מכתב האזהרה המפורסם ששלח אלברט איינשטיין לנשיא ארה"ב פרנקלין רוזוולט ב-2 באוגוסט 1939 ובו הזהיר מפני המאמצים של גרמניה הנאצית לבצע תגובת שרשרת גרעינית עם פוטנציאל ל"בניית פצצות חזקות ביותר" - נמכר השבוע תמורת 3.9 מליון דולר בבית המכירות הפומבית כריסטי'ס.
מדובר במכתב מודפס בן שני עמודים, בחתימתו של אלברט איינשטיין. אל המכתב מצורף פתק בכתב יד שנכתב בעיפרון.
פצצת האטום, שנבדקה בהצלחה באלמוגורדו, ניו מקסיקו ב-15 ביולי 1945 ובה השתמשו לראשונה בלחימה עם השפעות הרסניות מצמררות ומדהימות פחות מחודש לאחר מכן בהירושימה (6 באוגוסט), הייתה שיאו של פרויקט מחקר סודי ענק וממושך שכלל מאות מדענים, מהנדסים וטכנאים.
הישגו חילק באופן מכריע את ההיסטוריה האנושית לעידנים טרום-אטומיים ואטומיים. פרויקט מנהטן עצמו היה פועל יוצא של ועדה שהתכנסה בהוראת הנשיא רוזוולט באוקטובר 1939. היוזמה ההיסטורית והחשובה של נשיא ארה"ב דאז הייתה תגובה ישירה למכתב המדהים של איינשטיין, הפיזיקאי התיאורטי הבכיר בעולם ופציפיסט מושבע.
במכתב זה נכתב: "עבודה אחרונה בפיזיקה גרעינית העלתה את הסבירות שאורניום עשוי להפוך למקור אנרגיה חדש וחשוב. ניסויים חדשים שבוצעו על ידי א. פרמי ול. סילארד, שנמסרו לי בכתב יד , גורמים כעת להיראות סביר שניתן יהיה להקים תגובת שרשרת במסה גדולה של אורניום ובכך לשחרר כמויות ניכרות של אנרגיה תגובות שרשרת לבניית פצצות חזקות במיוחד, העשויות להיות כבדות מדי להובלה במטוס אוויר, אך לא כבדות מדי לנשיאה בסירה, ופצצה בודדת שתתפוצץ בנמל עשויה להרוס את הנמל יחד עם השטח שבסביבה".
מקור הדחף שהוביל למכתב לא היה באיינשטיין, אלא בפיזיקאי יליד הונגריה ליאו סילארד, תלמידו לשעבר של חתן פרס נובל, שכמו פרמי, טלר, איינשטיין ושלל מדענים וחוקרים אירופאים אחרים, גורשו לארצות הברית על ידי איום התוקפנות והרדיפה האירופית של היטלר.
למעשה, שיתוף הפעולה של איינשטיין וסילארד, שהונע מפחדיהם מההכנות למלחמה הגרמנית וממחקר גרעיני, הוליד לא אחד, אלא שני מכתבים כמעט זהים, שניהם הוקלדו על אותה מכונת כתיבה ושניהם חתומים באותו העט על ידי איינשטיין.
המכתב הנוכחי מבוסס ישירות על התוכן שאיינשטיין הכתיב בגרמנית. לאחר מכן תרגם ליאו סילארד את הטקסט לאנגלית והכתיב אותו בתורו לקלדנית מאוניברסיטת קולומביה. זה ללא ספק המכתב היחיד המשפיע ביותר של המאה ה-20. ליאו סילארד שמר על הגרסה המקורית של אותה תקשורת היסטורית והיא הוצעה למכירה, יחד עם המכתב בכתב ידו של איינשטיין לסילארד. שני המכתבים נשלחו לנשיא רוזוולט.
ניסוי גרעיני באוקיינוס
בסופו של דבר, בין היתר בשל בריחת המדענים מהשלטון הנאצי, בשעת כניעת גרמניה בראשית מאי 1945 תוכנית הגרעין שלה עדיין הייתה רחוקה מאוד מיישום. איינשטיין עצמו התחרט בדיעבד על תרומתו לפיתוח הפצצה ובמכתב ששלח לכימאי לינוס פאולינג תיאר זאת כשגיאה הגדולה בחייו.
