נחשפו שרידי בזיליקה מלפני 2,000 שנה באשקלון

מתחם מבנה בזיליקה מהתקופה הרומית, הגדול ביותר בארץ, נחשף בגן לאומי תל אשקלון בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות. המבנה נחשף במהלך פרויקט פיתוח נרחב בגן הלאומי, בהובלת רשות הטבע והגנים, עיריית אשקלון ועוד. לאחר השלמת עבודות השימור והשחזור - המתחם יוכשר למבקרים. עבודות הפיתוח כוללת גם הקמת מערך שבילים חדש ומונגש סביב ערכי הטבע, המורשת והנוף הייחודיים.
בבזיליקה (מבנה ציבורי רומי) התנהלו חייה הציבוריים של העיר בתקופה זו. תושביה נפגשו לצרכי עסקים ועניינים חברתיים ומשפטיים. בנוסף התקיימו בה הופעות וטקסים דתיים. ד"ר רחל בר-נתן, סער גנור ופדריקו קוברין, מנהלי החפירה מטעם רשות העתיקות, אמרו: "המבנה, העצום בגודלו, חולק לשלושה חלקים - אולם מרכזי ושני אולמות משני צדדיו. האולם עוטר מסביב בשורות של עמודים וכותרות משיש, שהתנשאו לגובה משוער של 13 מטר ותמכו בגג המבנה. רצפתו וקירותיו ניבנו משיש".
7 צפייה בגלריה
הבזיליקה בגן לאומי אשקלון
הבזיליקה בגן לאומי אשקלון
הבזיליקה בגן לאומי אשקלון
(צילום: אמיל אלגם, רשות העתיקות)
7 צפייה בגלריה
הדמיה עתידית של הבזיליקה
הדמיה עתידית של הבזיליקה
הדמיה עתידית של הבזיליקה
(הדמיה: רשות העתיקות וצורמל טורנר אדריכלות)
"את מבנה הבזיליקה ייסד הורדוס הגדול, שאחד המקורות מעיד שמוצא משפחתו היה מהעיר אשקלון", הוסיפו גנור, ד"ר בר-נתן וקוברין מרשות העתיקות. לדבריהם, "בימי השושלת הסוורית הרומית, במאות ה-2 וה-3 לספירה, שופץ המבנה, הובאו למקום פריטים אדריכליים משיש ונוסף לו תיאטרון קטן. מטבעות מימי הורדוס שנתגלו בתשתית הרצפות הקדומות של הבניין, מלמדים על הקמתו בימיו של אחד מהבנאים הגדולים שידעה ארץ ישראל. ההיסטוריון יוסף בן מתתיהו הזכיר בכתביו את הבניה של הורדוס בעיר אשקלון, ומונה בהם מזרקות, בית מרחץ ואולמות עמודים. עתה, על פי העדויות הארכיאולוגיות החדשות, ניתן להבין את המקור ההיסטורי".
השיש, שנתגלה במסגרת החפירות הארכיאולוגיות שנערכו באתר לאורך השנים, כשהאחרונה שבהן הסתיימה לפני כשנתיים, הובא מאסיה הקטנה בספינות מסחר אל חופה של אשקלון, שהייתה ידועה כעיר מסחר הומה. בסך הכול, אומרים ברשות העתיקות וברשות הטבע והגנים, נחשפו כ-200 פרטי שיש במשקל של מאות טונות, המעידים על הפאר הרב של המבנה. בנוסף נתגלו עשרות כותרות עמודים עם עיטורי צמחים, שעל חלקם מופיע העיט - סמלה של האימפריה הרומית. בפינות המבנה ניצבו עמודים וכותרות שצורתם לב. בנוסף, בחפירות הבריטיות שנערכו בשטח המבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נתגלו פסלי ענק, בהם פסל של ניקה - אלת הניצחון, הנישאת על כדור הארץ שמרים האל אטלס ופסל איסיס – אלה מצרית בדמות טיכה, אלת המזל של העיר.
7 צפייה בגלריה
הארכיאולוג סער גנור מצביע על עיט בעמוד שהתגלה
הארכיאולוג סער גנור מצביע על עיט בעמוד שהתגלה
הארכיאולוג סער גנור מצביע על עיט בעמוד שהתגלה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
7 צפייה בגלריה
חפירות במתחם הבזיליקה
חפירות במתחם הבזיליקה
חפירות במתחם הבזיליקה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
מבנה הבזיליקה חרב ברעידת אדמה שהתרחשה בארץ ישראל בשנת 363 לספירה. גלי הרעידה ניכרים היטב ברצפת המבנה והם עדות מוחשית למאורעות שהתחוללו באשקלון בשנה זו. לאחר חורבנו המקום ננטש. בתקופות העבאסית והפאטמית שימש שטחה של הבזיליקה כאזור תעשייה ונבנו בו מספר מבנים. באחד מהם שימשו העמודים וכותרות שיש מהבזיליקה בשימוש משני לבניית קירות המבנים. בתקופה העותומאנית נמצאו עדויות לניסור פריטי השיש, לצורך הכנת אבני ריצוף ואף להעברתם של חלק מהפריטים האדריכליים המפוארים לבניית מבנים.
במסגרת עבודות השימור והשחזור המורכבות של האודיאון (תיאטרון) והבזיליקה המפוארת שמבצע מנהל השימור של רשות העתיקות, בהובלת רשות הטבע והגנים ותרומתה של קרן "ליאון לוי", יוצבו פסלי השיש המפורסמים של אשקלון העתיקה בחלק הדרומי של הבזיליקה. בשלב הראשון, ישומר ויוסדר האודיאון. כמו כן, יוקמו בו מושבים מודרניים, במה, ומערך שילוט ותוכן.
7 צפייה בגלריה
מתחם הבזיליקה והאודאון בגן הלאומי תל אשקלון
מתחם הבזיליקה והאודאון בגן הלאומי תל אשקלון
מתחם הבזיליקה והאודאון בגן הלאומי תל אשקלון
(צילום: יניב כהן, רשות הטבע והגנים)
במקביל, החל באתר הפיילוט להצבת פריטי השיש המרשימים, ובמבצע מורכב הונף אחד העמודים, השוקל עשרות טונות, בבזיליקה. ברשות הטבע והגנים אמרו כי רצפת הבזיליקה שנחפרה תשומר ותפולס, ועמודים נוספים יוצבו בהיקף, בהתאם למסקנות ה"פיילוט". אז, תעמוד לרשות הקהל בזיליקה מפוארת, הגדולה בישראל. בינתיים יוכלו המבקרים לשבת על מושבי האודיאון שעבודותיו צפויות להסתיים בחודשים הקרובים ולהסתכל על העבודות שיבוצעו בבזיליקה הצמודה אליו.
מנכ"ל רשות הטבע והגנים, שאול גולדשטיין, אמר: "הגן הלאומי תל אשקלון משלב אתר עתיקות מרתק וערכי טבע ייחודיים המאפיינים את חולות מישור החוף. הוא הגן הלאומי הראשון שהוכרז בישראל בשנות ה-60' של המאה הקודמת ומאז ועד היום לא מפסיק להתפתח ולהתחדש למען קהל מבקריו מכל הארץ. חשיפת הבזיליקה והאודיאון יחד עם פעולות הפיתוח, השימור והשחזור הכוללות גם הנפת עמודים ופסלי שיש קדומים שנמצאו בחפירות באתר וכן מערך שבילי טיול חדש ומונגש סביב מוקדי העניין הבולטים, יעצימו ללא ספק את חווית הביקור באתר וידגישו עוד יותר את ערכי המורשת והייחודיות שבו".
7 צפייה בגלריה
האודאון בגן הלאומי אשקלון
האודאון בגן הלאומי אשקלון
האודאון בגן הלאומי אשקלון
(צילום: יניב כהן רשות הטבע והגנים)
7 צפייה בגלריה
האודאון, מבט מלמעלה
האודאון, מבט מלמעלה
האודאון, מבט מלמעלה
(צילום: תומר עופרי, רשות הטבע והגנים)



ראש העיר אשקלון, תומר גלאם, אמר: "הגן הלאומי אשקלון הוא אחד מהאתרים החשובים והעתיקים בישראל ואף בעולם ופעם אחר פעם הוא זוכה להיות מבין האתרים המתויירים בארץ. זוהי גאווה גדולה לעיר ובהתאם לכך, אנחנו משקיעים בו משאבים ותקציבים בשיתוף רשות הטבע והגנים ומעודדים את הביקור בו על ידי כניסה מסובסדת לתושבי אשקלון ועל ידי יוזמות חינוכיות וקהילתיות. לאחרונה גם השלמנו את שדרוג כביש הגישה לגן ששינה את פניו לבלי היכר ומעניק למקום את הכבוד הראוי לו. אני משוכנע כי עבודות השחזור והשימור בגן, החשיפות הארכיאולוגיות החדשות ועבודות הפיתוח כולל שבילים חדשים ומונגשים, יתרמו בצורה משמעותית ליופיו הטבעי של הגן ויחזקו את מעמדו כגן הלאומי היפה והמטופח ביותר בישראל".
פורסם לראשונה: 07:12, 31.05.21