נשיא המדינה, יצחק הרצוג, המריא הבוקר (יום ב') לוועידת האקלים בשארם א-שייח שבמצרים. הנשיא עומד בראש המשלחת הישראלית. לפני ההמראה, הוא אמר כי זהו "המאבק החשוב ביותר של האנושות".
נשיא המדינה יצחק הרצוג לפני צאתו למצרים
(צילום: עומר מירון, מקליט: ניר שרף)
הרצוג, שהקים פורום אקלים בבית הנשיא וכבר התבטא בעבר על חשיבות הנושא, אמר לפני ההמראה לסיני: "המזרח התיכון ניצב מול אתגרים אדירים. בנאומי אציג חזון ישראלי שאני קורא לו 'מזרח תיכון מתחדש', שבו ישראל בשיתוף מדינות האזור מספקות פתרונות משמעותיים מול משבר האקלים. האקלים הוא בראש סדר יומה של מדינת ישראל. הוא קשור לעתיד ילדינו ולדורות הבאים. עלינו לעשות הכל להצלת האנושות מהאסון האקולוגי הנורא".
עם הגעתו לשארם א-שייח יקבלו את פני נשיא המדינה, נשיא מצרים עבד אל פתח א-סיסי ומזכ״ל האו״ם אנטוניו גוטרש. לאחר מכן ייפגש הרצוג עם נשיא איחוד האמירויות הערביות, מוחמד בן זיאד. אחריה, יקיים פגישה עם ראש ממשלת נורבגיה, יונס גר סטיורה. בהמשך, ישתתף הנשיא באירוע הפתיחה של ועידת האקלים העולמית ואחריה ייפגש עם ראש ממשלת בריטניה רישי סונאק ומיד אחריו עם מלך ירדן, עבדאללה השני. עוד ייפגש נשיא המדינה עם נשיא קולומביה גוסטבו פטרו ועם נשיא מייקרוסופט העולמית, בראד סמית'.
בשעות הצהריים ייפתח הנשיא את הביתן הישראלי, שהוקם לראשונה בוועידה, בהשתתפות חברי המשלחת הישראלית והשרים שייצגו גם הם את ישראל בוועידה: השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג, שרת החינוך יפעת שאשא ביטון, השרה לחדשנות אורית פרקש הכהן והשר לשיתוף פעולה אזורי עיסוואי פריג׳. ראש הממשלה יאיר לפיד ושרת התחבורה מרב מיכאלי ביטלו את נסיעתם ועוררו זעם בקרב ארגוני סביבה. בשעות הערב יישא הנשיא הרצוג דברים בפני המליאה המרכזית של הוועידה.
ועידת האקלים של האו"ם נערכת בצל עליות במחירי האנרגיה והמזון הפוגעות בכלכלה העולמית, שנגרמות בשל הלחימה באוקראינה. קושי זה מעלה את השאלה אם המדינות אכן יסכימו לפעול במהירות כדי למנוע את ההשפעות הקשות של שינוי האקלים, גם כשאנחנו נמצאים במשבר כלכלי עולמי.
מדענים אומרים שהפליטות חייבות לרדת ב-43% עד 2030 כדי להגביל את ההתחממות הגלובלית ל-1.5 מעלות מעל הטמפרטורות הפרה-תעשייתיות - הסף שמעליו שינויי האקלים עלולים לצאת משליטה. כרגע, אנחנו נמצאים בעלייה ממוצעת של כ-1.1 מעלות, וכבר ניתן לראות את ההשפעות של שינוי האקלים: אירועי מזג אוויר קיצוניים כגון גלי חום ושיטפונות הגורמים לפגיעות נרחבות בכל העולם, ואף למקרי מוות רבים. במהלך ימי הכנס - נציגי המדינות ידונו בדרכים בהן ניתן כדי להגביל את ההתחממות לעלייה של עד 1.5 מעלות, כפי שנחתם בהסכם פריז ב-2015, ולהפחית את הנזק שנגרם משינוי האקלים.
מנכ"לית המשרד להגנת הסביבה בריאיון על ועידת האקלים
(צילום: אסף חן)
פרט לשרה זנדברג, יצאו למצרים גם כמה בכירים במשרד להגנת הסביבה. אתמול התראיינה באולפן ynet מנכ"לית המשרד, גלית כהן, שאמרה כי עדיין לא מאוחר מדי על מנת לפעול. "אני רוצה לשמור על אופטימיות, כי עדיין אנחנו בכל זאת בתוך עשור שהוא עשור קריטי – יש לנו יכולת לשנות", היא אמרה. "צריך לקבל החלטות מהר. אי אפשר לשחק איתן. אלו החלטות בינלאומיות, זה לא משנה אם מדינה אחת תקבל החלטה לכאן או לכאן, צריך שכולם יקבלו החלטה".
כהן אמרה כי לישראל יש תפקיד חשוב בצמצום פליטות גזי החממה, למרות שההתחייבות של ישראל להפחתת הפליטות עד 2030 נמוכה משל מדינות מערביות אחרות. "התפקיד של ישראל הוא קודם כול להביא טכנולוגיות, חדשנות וידע להתמודדות עם משבר האקלים", היא אמרה. בזה יש לנו ניסיון, כי אנחנו חיים באזור חם ומתחמם, יותר מכל מקום אחר בעולם".
