כבוד למחקר הישראלי: 13 חוקרים מאוניברסיטאות בישראל יקבלו את מענקי ERC Consolidator מטעם הנציבות האירופית למחקר. מקבלי המענק הם: פרופ' קרים אדיפרסיטו מהאוניברסיטה העברית, פרופ' מורן ברקוביץ' מהטכניון, פרופ' טל אלנבוגן מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' תמר גייגר ממכון ויצמן למדע, פרופ' ענת לוין מהטכניון, פרופ' רחלה פופובצר מאוניברסיטת בר אילן, פרופ' ארנה רבינוביץ-עיני מאוניברסיטת חיפה, פרופ' וויצ'ך סאמוטי מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר רות שרץ-שובל ממכון ויצמן למדע, פרופ' גיל שגב מהאוניברסיטה העברית, פרופ' גל שמואל מהטכניון, ד"ר איתי תירוש ממכון ויצמן למדע ופרופ' איתן יעקבי מהטכניון.
מענקי ERC Consolidator ניתנים לחוקרים בולטים מכל גיל ולאום, שצברו בין שבע ל-12 שנות ניסיון אחרי קבלת תואר הדוקטור ומציגים הישגים המעידים על עתידם המזהיר. המחקר חייב להיערך בגוף מחקר ציבורי או פרטי הפועל באחת ממדינות האיחוד האירופי או באחת מהמדינות המשויכות לתוכנית. המימון – עד 2 מיליון יורו למענק, ולעתים עוד מיליון יורו לתמיכה ברכישת ציוד ייחודי או שימוש בתשתיות ייעודיות – ניתן למשך חמש שנים ומכסה בעיקר את עלות ההעסקה של החוקרים הזוכים ושל אנשי צוות נוספים במטרה לגבש את צוותי המחקר.
הטכניון
ארבעה חוקרים מהטכניון זכו במענקי ERC Consolidator היוקרתיים. זהו שיא שנתי עבור הטכניון במסלול זה. המענקים של הנציבות האירופית למחקר (ERC) נחשבים לספינת הדגל לעידוד מצוינות במדע תחת תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח Horizon Europe. הם נועדו לתמוך בחוקרים המעלים רעיונות מחקריים חלוציים ופורצי דרך בשלבי הגיבוש של צוות המחקר ותוכנית העבודה. סך המענק – כ-2 מיליון יורו לכל חוקר וחוקרת.
- פרופ' ענת לוין מהפקולטה להנדסת חשמל ומחשבים ע"ש ויטרבי מקבלת את המענק על SpeckleCorr – טכנולוגיה חדשה לאפיון חומרים, לדימות פלורוסנטי בעומק הרקמה הביולוגית ועוד. טכנולוגיה זו צפויה להשפיע ברפואה וכן באנליזה וביצירה של חומרים.
- פרופ' מורן ברקוביץ' מהפקולטה להנדסת מכונות מקבל את המענק על עיצוב נוזלים (Fluidic Shaping) – קונספט חדש שמנצל את הפיזיקה הבסיסית של נוזלים ליצירת רכיבים אופטיים מורכבים בכל גודל (ממילימטרים ועד מטרים) עם איכות פני שטח תת-ננומטרית, ללא צורך בתהליכים מכניים כגון כרסום או ליטוש. הצלחת השיטה עשויה להוביל למהפכה בתחום ייצור אופטיקה הן בכדור הארץ והן בחלל.
- פרופ' גל שמואל מהפקולטה להנדסת מכונות מקבל את המענק על XCEPTIONAL - תאוריה חדשנית לפיתוח מטא-חומרים: חומרים מהונדסים בעלי תכונות שאינן נמצאות בחומרים טבעיים. פרופ' שמואל מתמקד במטא-חומרים דינמיים המיועדים לשלוט בגלים אלסטיים ואקוסטיים. למטא-חומרים אלה יש פוטנציאל יישומי רחב מאוד בהפחתת רעשים, קצירת אנרגיה, דימות רפואי, הסוואה ועוד.
- פרופ' איתן יעקבי מהפקולטה למדעי המחשב ע"ש טאוב מקבל את המענק על DNAStorage. אחסון בדי-אן-איי הוא גישה חדשנית הצפויה לחולל מהפכה באחסון מידע תוך צמצום דרמטי בנפח האחסון, שמירת המידע לטווח ארוך מאוד והפחתה משמעותית בעלות האנרגטית והכלכלית. הטכנולוגיה שפיתח פרופ' יעקבי צפויה להאיץ את השגתו של יעד טכנולוגי חשוב זה.
"זהו שיא טכניוני חדש והישג אקדמי מרשים בעיקר נוכח העובדה שכמות ההגשות עלתה בשנת 2021 ב-25%", אמר המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' קובי רובינשטיין. "מענקי ERC הם מענקים תחרותיים שנועדו לתמוך במחקר ופיתוח חלוצי. הזוכים מציגים מצוינות במגוון רחב של תחומים – דימות ביולוגי ורפואי, אופטיקה חדשנית, הנדסת חומרים ואחסון מידע במולקולות ביולוגיות. הבשורה הנוכחית מגיעה זמן קצר אחרי שתשעה חוקרים מהטכניון כבר זכו במענקי ERC השנה וזו גאווה גדולה לטכניון. זכיות אלה יקדמו את החוקרים הזוכים ואת יוקרתו הבינלאומית של הטכניון".
מכון ויצמן למדע
שתי חוקרות וחוקר ממכון ויצמן למדע יקבלו גם הם את הפרס היוקרתי. מדובר בפרופ' תמר גיגר, ד"ר רות שרץ-שובל וד"ר איתי תירוש.
באתר "מסע הקסם המדעי" של מכון ויצמן למדע נכתב כי במעבדתה החדשה, מתכוונת ד"ר שרץ-שובל להרחיב את עבודתה על האופן שבו תגובות תאיות לדחק (stress) מעצבות מחדש את המיקרו-סביבה של הגידול ובכך יוצאות מעטפת תומכת להתפתחות הסרטן ולהתפשטותו בגוף.
פרופ' תמר גיגר היא חוקרת בכירה במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא בפקולטה לביולוגיה במכון ויצמן למדע.
ד"ר איתי תירוש הוא בין החלוצים בתחום של שימוש בריצוף של RNA בתא-בודד במחקר של גידולים אנושיים, והדגים את השיעור העצום של ההטרוגניות (חוסר אחידות) בגידולי סרטן המוח מסוג גליובלסטומה (glioblastoma). ד"ר תירוש אף השתמש בטכניקה זו כדי לנתח את הסביבה שבתוכה מתפתחת מלנומה גרורתית, תוך שהוא מספק מידע לגבי ההרכב ההטרוגני של הגידול ולגבי תאי T ותאים אחרים שעלולים להשפיע על הגידול ועל תגובת החולה לטיפול.
אוניברסיטת תל אביב
שני החוקרים מאוניברסיטת תל אביב שזכו במענק ה-ERC לחוקרים בקטגוריית consolidator, הם: פרופ' טל אלנבוגן מבית הספר להנדסת חשמל בפקולטה להנדסה ע"ש איבי ואלדר פליישמן, זכה במענק על מחקרו בתחום האלקטרו-אופטיקה. פרופ' וויצ'ך סאמוטי מבית הספר למדעי המתמטיקה בפקולטה למדעים מדויקים ע"ש ריימונד ובברלי סאקלר זכה במענק על מחקרו בתחום הקומבינטוריקה.
פרופ' דן פאר, סגן נשיא אוניברסיטת תל אביב למחקר ופיתוח, בירך את הזוכים ואמר: "המענקים שבהם זוכים כעת חוקרינו, מצטרפים לשמונת המענקים לחוקרים צעירים. אוניברסיטת תל אביב רואה זאת כרצף דורי חדש של חוקרים בעלי תעוזה וחזון אשר בונים בכוחות משותפים את עתיד המחקר והמדע של מדינת ישראל, ואנו גאים בכל אחד ואחת מהם".
האוניברסיטה העברית
שני חוקרי האוניברסיטה העברית שזכו במענק הם פרופ' קרים אדיפרסיטו ממכון איינשטיין למתמטיקה, הפקולטה למתמטיקה ולמדעי הטבע על מחקרו "מתורת הודג' ועד קומבינטוריקה וגיאומטריה" ופרופ' גיל שגב מבית הספר להנדסה ולמדעי המחשב על המחקר "יסודות הקריפטוגרפיה נטולת הזמן".
כבר בגיל 27, פרופ' אדיפרסיטו זכה בפרס האירופי בקומבינטוריקה. מחקרו עוסק בקשר בין קומבינטוריקה, אלגברה, טופולוגיה וגיאומטריה. במחקר שזיכה אותו במענק היוקרתי, הוא מציע גישה חדשה להשערת דודזיוק-זינגר.
פרופ' שגב בילה שנתיים כחוקר פוסט-דוקטורט ב-Microsoft Research Silicon Valley לפני שהצטרף לאוניברסיטה העברית. מחקרו מתמקד בקריפטוגרפיה ובמשחק הגומלין שלה ביסודות וביישומי מדעי המחשב. החוקר משתף כי "התקדמות משמעותית לקראת היעדים שלנו תאפשר לנו להבין את הנחת היסוד של קריפטוגרפיה עם שחרור בזמן, ותהיה לה השפעה ארוכת טווח בתחום".
אוניברסיטת חיפה
פרופ' ארנה רבינוביץ'-עיני היא חברת סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה. תחומי ההתמחות שלה הם יישוב סכסוכים בדרכים חלופיות, יישוב סכסוכים וטכנולוגיה וסדר דין אזרחי. לאורך השנים היא פרסמה מאמרים רבים בתחומים אלה, הנוגעים למיסוד הגישור בישראל ובארה"ב לגיטמציה של הליכים ליישוב סכסוכים, רפורמות בסדרי הדין ויישוב סכסוכים בתחום הרפואי.
פרופ' אורן גזל-אייל, דיקן הפקולטה למשפטים באוניברסיטת חיפה, אמר: "פרופ' רבינוביץ-עיני הייתה בין הראשונים לזהות את החשיבות של מערכות מקוונות (כמו זו של eBay) והבינה כבר בדוקטורט שלה (שעסק במנגנוני ישוב סכסוכים מקוונים) שהכלים האלו יהפכו להיות כלים גם במערכות המשפטיות הרגילות - וכמובן צדקה. מה שנתפס בזמנו כהתפתחות מוגבלת בהיקפה, הפך בעשור האחרון (ופוסט קורונה ביתר שאת) להיבט מרכזי בהוגנות ובאפקטיביות של מערכות הצדק שלנו. כעת היא רואה איך הפלטפורמות האלו משתמשות באלגוריתמים ליישוב סכסוכים, ומזהה שזה הצעד הבא גם של מערכות המשפטי הרגילות. המחקר יבחן ת ההשפעה של אלגוריתמים שיחליפו גורמים אנושיים ביישוב סכסוכים".
אוניברסיטת בר-אילן
פרופ' רחלה פופובצר הינה ראש המעבדה לננו-רפואה וסגנית דיקן הפקולטה להנדסה מאוניברסיטת בר-אילן. מחקריה מתמקדים בפיתוח ננו-חלקיקים "חכמים" לאבחון מוקדם של מחלות, ולמעקב והובלה ממוקדת-מטרה של תרופות בתוך הגוף.
פרויקט המחקר של פרופ' פופובצר, BrainCRISPR, יעסוק בפיתוח ננו-פלטפורמה חדשנית להובלה של מערכת קריספר (CRISPR) למוח, בכדי לאפשר טיפול במחלות מוח גנטיות נדירות. "קריספר היא טכנולוגיה מהפכנית לעריכה גנטית, עם פוטנציאל עצום לטיפול במחלות גנטיות רבות. אולם ההובלה של מערכת הקריספר אל המוח, ואל תוך תאי מוח חולים, היא אחד האתגרים הגדולים ביותר בעולם הרפואה כיום", היא הסבירה.
פרופ' פופובצר מציגה גישה פורצת דרך לפתרון האתגר, אשר תתגבר על רצף המחסומים להגעת קריספר למוח. המעבדה שלה תפתח ננו-פלטפורמת זהב אשר תעביר את מערכת הקריספר דרך מחסום דם-מוח, אל אזורי מוח עמוקים ומעבר למחסומי התא, ותאפשר עריכה גנטית יעילה של תאי מוח חולים. פרופ' פופובצר מאמינה שמחקר זה ירחיב את גבולות היכולת של הריפוי הגנטי, ויפתח קשת של אפשרויות לטיפול במחלות מוח גנטיות ואחרות.
