חוק חשוב, אך בלי יעדים שאפתניים: תזכיר חוק האקלים אושר היום (א') בועדת השרים לענייני חקיקה. החוק גובש על ידי המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף משרדי ממשלה נוספים, בראשם משרד ראש הממשלה, ראש הממשלה החליפי, האנרגיה, הכלכלה והאוצר. לקראת האישור בוועדת השרים, נערכו שינויים בתזכיר החוק. את השינויים הובילו משרדי האוצר והאנרגיה, שצמצמו במעט את היעדים של המשרד להגנת הסביבה.
"מטרת החוק היא לייצר את הוודאות ההכרחית למשק ולגופים המשקיעים במעבר ההדרגתי והמושכל לכלכלה מאופסת פליטות וערוכה להתמודדות עם משבר האקלים", נמסר מהמשרד להגנת הסביבה. "היעדים שהחוק קובע מכוונים למשק דל-פחמן בטווח הבינוני ולמשק מאופס פליטות נטו עד שנת 2050, בדומה למדינות המתקדמות והמפותחות. החוק נועד לייצר מסגרת ארגונית ותהליכית להתמודדות עם משבר האקלים ולהגנה על הציבור והסביבה. החוק גם מעגן את המחויבות הממשלתית לפיתוח בר-קיימה והתבססות על פתרונות מבוססי טבע בגיבוש מענה לסיכונים אקלימיים". השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג אמרה כי מדובר בצעד קריטי למען עתידנו.
אלא שעבור רבים חוק האקלים הוא מעט מדי, ונתון לשינויים בהתחשב בהלך הרוח בממשלה. במקור הוצע לתת בידי השרה להגנת הסביבה להגדיל את היעדים הלאומיים להפחתת פליטות גזי חממה, באישור הממשלה וועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת. הניסוח החלופי מותיר את הכוח בידיי הממשלה, שתוכל לשנות את היעדים ביחס לשנת הבסיס, בהתחשב בהחלטות שיתקבלו מעת לעת על ידי המדינות החברות באמנת האקלים ולנסיבות המקומיות בישראל. מדובר בניסוח שהרתיח את הארגונים הירוקים, שמאפשר לממשלה מרחב תמרון גדול מדי.
השרה זנדברג אמרה ל-ynet: "אין ספק שהיעד ל-2030 הוא אכן נמוך. אבל זה היעד שהגענו אליו. אני חושבת שהיעד צריך להיות גבוה יותר. אבל זו הייתה הסכמה. הנוסח לפיו הממשלה תהיה רשאית לשנות את היעדים ביחס לשנת הבסיס הוא נוסח מקובל. לאור העובדה שהיעד הלאומי שלנו נמוך, העדפתי שניתן יהיה לשנות אותו. ייתכן שהיעדים ישתנו. אם היה לנו יעד שאפתני, ייתכן שעדיף שיהיה מעוגן בחוק. אבל היעד ל- 2030 עדיף שניתן יהיה לשנות אותו, וייתכן שניתן יהיה להעלות אותו".
"אני עושה כל מאמץ שהחוק יועבר לקריאה ראשונה בהקדם", אמרה השרה זנדברג לאור המצב הפוליטי. "כל חוק תלוי במצב הפוליטי. אני קוראת לכל סיעות האופוזיציה והקואליציה לתמוך בחוק ולהחזיק את חיי הקואליציה ולא לערער אותם. זה אחד הדברים החשובים ביותר שאנחנו יכולים לעשות למען הדורות הבאים. חבל בגלל משחק פוליטי ציני וקצר מועד להפסיק את הדברים החשובים שהממשלה הזו עושה, וזה ביניהם".
ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות האקלים בחברה להגנת הטבע, אמרה בתגובה כי לא מדובר בחוק אופטימלי: "החוק יהווה מסגרת ראשונה למחויבות מדינת ישראל, לקראת היערכות למשבר האקלים. תזכיר חוק האקלים, אינו אופטימלי מזווית הראייה הסביבתית. הוא מציב יעדים נמוכים בהרבה מהיעדים שמציבות מדינות העולם, הוא אינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכניות שאפתניות להפחתת פליטות והוא אינו קובע יעדים לטווח הקרוב, שלפני שנת 2030 ובינה לבין שנת 2050, באופן שיבטיח שהעבודה לקראת היעדים, תתחיל כבר מחר בבוקר. נמשיך לפעול לכך שהחוק יעודכן וישופר במהלך הכנתו בוועדה, כך שחוק האקלים שיתקבל, יכונן מדיניות אקלים מתקדמת, יעדים שאפתניים בהרבה, והתחייבויות מהותיות לטיפולה והיערכותה של מדינת ישראל, לנזקי משבר האקלים".
"הציון שאני נותן לממשלה הוא בלתי מספיק. היא נדרשת לעשות יותר", אומר ד"ר אורי שרון, מנכ"ל האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה. "היעדים שנקבעו בחוק לא הולמים את ההתחייבויות הבינלאומיות שלנו ואת מה שנדרש מאיתנו לעשות כדי להתמודד עם שינויי האקלים הקיצוניים. אני מקווה שחברי הכנסת יצליחו לשפר את הצעת החוק במסגרת הדיונים בוועדת הכנסת".
בני הנוער ממחאת הנוער למען האקלים וארגון מגמה ירוקה היו לוחמניים יותר: "פקידים מאגף התקציבים במשרד האוצר, פעלו עד הרגע האחרון להפקיע מהציבור את היכולת להשפיע על חוק האקלים, ולסרס את הסמכויות הקיימות בחוק אוויר נקי. הפקידים האלו, כפי הנראה לא שמעו על האזהרות של ה-IPCC על מצב חירום אקלימי, ומסתכלים רק מהחור של הגרוש. אבל הציבור נאבק ומנע את הפגיעה במחויבות הבסיסית, לייצר עתיד לילדי ישראל. ועדיין, למרות שמנענו את הגרוע מכל, זהו לא רגע היסטורי. חוק שבו היעדים ניתנים לשינוי בהחלטת ממשלה הוא ישראבלוף. חוק שאינו מחייב את משרדי הממשלה להכין תוכנית הפחתת פליטות, שאין בו יעדים ספציפיים לסקטורים השונים, הוא לא יותר מבדיחה גרועה על חשבון עתידנו. למרות האכזבה מהחוק, זהו עדיין צעד ראשון וחשוב בדרך, אנחנו נמשיך להיאבק בכנסת על חוק אמיתי עם שיניים, בהתאם להמלצות המדע".
צעדת האקלים בתל אביב בסוף אוקטובר
(צילום: אריק מרמור)
חוק האקלים מעגן את יעדי ההפחתה בשנת 2030, בהתאם להחלטת הממשלה בנושא, שבה נכתב שהכמות השנתית של פליטות גזי החממה ב-2030 תפחת ב-27% לכל הפחות בהשוואה ל-2015 (שנת הבסיס). החוק מציב יעד לאומי של כלכלה מאופסת פליטות נטו עד 2050. "עיגון יעדים אלה בחוק מהווה איתות ברור לכלל המשק ומקדם את ישראל לעבר כלכלה מאופסת פחמן, בשורה אחת עם שאר המדינות המפותחות. לצורך עמידה ביעדים, ייעשה שימוש בתוכנית הלאומית להפחתת פליטות גזי חממה שתוגש לאישור הממשלה על ידי השרה להגנת הסביבה, לאחר עבודה ממשלתית משותפת", אומרים במשרד להגנת הסביבה.
בנוסף, החוק קובע גם הליך הערכת סיכון אקלימית, קובע חובת ביצוע של הערכת סיכון אקלימית לגבי תוכניות רלוונטיות המוגשות על ידי רשות הציבורית לאישור הממשלה או שר משריה, ואשר יש בהן כדי להשפיע באופן משמעותי על פליטות גזי חממה או על שינויי אקלים, או אשר עשויות להיות מושפעת משינויי אקלים, בהתאם להחלטת הממשלה.
