מאות מטבעות כסף מהתקופה הממלוכית, מאות מטבעות כסף וארד מהתקופה הרומית, פסלון (צלמית) ברונזה בדמות עיט – סמל השלטון הרומי, פסלון של שחקן פנטומימה במסכה מהקומדיה הרומית, פעמונים רבים עשויים ברונזה שנועדו, בין השאר, להבריח רוחות רעות, וכלי חרס - נמצאו מול חופי קיסריה. מדובר בפריטים שהיו ככל הנראה על ספינות שטבעו במקום לפני כ-1,700 שנה ו-600 שנה. הפריטים נחשפו בסקר תת-ימי שניהלה היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות בחודשים האחרונים. מכלולי מטעני הספינות ושרידי השברים שלהן נמצאו פזורים במים רדודים, בעומק של כארבעה מטרים, על פני שטח של כמה עשרות מטרים.
: אוצר עתיק התגלה מול חופי קיסריה
(צילום ועריכה: יניב ברמן, רשות העתיקות)


בנוסף, התגלו במקום חלקי מתכת רבים השייכים לגוף ספינת עץ, ובהם עשרות מסמרי ברונזה גדולים, צינורות עופרת השייכים למשאבת מי שפוליים, ועוגן גדול עשוי ברזל, אשר נשבר, דבר המעיד על הכוח הרב שפעל עליו עד שנשבר, כנראה, בסערה.
מהספינות נטרפו אל הים גם פריטים אישיים נדירים של אנשים שהיו עליהן, אך לא שרדו. בין השאר, נחשפה אבן חן אדומה, שנועדה לשיבוץ בטבעת (גמא), בצידה העליון גולף כלי נגינה המוכר בשמות שונים- שהבולט בהם הוא לירה, ובמסורת היהודית - כינור דוד. לפי ספר שמואל ט"ז כ"ג, דוד המלך ניגן לשאול המלך בכינור דוד (וְהָיָה, בִּהְיוֹת רוּחַ-אֱלֹהִים אֶל-שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת-הַכִּנּוֹר, וְנִגֵּן בְּיָדוֹ; וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה").
11 צפייה בגלריה
אוצר מטבעות מהתקופה הרומית
אוצר מטבעות מהתקופה הרומית
אוצר מטבעות מהתקופה הרומית
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)

11 צפייה בגלריה
המטבעות העתיקים כפי שנתגלו במים
המטבעות העתיקים כפי שנתגלו במים
המטבעות העתיקים כפי שנתגלו במים
(צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית רשות העתיקות)
11 צפייה בגלריה
אוצר מטבעות מהתקופה הממלוכית ובו מטבעות חתוכים
אוצר מטבעות מהתקופה הממלוכית ובו מטבעות חתוכים
אוצר מטבעות מהתקופה הממלוכית ובו מטבעות חתוכים
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
יעקב שרביט ודרור פלנר, חוקרי היחידה הימית ברשות העתיקות, סיפרו על הסיבות שככל הנראה הובילו לטביעת הספינות: "נראה שהספינות עגנו בקרבת מקום, וסערה שהתרחשה גרמה לטביעתן. ייתכן שהעגינה התבצעה מתוך מצוקה או חשש מסערה, משום שיורדי הים יודעים, שעגינה במים הרדודים שלא בנמל בנוי ומסודר, היא מסוכנת ומועדת לפורענות".
במחקר מקובל, שאותו הכינור המוזכר בתנ"ך, הוא למעשה כלי הלירה, המוכר במיתולוגיה היוונית כ"לירה של אפולו". לפי סיפור זה, הרמס בנה את כלי הנגינה - הלירה, משריון צב, בבוקר בו נולד. תמורת כלי נגינה זה, הסכים אפולו, שהיה חובב מוזיקה, להפוך את הרמס ואת אמו לאלים.
11 צפייה בגלריה
 קסת דיו עתיקה
 קסת דיו עתיקה
קסת דיו וקלמר עתיק
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
11 צפייה בגלריה
פסלים מהתקופה הרומית
פסלים מהתקופה הרומית
פסלים מהתקופה הרומית
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
11 צפייה בגלריה
פעמונים עתיקים
פעמונים עתיקים
פעמונים עתיקים
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
פריט נוסף חשוב הוא טבעת זהב עבה, המעוצבת בצורת מתומן ומשובצת באבן חן ירוקה, שעליה גולפה דמות נער צעיר, "רועה" לבוש בטוניקה, ועל כתפיו נישא איל או כבשה. דימוי זה, של 'הרועה הטוב', מוכר באמנות הנוצרית הקדומה כסמל לישוע; זהו משל לישוע כרועה הרחמן של בני האדם, או כמי שפורס חסות על האדם או על עדת מאמיניו. מ
11 צפייה בגלריה
טבעת הזהב כפי שנמצאה במים
טבעת הזהב כפי שנמצאה במים
טבעת הזהב כפי שנמצאה במים
(צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות)
11 צפייה בגלריה
גמה עם כלי הנגינה לירה כפי שנמצאה במים.
גמה עם כלי הנגינה לירה כפי שנמצאה במים.
גמה עם כלי הנגינה לירה כפי שנמצאה במים.
(צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות)
11 צפייה בגלריה
טבעת זהב עם גמה ועליה דמות הרועה הטוב
טבעת זהב עם גמה ועליה דמות הרועה הטוב
טבעת זהב עם גמה ועליה דמות הרועה הטוב
(צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות)
ברשות העתיקות אמרו כי מעניין שטבעת הזהב הייחודית, הנושאת את דמות הרועה הטוב, נחשפה בסמיכות לעיר קיסריה, לה נודעת משמעות רבה במסורת הנוצרית. בקיסריה התגבש אחד ממרכזי הנצרות הקדומים ביותר, ובה פעלה אחת הקהילות הנוצריות הראשונות. על קהילה זו נמנו, בתחילה, יהודים בלבד.
לפי הברית החדשה, בקיסריה הטביל השליח פטרוס את שר המאה הרומי קורנליוס. "זהו מקרה ראשון שבו אדם לא יהודי הובא תחת כנפי הנצרות", אמר שרביט. "כאן, החלה הדת הנוצרית את דרכה לרחבי העולם". ההערכה היא, שבעל הטבעת שנחשפה, היה מראשוני הנוצרים.
11 צפייה בגלריה
ראש היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, יעקב שרביט, מחזיק פעמון  .שנמצא בים
ראש היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, יעקב שרביט, מחזיק פעמון  .שנמצא בים
ראש היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות, יעקב שרביט, מחזיק פעמון .שנמצא בים
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
11 צפייה בגלריה
נמל קיסריה, מבט מהאויר
נמל קיסריה, מבט מהאויר
נמל קיסריה, מבט מהאויר
(צילום: יעקב שמידוב, רשות העתיקות)
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, סיכם: "חופיה של ארץ ישראל עשירים באתרי עתיקות ובממצאים, אשר יש להם חשיבות רבה כנכסי תרבות מורשת לאומיים ובינלאומיים. אלה, חשופים לסכנות, ולכן רשות העתיקות מקיימת סקרים תת-ימיים, לאיתור, לניטור העתיקות ולהצלתן. לאורך חופי ישראל מתקיימות פעילויות ספורטיביות רבות - צלילה, שנירקול, שחיית ים פתוח ושייט, במהלכן מתגלים עתיקות מעת לעת. אנחנו פונים לצוללים ומבקשים - אם נתקלתם בעתיקה, קחו נקודת מיקום בים, השאירו את הממצאים במים ודווחו לנו מיד. לגילוי ותיעוד הממצאים באתרם יש חשיבות ארכיאולוגית רבה, ולעיתים גם מציאה קטנה מובילה לתגלית גדולה".