מאז תחילת מסע הכיבושים של דאעש ב-2014, שבמהלכו כבשו אנשי ארגון הטרור הרצחני שטחים נרחבים בסוריה ושליש מעיראק, נהרסו אתרי עתיקות מפורסמים רבים, בהם העיר העתיקה תדמור בסוריה. אנשי דאעש השמידו פסלים ומיצגים, שלפי הפרשנות המחמירה ביותר של האסלאם נחשבים אסורים.
מסע ההרס של ארגון "המדינה האסלאמית" לא פסח גם על העיר שהייתה ליהלום שבכתר האימפריה האשורית העתיקה - נמרוד (כלח). את העיר ייסד שלמנאסר הראשון, מלך אשור, במאה ה-13 לפנה"ס. העיר שרדה כאלף שנים והתפרסמה בימי אשורנצירפל השני, מלך האימפריה האשורית החדשה בשנים 883 עד 859 לפנה"ס, שהפך אותה לעיר הבירה שלו, ובנה בה ארמון גדול ומקדשים. במרוצת השנים, נותרה העיר מרכז ראשי ועיר מלכותית, עד שנהרסה לחלוטין ב-612 לפנה"ס כשאשור הוכרעה בפלישתן של מדי ובבל.
למרות הנזק הרב, שאותו הסבו הג'יהאדיסטים של דאעש לשרידים יקרי הערך של העיר, נראה כי צוות הארכאולוגים שעומל לשחזורם ושיקומם איננו נרתע מהמשימה העומדת בפניו. יותר מ-500 פריטי עתיקות נמצאו מנותצים באתר הממוקם כ-30 ק"מ ממוסול שבצפון עיראק, עיר שבה הקים דאעש את בירת "הח'ליפות" שלהם.
חפירות ארכאולוגיות הובילו למציאתם של יותר מ-35 אלף שברים, אותם הרכיבו הארכאולוגים המקומיים מחדש. תבליטים, פסלים ולוחות מעוטרים המתארים יצורים מיתיים, עיטרו את ארמונו של המלך האשורי אשורנצירפל השני לפני כמעט 3,000 שנים.
מלאכת השחזור אמנם מתקדמת טיפין טיפין, אך משחזרת בהדרגה את מלכי אשור, דמויות מכונפות ומזוקנות עם שיער מתולתל ופרח על פרק כף ידן, ואפילו אסירים אזוקים שמקורם באזורים שמרדו באימפריה האשורית - שהופיעו כולם על עתיקות העיר. על אחד הממצאים ששוחזרו חלקית, הופיעה למאסו (Lamassu), ישות מגינה במיתולוגיות המסופוטמיות, לה גוף שור או אריה, כנפי נשר וראש אדם.
"אלו הם האוצרות של מסופוטמיה", אמר ל-AFP עבד אל-גאני ראדי (47) שנמנה על צוות הארכאולוגים העיראקיים שעובדים באתר. "העיר נמרוד היא המורשת של האנושות כולה, היסטוריה שנמשכת מזה 3,000 שנים".
אחת המונומנטים הבולטים שנחרבו במהלך מסע ההרס של אנשי דאעש, היה מקדש נאבו (Nabu) בן 2,800 השנים, אל החוכמה והכתב המסופוטמי. בחלוף שנה מאז הובס הארגון הג'יהאדיסטי בעיראק ב-2017, החל פרויקט השיקום בנמרוד (עם הפסקה שנכפתה בשל מגפת הקורונה).
עד כה, התמקדו חברי הצוות (ארכאולוגים עיראקיים וחוקרי המכון למחקר אקדמי בעיראק) באיסוף, סיווג וזיהוי שברי העתיקות. כ-70% מעבודות האיסוף הושלמו באתר הארמון האשורי, כשנותרה כשנה של עבודת שדה לפני שהשיקום יחל במלוא המרץ - מבצע מורכב ומאתגר לכשעצמו.
לדברי מוחמד קאסים, מהמכון למחקר אקדמי בעיראק, שעבר כמו יתר עמיתיו מפגשי הכשרה מטעם מכון סמית'סוניאן, עם תמיכה כספית מארה"ב, תהליך השיקום דורש רמת מומחיות שלא קיימת בעיראק, מה שממחיש עוד יותר את הצורך בתמיכה בינלאומית נרחבת לשיקום ההרס הברברי שהוסב לשרידי העיר נמרוד. "מדובר באחד האתרים העתיקים והחשובים ביותר של הציוויליזציה המסופוטמית, שמהווה עדות לתור הזהב של האמנות והאדריכלות של הציוויליזציה האשורית", אמר קאסים ל-AFP.
בסיור שנערך לאחרונה בנמרוד, בירך שר התרבות העיראקי, אחמד פקאק אל-בדראני, את מאמצי השיקום שמשקיע צוות הארכאולוגים, שאוספים את השברים ומשווים אותם לרישומים ותצלומים של הפריטים שאת חלקיהם הם מנסים לחבר מחדש. לדבריו של אל-בדראני, ההרס העצום שזרוע אנשי דאעש באתר, מאפשר לעת עתה לברר אילו עתיקות נבזזו ואילו נהרסו והושארו בשטח. "אני צופה כי תידרש עבודה מאתגרת בת 10 שנים לפחות, עד שניתן יהיה לראות שוב את פאר ארמונו של המלך אשורנצירפל השני ושלל שרידי העיר חוזר לקדמותו", אמר אל-בדראני ל-AFP.