בשנת 2005 מונתה פרופ' רבקה כרמי לאישה הראשונה שעמדה בראש אוניברסיטת מחקר בישראל - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא כיהנה בתפקיד עד 2018 וכך הייתה פורצת דרך בהשכלה גבוהה. בריאיון ל-ynet radio היא דיברה על הקשיים שבהם נתקלים נשים שרוצות להתקדם באקדמיה ועל המהפכה המשפטית שעלולה לפגוע בהשכלה הגבוהה. האזינו לריאיון:
פרופ' כרמי התייחסה לאחוז הנשים במוסדות להשכלה גבוהה: "כבר שנים, אנחנו מדברים על יותר משלושה עשורים, שיש יצוג שווה גם בתואר דוקטור, וברגע שנשים נכנסות לתוך האקדמיה, א' קשה להן יותר להיכנס מפני שיש תנאי קדם שלנשים קשה לעמוד בהם, למשל יציאה לפוסט דוקטורט. קשה לנשים לצאת לפוסט דוקטורט בגלל הקונסטלציה המשפחתית ולכן קשה להן יותר גם להיכנס לתוך האקדמיה ואחר כך זה העניין של הקידום. הקידום הוא בדיוק בשנים שבהן נשים מקימות גם משפחות ומגדלות ילד". היא הוסיפה כי "בשנים האחרונות יש יותר מענים לנושאים האלה, באמצעות המועצה להשכלה גבוהה וגם בזכות התארגנות שטח של פרופסוריות צעירות שהנושא הזה מאוד חשוב להן".
על החזרת חוקרים ישראלים הנמצאים באוניברסיטות בחו"ל לארץ, אמרה פרופ' כרמי:, ראש הוועד המנהל של Science Abroad, עמותה העוסקת בשמירת קשר עם חוקרים ישראלים ובהשבת מוחות: "אני מסתכלת היום על הפוסט דוקטורנטיות והדוקטורנטים שנמצאים בחו"ל. אני גם מסתכלת עליהם נוכח המצב שנוצר כרגע במדינת ישראל. גם ככה אנחנו עובדים קשה מאוד בשביל להחזיר את האנשים ארצה, הן לאקדמיה והן לתעשייה. באמת, אלה מיטב המוחות. לרבים מהם יש הצעות מפתות ביותר בחו"ל, ואכן אלפים יושבים עדיין בחו"ל. עכשיו, אני שואלת את עצמי מה יקרה כשהאווירה תהיה באמת כל כך בעייתית מבחינתם? האם גם זה לא יהיה איזשהו שיקול לגבי חזרה ארצה? אנחנו עובדים כל כך קשה על קידום החזרה הזאת ארצה, עוזרים להם מאוד בהחלטה הזאת, שכאן זה המקום להיות בו, והנה יש איזה סוג של אווירה שבהחלט לא מעודדת".
לגבי השפעת המהפכה המשפטית על חזרת החוקרים לישראל, אמרה פרופ' כרמי: "אני לא אומרת שזה מה שיקרה בסופו של דבר. אם אנחנו מוסיפים את מה שקורה היום במדינה, אני לא ממש יודעת אם אנחנו לא נגיע למצב שבו יהיה לנו קשה מאוד להחזיר את האנשים האלה. זה אמנם קשור בנשים - אבל בסוף היום הכל מתנקז לאווירה של הריצה המטורפת הזאת אחרי השינוי המשטרי כביכול, ומה שזה יותר מבחינה חברתית, את הפערים הנוראיים וגילויי השנאה ההדדיים, והאופן שבו מתבטאים המנהיגים שלנו כביכול, כן? נבחרי העם. כל הדברים האלה לא מוסיפים לאפיל של החזרה למדינת ישראל, אז זה גם נושא שצריך לחשוב עליו".
