שרידי שש כבשים התגלו במתחם הקבורה המובחר בהיירקונפוליס (Hierakonpolis), העיר החשובה ביותר מבחינה דתית ופוליטית במצרים העליונה בסוף התקופה הקדם-שושלתית (בערך 3100-3200 לפנה"ס) וייתכן שגם בתקופה השושלתית הקדומה (בערך 3100-2686 לפנה"ס). הממצא שמשך את עיני צוות המחקר הארכאולוגי היה העיוות והשינוי שגרמו בני האדם בקרני הכבשים, מה שחיבר חלק נוסף לפאזל על היסטוריית שינוי קרני בעלי החיים ביבשת אפריקה, שנגעה בעיקר לבקר.
3 צפייה בגלריה
העדויות שהתגלו והעידו על שינוי בקרני הכבשים על ידי בני האליטה בעיר היירקונפוליס
(צילום: Journal of Archaeological Science)
"זוהי העדות הפיזית המוקדמת ביותר לשינוי קרניים בקרב בעלי חיים. הנוהג היה נכון גם לגבי בקר, אבל התבסס בעיקרו על תיאורים באמנות הסלע של אותה תקופה קדומה", אמר ד"ר וים ואן ניר מהמכון הבלגי המלכותי למדעי הטבע שבבריסל.
כבשים הוכנסו לראשונה למצרים מאזור הלבנט בסביבות האלף ה-6 לפנה"ס, והפכו תוך זמן קצר לחשובות ביותר מבין חיות המשק החי במצרים באלף ה-5 לפנה"ס. עדות לכך ניתן לקבל באמצעות תיאורי כבשים על גבי קנקנים, תבליטים מגולפים וכלי פולחן.
בשלב מאוחר יותר הופיעו הכבשים כהירוגליפים והפכו לחלק מהאיקונוגרפיה הדתית בצורה של אלוהויות, בדמות אילים מקורננים. מאז תקופת ממלכת מצרים התיכונה, הידועה גם בשם תקופת האיחוד מחדש - התקופה בהיסטוריה של מצרים העתיקה לאחר תקופה של חלוקה פוליטית המכונה תקופת הביניים הראשונה - החלו להופיע במצרים כבשי האמון (Ovis ammon), מין שמאופיין בשתי קרניים מעוקלות דמויות חצי סהר.
3 צפייה בגלריה
אחת מהעדויות שהתגלתה והעידה על שינוי בקרני הכבשים על ידי בני האליטה בעיר היירקונפוליס
(צילום: Journal of Archaeological Science)
באתר הקבורה של העיר היירקונפוליס - מרכז הפולחן של אל הבז המצרי חור (הורוס) - אשר מרוחקת כ-100 ק"מ מלוקסור, נקברו בני האליטה יחד עם חיות הבר, לרבות בקר, עיזים, תנינים, יענים, נמרים, בבונים, חתולי בר, פילים, דבורים, היפופוטמים ושורי הבר (אורוקס).
עם זאת, מחברי המחקר, שממצאיו פורסמו בכתב העת Journal of Archaeological Science, גילו כי בין החיות שאיתן נקברו בני האליטה היו גם כבשים, לאחר שמצאו בקברים שמספרם 54, 61 ו-79, גולגולות של שישה פרטים.
התגלית לא נגמרה כאן, שכן צוות המחקר גילה שקרני הכבשים שונו על ידי בני האדם, כולל הסרה מלאה של הקרניים. בדיקה נוספת של השרידים הראתה גם שחלק מהכבשים הללו סורסו, זאת בהתבסס על מראה ומבנה העצמות שהיו גדולות ומוארכות יותר ממקבילותיהן של הפרטים אשר לא סורסו. השינוי של הקרניים נגרם כתוצאה מתהליך בו הגולגולת בבסיס ליבת הקרניים נשברה, הוצבה מחדש ונקשרה יחד למשך מספר שבועות עד שהשברים התאחו. קביעה זו התבססה על השקעים בבסיס ליבות הקרניים והעצם הדקה בצורה יוצאת הדופן באזור זה, כמו גם סימנים שנותרו בצידי ליבות הקרניים, והיוו סימן לקשירה שנועדה לקבע את הקרניים במקומן.
למרות אלפי השנים שחלפו מאז, קבוצות אגרו-פסטורליות שונות באפריקה, כולל אנשי שבט הפוקוט (Pokot) בקניה, עדיין משתמשות באותה שיטה לשינוי קרני בעלי חיים, בעיקר לעיזים בני שנה. "הסיבה שבגינה בני האליטה של היירקונפוליס רצו לשנות את קרני הכבשים שלהם, נבעה מרצון להפגין כוח ושליטה בבעלי החיים. הכבשים סורסו, ולכן היו גדולים מהכבשים שגודלו לצרכי מזון. הסרת הקרניים או יישורן כלפי מעלה, היו רק שתיים מהדרכים שנקטו בני האליטה כדי להפוך חיות 'רגילות' ל'מיוחדות'", אמר ד"ר ואן ניר, תוך שימת דגש על יכולתם של בני האליטה לשלוט בטבע ולשנותו כאוות נפשם. "אין זה סביר שהכבשים הללו גודלו לצריכ מאכל, שכן גילן נע סביב 6-8 שנים, בעוד שכבשי המאכל נשחטו עד גיל 3", הוסיף ד"ר ואן ניר, שמעוניין לגלות בחפירות עתידיות בהיירקונפוליס, האם וכיצד בוצע שינוי קרניים גם בקרב בקר ועיזים.
