובמבר 2021, לאחר שימוע שנערך לנאשמים. כתב האישום הוגש נגד חברת קצא"א עצמה, סמנכ"לי ביצוע והנדסה שמחה קורן ושלמה לוי, מהנדס אגף הנדסה ארתור וייס, ומנהל יחידת אחזקת הקווים בקצא"א חיים בר סלע, ומייחס להם כל אחד לפי חלקו אחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לאחת הפגיעות האקולוגיות הגדולות ביותר שאירעו במדינה. האסון אירע בדצמבר 2014 ורק כעבור כשבע שנים הגישה הפרקליטות כתב אישום.
הנזק בעברונה, דצמבר 2014
(צילום: עמיר אלוני, רשות הטבע והגנים)
יש להדגיש שהפרקליטות הגישה כתב אישום, למרות שהחומרים המלאים מתוך ועדת הבדיקה לא היו בידיה, דבר שהיה מזכה למעשה חלק מהנאשמים. בנוסף, עולה כי הפרקליטות לא עשתה ככל יכולתה להגיע לחומרי ועדת הבדיקה הפנימית של קצא"א.
בדיון שנערך בפני שופטת בית משפט השלום בבאר שבע, זהר דולב להמן, טענו עורכי הדין של הנאשמים כי טרם הביאו להם את כל חומרי החקירה בתיק. עורך הדין, המייצג את לוי, טען כי "בפרשה הזו - והדבר לא הוזכר - הוקמה ועדת בדיקה על ידי קצא"א. ועדת בדיקה חיצונית ובלתי תלויה בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד ז"ל. הוועדה ישבה על המדוכה ושמעה עדויות, לרבות עדים שיבואו בפני בית המשפט, לרבות הנאשמים עצמם. היא קיבלה ראיות וחוות דעת. ולאחר חודשים רבים ודיונים רבים ניתן דו"ח. כל הראיות הללו וחקירות עדים שנתנו לראשונה עדותם בצורה סדורה, לא נמצאים בחומר החקירה".
עורך הדין המייצג את לוי, הוסיף: "דבר מכל זה לא מצוי בחומר החקירה. כאשר התבצעה החקירה לא החוקרים או התובעת היו חשופים לחומר הזה ולא נתנו דעתם עליו. לטעמנו נפל פגם גדול בהגשת כתב האישום בצורה כזו, בהתעלם מכל התוצרים והעדויות שהובאו בפני הוועדה". לדבריו, הוועדה ניקתה את מרשו מהחשדות נגדו והטילה את האחריות לאסון על קורן ו-וייס.
עו"ד קובי בר לב, המייצג את וייס וקורן אמר כי האחריות לאסון עברונה מוטלת על כתפי ראש אגף התפעול דאז, מי שכיום משמש כמנכ"ל החברה איציק לוי: "נכון קבעה המדינה שהסיבה להתרחשות האירוע והתפרקות המחבר היא התפתחות הלחץ הגבוה בצינור, שנבעה מההחלטה להזרים דלק מאשקלון לאילת לצורך מילוי הצינור. החלטה זו, שהמדינה מציינת שאינה יודעת איזה גורם קיבל אותה, היא שהביאה לפער הלחצים שלא היה ביכולתו למנוע את התוצאה של התפרקות המחבר. אלא שההחלטה הזו התקבלה על ידי מי שהצהיר בעדותו כי הוא אחראי לפי נהלי החברה להזרמה בקו, ואשר באופן תמוה כלל לא מופיע בכתב האישום. ואני מתכוון לראש אגף התפעול שהוא היום גם מנכ"ל החברה. כך גם נכון לגבי מי ששימש באותה עת מנכ"ל החברה, שלמרות שהוגש נגדו כתב חשדות באורח פלא גם הוא אינו נדרש לשאת באחריות הכוללת והפיקוח במה שנעשה בחברה שלו". מנכ"ל החברה דאז היה אייל כהן, שהפרקליטות בחרה שלא להגיש נגדו כתב אישום, למרות ששמו נכלל בכתב החשדות ונערך לו שימוע.
עוד אמר עו"ד בר לב כי "מדובר על אירוע שהתרחש לפני למעלה משבע שנים, התמשכות החקירה הייתה בלתי סבירה באופן קיצוני וגרמה עוול ועינוי דין שאי אפשר להתחיל לתאר לנאשמים. הם גם שילמו את המחיר על לא עוול בכפם. הם הוקרבו על ידי קצא"א להיות השעיר לעזאזל, עקב היותו של קורן שנתיים לאחר גיל פרישה. ואילו האחראים לאירוע המשיכו לשבוע מסיר הבשר. בעוד קורן ו-וייס היחידים שסיימו עבודתם בעקבות האירוע. עינוי הדין הזה עולה בעשרות מונים מגזר דין שבית המשפט יכול להטיל על מי שיימצא אחראי לקרות האירוע. כתב האישום הזה משקף עוול גדול לקורן ו-וייס. אבל הוא גם החמצה של הזדמנות נדירה להפיק את הלקחים הנדרשים. ראיה לכך שרק לפני ארבעה חודשים וחצי היינו עדים להתרחשות של אירוע נוסף במשען (ליד אשקלון), פיצוץ בקו עקב הלם לחץ שנסיבותיו דומות לנסיבות האירוע הזה. אלא שעכשיו אי אפשר היה לטיל על קורן ו- וייס את האחריות לכך".
הסניגורים העלו תמיהה כיצד התקיימה חקירה של קצא"א לפני החקירה הרשמית של המדינה. הגרסאות הראשונות של העדים והנאשמים ניתנו בפני הוועדה ולא בפני חוקרי המשטרה הירוקה. הפרקליטה בתיק עו"ד עדי דמתי-שגיא, מהמחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועמ"ש, אמרה כי פנתה למשרד האוצר על מנת שיעברו על חלק מהחומרים שהסניגורים מבקשים לקבל: "מפני ששר האוצר הוא הרגולטור האמון על התרת עיון או הסרת ספק, שמא מדובר בידיעות סודיות כהגדרתן בחוק העונשין, וזאת בהתאם לצו שהטיל סודיות על חלק גדול מענייניה של קצא"א. אני מקווה לקבל תשובות בהקדם. אלה דברים שלא תלויים בי".
על ועדת הבדיקה של וינוגרד אמרה התובעת כי "החוקרים ניסו להגיע לחומר הזה. לא קיבלנו שום דבר מהנחקרים. החוקרים הוציאו צווי חיפוש. תפסו מחשבים. וניסו להגיע בדיוק לחומר הזה. על חלק גדול מהחומר נטענו טענות חיסיון עו"ד-לקוח. מצאנו חומרים הקשורים לעבודת הוועדה. חלקיים. ואותם מסרנו לעיון הנאשמים".
השופטת דולב להמן ביקשה לזרז את הנושא וסיכמה: "תיק שהוגש על סיפא של התיישנות כדאי שהעגלה תצא מהבוץ ולא תהיה בבוץ. אם הם זכאים אז כדאי שנברר זאת ויפה שעה אחת קודם. אם הם אשמים אז יפה שעה אחת קודם". הדיון הבא ייערך ב- 9 לפברואר, אז יינתן מענה מפורט בתיק
