מרבדי חול אינסופיים, מכתשים עצומים, מדבריות צחיחים, רכסי הרים ותצורות סלעים מרהיבות. מאז שנת 2003 מצלמים הרוברים "ספיריט" (רוח) "אופורטיוניטי" (הזדמנות), ו"קיוריוסיטי" (סקרנות), את נופי כוכב הלכת מאדים. עכשיו מיליוני התמונות אוגדו לסרטון ווידיאו שמספק חשיפה מרתקת של שכנינו האדום - כפי שמעולם לא נעשה. צפו:
קטע מהסרטון
(צילום: נאס"א)
הרובר היחיד שפועל כיום על אדמת מאדים הוא קיוריוסיטי. השניים האחרים לא שרדו את התנאים הקשים של מאדים, ספיריט חדל לפעול בסוף 2010 ואופורטיוניטי במהלך 2018. המצלמות שהותקנו על השלושה היו שיא הטכנולוגיה - ועדיין נחשבות למצלמות עם יכולות גבוהות במיוחד. אך למרות זאת, גם ב-2020 לא ניתן לצפות בשידור ישיר מאדמת מאדים. הסיבה לכך, היא איננה יכולות המצלמה כי אם היכולת של הרובר לשדר את המידע אל כדור הארץ. זו כבר משימה מורכבת, מאתגרת וזוללת אנרגיה.
(הסרטון המלא ממאדים)
קריוסיטי מסוגלת לשדר לכדור הארץ בקצב של 32 קילובייט בשנייה בלבד, בעוד שהמקפת MRO שמקיפה את מאדים מסוגלת לשדר בקצב של 2 מגה בייט לשניה, אך זאת גם למשך 8 דקות בלבד בכל יממת מאדים (24:37 שעות). המזל הוא שלא באמת קורה שום דבר על מאדים הצחיח – כל עוד לא תנחת עליו חללית מאוישת. לכן בשלב זה הצילומים המרהיבים מגיעים בקצב איטי, והתמונה נבנית מחדש כאן בכדור הארץ.
אחת התמונות שהורכבה על ידי קריוסיטי ברזולוציה של 4K, היא פסיפס התמונות הגדול ביותר שנעשה עד היום במאדים. התמונה מורכבת מ-1,000 תמונות שצולמו בין ה-24 לנובמבר ל-1 לדצמבר 2019 והיא מכילה 1.8 מיליארד פיקסלים . תמונה זו צולמה באזור בשם "גלן טורידון" שבו נתגלה טיט יבש על האדמה, מה שעלול להיות ההוכחה המשמעותית ביותר שבעבר הרחוק זרמו מים על כוכב הלכת מאדים.
בסרטון החדש שפורסם בערוץ lderFox Documentaries, ניתן לשים לב כי חלק מהתמונות הן עם שמיים אדומים - כפי שהיינו מצפים שיהיה, אך בחלק מהתמונות נראים השמיים כחולים בדומה לכדור הארץ. הסיבה לכך היא העריכה שנעשתה על ידי נאס"א. תמונות מסוימות נצבעו בצבעים המוכרים, במטרה לסייע לגיאולוגים לזהות את תצורות הסלעים ולאפשר לגלות עליו פרטים רבים יותר.
המשימה הבאה יוצאת בקרוב למאדים
נאס"א צפויה לשגר ב-30 ביולי אל מאדים את "מארס 2020". המשימה תכלול רובר שכבר קיבל את השם "התמדה". מטרותיו העיקרית הן לחפש סימני חיים על מאדים ולהכין דגימות שניתן יהיה לשלוח לכדור הארץ בעתיד. בנוסף באותה משימה ישוגר מסוק מאדים (מסוק שמותאם לטיסה במאדים) שיוכל גם לזהות סופות חול ולהזהיר את הרובר שיהיה על הקרקע להתגונן מפניהם. אופורטיוניטי חדל לתפקד בגלל סופות אבק ענקיות, שלמעשה מנעו מקרני השמש להגיע אל קולטי השמש והכניעו אותו באופן סופי אחרי 15 שנות פעילות. עד הטסתו יהיה המסוק מחובר לאגן הגחון של הרובר.
זוהי אינה המשימה היחידה שצפויה לצאת למאדים בתקופה הקרובה. יש את משימת טיאנוון 1 של הסינים, ובאיחוד האמירויות חגגו השבוע את שיגור המקפת "התקווה" ממרכז החלל טנגשימה ביפן. הסיבה לעומס המשימות היא ההתקבצות הפלנטרית בין כדור הארץ למאדים. בכל 18 עד 24 חודשים כדור הארץ ומאדים מסתדרים באופן כזה שהמסלול מתקצר בחודשיים - מתשעה חודשים לשבעה חודשים.
