אם תצאו ליער קדימה שבמרכז הארץ תיתקלו במחזה די יוצא דופן בשנת 2023: 11 שומרי יערות צעירים שמחזיקים ביד אחת שקית זבל ובשנייה כלי עבודה. כולם פה למטרה אחת - לשמור על היער. הם כאן במסגרת חוגי סיירות של החברה להגנת הטבע, מעדיפים לזנוח את המסכים שבני גילם דבוקים אליהם לטובת הגנה על הסביבה.
"זה התחיל באוקטובר האחרון במסגרת מחויבות אישית, והמשיך לחוג של פעם בשבוע, גם כשהמחויבות האישית הסתיימה", מסביר מלב היער מדריך הקבוצה עמרי שמידוב ( ,(27 רכז הדרכה של חוגי סיירות באזור המרכז של החברה להגנת הטבע. "כל מי שנמצאים פה סיימו את השעות לפני חודשיים ונשארו כי בא להם להיות פה. המטרה שלנו בקבוצה, מעבר לחוגי סיירות רגילים, זה לבצע פעילות הלכה למעשה, לא רק ללמוד על היער אלה גם להגן עליו, ולאמץ את יער קדימה ואת השמורה".
אנחנו על המפה
איך זה מתבצע בפועל? עמרי מחלק את הילדים לקבוצות ואנחנו יוצאים אל ליבו של היער לפעילות. הסיירים הצעירים נרגשים לקראת היום החדש שבו יגלו עוד טיפה על הטבע. "היום נעשה פעילות שנקראת עבודה תורמת", מסביר עמרי. "כל חודש יש לנו פעילות עם בית ספר אחר באזור וכל פעילות היא הצלחה מסחררת. אנחנו מלמדים ילדים ביסודי כל מיני שיטות להציל ולשמור על היער, ואנחנו רוצים להמשיך את זה. המטרה של הפרויקט היא לקחת את אותם ילדים שירצו להצטרף בכיתה ז' למחויבות וככה יכירו אותנו כי יש המון תנועות נוער וקל להיבלע.
"היום, דבר ראשון נתחלק לשתי חוליות, נלך לעשות מיפוי בסיסי ליער על ידי יצירת מפה. חוליה אחת תתמקד באזור הדרומי ביער שנקרא בקעת דשא כי יש שם הרבה דשא. וחלק שני על אזור צפון שמתפרס עד הכביש, עד שהשיחים נהיים צפופים. הפרברים של היער. כדאי מאוד לכל קבוצה להיות הראשונה שתייצר את המפה, בתחרות הקודמת היה פרס - פיצה".
אני מצטרפת לקבוצה הלהוטה והמאוד תחרותית של עילאי, עידו, ירדן ואיתי. ירדן לוקחת את הטושים ואת הנייר ומיד דוחפת את כולם אחריה כמו מפקדת טירונים, המטרה שלה ללא ספק לנצח בתחרות. "יש לנו טושים ודפים ואנחנו מכינים מפה של היער על ידי ציור צירים ונקודות מרכזיות טופוגרפיות של היער", היא מסבירה לכולם בקול. "אנחנו יודעים לעשות כבר ניווטים, לקרוא מפות. אנחנו עושים את הכל לפי זיכרון, כי אם זה היה על פי טופוגרפיה כבר הייתה לנו מפה מוכנה".
עידו ממשיך אותה: "עכשיו אנחנו הולכים לנקודה ספציפית שאנחנו מכירים בשטח. וזה מקומות יותר נוחים", הם מדלגים אל עבר הנקודה שעליה דיבר עידו, מכירים כל פיסת אדמה ביער כאילו היה חלל בית הספר שלהם. עידו: "אנחנו מאמצים את היער ורוצים להכיר אותו באופן קרוב וטוב ולדעת עליו הכל, כדי ללמוד איך לשמור עליו ובמה נוכל לעזור הכי טוב. ככה גם נוכל לתת מידע לחניכים הבאים בתור".
ירדן: "הרעיון הוא למפות את הפרברים של היער, את אזור הבר, את הפרא, האזורים הפחות מוכרים לרשות הטבע ולמדריכים. שם יש עץ גבוה שאנחנו מאוד אוהבים ומכירים והוא בולט אז הוא ישמש לנו כגבול גזרה. כנ"ל הגדר, שזה מקום ממש טוב לתחום את הגבולות".
עילאי: "טוב, הבנו. אני מסתובב, שימו את הנייר על הגב שלי ותתחילו לצייר את המפה".
אנחנו מסיימים לצייר את המפה בדקה האחרונה שנותרת ומתחילים בריצת אמוק אל עבר נקודת ההתחלה, שם מחכה עמרי. בתחרות ציור המפות דווקא הקבוצה השנייה ניצחה, אבל נחשו מה, כולם יאכלו מהפיצה. "יכולות המיפוי שלכם לעומת תחילת השנה זה הבדל של שמיים וארץ", מתגאה עמרי. "רואים שאלה ממש מפות, לפי ההגדרות, אפשר ללמוד מהן ולקרוא אותן. כל הכבוד. משימה שנייה להיום היא איסוף זבל. הרי מה זה זבל?"
הסיירים הצעירים, בני 16 עד ,18 ממהרים לענות על השאלה. עילאי: "לכלוך שהאדם השאיר מאחור". נויה: "דברים שלא מתכלים". עידו: "חומרים מזהמים", ירדן: "למישהו זה זבל, למישהו אחר זה לא זבל". עמרי: "נכון מאוד, ירדן. ומה אפשר לעשות עם זבל כזה? למחזר. עכשיו נאסוף את הזבל שיש פה מאחורה ביער, ונחליט לפי שלוש קטגוריות: נשאיר, נמחזר, נשתמש. נאסוף מה שאפשר למחזר למשימות הבאות שלנו ולעשות מזה דברים יפים, ומה שאין ברירה נזרוק. קדימה, שתי הקבוצות לצאת לדרך".
גם הגמלאים עוזרים
בזמן שהקבוצות אוספות את הזבל עמרי מסביר למה החליט להקדיש את הזמן הפנוי שלו בהתנדבות לבניית תקווה דווקא ביערות. "גדלתי באזור הזה בנעורים והאהבה הגדולה שלי הייתה היער הזה", הוא משתף עם דמעות בעיניים. "עשיתי פה ספורט, הייתי פה במשברי גיל ההתבגרות, ובעיקר התעצבנתי עד כמה מלוכלך פה. יש פה חקלאים, קבלנים, בעלי עסקים שזורקים זבל וזו מכת מדינה. יותר זול לזרוק זבל של קבלנים בשטח הפתוח, אין מה לעשות.
"ביוני האחרון, אחרי שנים שזה היה חלום שלי, אמרתי לעצמי די, נמאס לי. הייתי פעיל פה בתנועות נוער ובבתי ספר ובהכל. רציתי לחזור לעשייה. פניתי לכל
מיני גורמים. רציתי לייצר שיח בין אנשים, בעיקר אחרי מערכות הבחירות הקשות שיש פה במדינה, ומצד שני לשמור על היער, וזה נורא השתלב לי כמדריך טיולים. טבע זה דבר שמחבר בין אנשים, ראה ערך מה שקורה פה. אז הבאתי את הרעיון לגורמים במועצה. זה התחיל כפרויקט מחויבות אישית של יער בונה קהילה. גם הגמלאים מסייעים לנו מתי שצריך, מובילים את הקהילה. עכשיו זו השנה הראשונה של כל זה. מדהים מה שקורה פה".
החיים בזבל
הקבוצות חוזרות ממשימת איסוף הזבל עם שלל מטורף - בגדים, סמארטפונים, מקל הליכה, תיקים, המון פלסטיק, סיגריות, בקבוקי זכוכית, שאריות של חטיפים. וכל זה בעשר דקות של איסוף. זה הזמן להסביר מה הביא את בני הנוער לחוג הסיירות, ומה גרם להם להקדיש זמן ליציאה לטבע.
"אני פה כדי להכיר חברים חדשים", מכריזה טלי חקאני ( .(16 "זו פעילות לא שגרתית כי אתה כל היום בבית ספר, בלימודים, מול המחשב. ולצאת ליער שעתיים עם חברים זה דבר מדהים. אני עושה פה דברים משמעותיים. בפורים חברה שלי ואני הרמנו פעילות מחזור בקבוקים. לקחנו בקבוקים שאספנו פה, עשינו רעשנים ופרחים, וילדים והורים עשו יחד יצירות. כולם היו כל כך שמחים וזה היה רעיון מדהים. אני הרבה בבית, מהלימודים הביתה, ולצאת פעם בשבוע ככה זה ממש חדשני ומגניב".
אחותה נויה (17) ממשיכה: "זה בדיוק הסיפור שלי. הייתי צריכה לעשות שעות התנדבות, שמעתי על הסיירות, וחשבתי שיש לי הזדמנות להיות ביער, באזור לא עירוני, לא מוכר, הזדמנות נהדרת לראות ירוק ולצאת קצת מהבית. זה משהו שאני לא חווה הרבה. אני די סגורה בבית כי אני אדם כזה, והיה לי ממש חשוב להכיר את מה שיש מסביבי. ואני מאוד אוהבת את המטרות פה - לקדם את איכות הסביבה, את היער בונה קהילה. האדם יעזור ליער, היער יעזור לו, ורואים ממש שזה השפיע עלינו כנוער. אנחנו מרגישים יותר שלווים ממה שהיינו, נעימים".
נויה מסבירה כי היער באמת בונה קהילה. "לא הייתי פוגשת את אמה ועילאי אם לא היינו פה ומוצאים יחד תחום משותף. אנחנו נפתחים אחד לשני כי אנחנו מבינים אחד את השני", היא אומרת.
עידו הורקני (16): "אני הגעתי לפה רק כדי לעשות שעות שירות, אבל ממש נמשכתי ונשארתי. אחד הדברים החזקים אצלי זה אהבת המדינה, הטבע שלה, והחוג הזה שילב הכל. אני חושב שהערכים שלי ממש מורגשים פה. כשהגעתי לפה בהתחלה לא הבנתי איך זה מתחבר, אבל עם החברים שהגיעו, עם המקומות בארץ שהגענו אליהם, הבנתי הכל. כל אחד בא לפה מסיבה שונה, אחד אוהב את הטבע, אחד את החברים, אחד את הארץ, וכולנו מתחברים פה לדבר מרכזי אחד - היער".
עילי מנה (18): "באתי לפה במקרה. ראיתי שמחלקים עוגיות בדוכן של הסיירות, באתי לאכול ונשארתי. ידעתי שיש פה יער לפני, אבל לא הבנתי את המשמעות שלו. הבנתי ששתי דקות מהבית אני מגיע לפה, יושב עם חברים, צוחק, מדבר, והטבע נגיש לי. זה הפך להיות הבית השני שלי. זה לא מובן מאליו שיש לנו דבר כזה קרוב לבית. חברים שלי מהשכבה מעדיפים הרבה יותר לצאת למסיבות, לשבת מול הרשתות החברתיות, אבל אני מוצא את עצמי פה.
"יש פה צמחים נדירים כמו אירוס הארגמן זהוב שנמצא רק פה ולא מצאו אותו בשום מקום בעולם. זה שיש לנו ליד הבית יישוב של 24 אלף תושבים ואף אחד לא יודע שיש לידנו פרח ייחודי בעולם, זו תקלה. אנחנו נעביר את המידע הזה לחניכים שלנו ולילדים שלנו ונפיץ את הבשורה. זה קריטי לשמירה על איכות הסביבה. במצב של הארץ שכולם רבים, מדברים אחד לשני לא יפה, זה משפיע עלינו גם ועל השיח בבית הספר. זו הדרך שלנו לעשות קצת טוב, לצאת מהגבולות ולדבר על הכל פה. לפני שלושה שבועות פתחנו שיחה על פוליטיקה והתרכזנו באיך זה משפיע עלינו פה ביער. בהקשר החברתי המטרה פה היא לאחד בין אנשים".
זה בוער: ועידת האקלים של "ידיעות אחרונות"
הוועידה שתיערך ב־7 ביוני תציף את השאלות הקשות ותדון בדרכי הפעולה להתמודדות עם משבר האקלים
שיטפונות, הצפות, שריפות ענק והשפעות נרחבות על החקלאות והתעשייה: משבר האקלים כבר כאן, והוא נותן אותותיו בכל תחומי החיים.
המשבר הוא עולמי, אך יש לו השפעה נרחבת גם ברמה המקומית. ישראל היא בין המדינות שיותר פגיעות להתחממות הגלובלית, והתחזיות של השירות המטאורולוגי לא מעודדות: הטמפרטורה הממוצעת במדינה צפויה לעלות בכ- 3.7 מעלות צלזיוס עד שנת 2100 בתרחיש המתון, ובכ-4 מעלות בתרחיש הקיצוני.
ועידת האקלים השנתית של קבוצת "ידיעות אחרונות", שתיערך ב-7 ביוני באולם הכנסים "לאגו" בראשון-לציון, תעלה את משבר האקלים לראש סדר היום. הוועידה תציף את השאלות הקשות, תדון בדרכי הפעולה של ישראל אל מול המשבר הן ברמה הממשלתית והן ברמה האזרחית, ותציע מגוון פעולות להתמודדות עם הבעיה - כל אלה מתוך ההבנה שאם לא נשמור על כדור הארץ נשלם מחיר כבד, בהווה ובעתיד.
בוועידה ייקחו חלק השרה להגנת הסביבה עידית סילמן; מבקר המדינה מתניהו אנגלמן; מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה גיא סמט; שרון חצור, סמנכ"לית מדיניות תכנון ואסטרטגיה במשרד האנרגיה והתשתיות; פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן; ד"ר אורלי רונן מהחוג ללימודי הסביבה באוניברסיטת ת"א; פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות, ד"ר שירה עפרון, יועצת אקלים למשרד הביטחון; פרופ' שולמית לבנברג מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון; פרופ' איתמר גרוטו, מפתח חדשנות בבריאות; אבי בן אסאייג, מנכ"ל קבוצת אסם-נסטלה; יקי נוימן, מנכ"ל קבוצת דוראל; עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין; יוני חנציס, המשנה למנכ"ל קבוצת דוראל; דודי בלסר, מנהל חדשנות והשקעות במקורות; דני גביש, סמנכ"ל תפעול יוניון מוטורס; רז קינסטליך, ראש עיריית ראשון-לציון; ד"ר תמרה לב, מנהלת מדיניות אקלים בחברה להגנת הטבע ועוד ועוד.
