ההתחייבויות לקיימות, הממלאות תפקיד חשוב במניעת הרס יערות גשם טרופיים, אינן מצליחות להגן על הטבע בבתי גידול עשבוניים טרופיים ויערות יבשים כמו הלוס יאנוס (Llanos), שטח ערבה גדול ממדים הנמצא בצפונה של דרום אמריקה, ממזרח להרי האנדים, בשטח המדינות ונצואלה וקולומביה, סוואנת בני (Beni savanna) בצפון בוליביה. אזורים נוספים שעלולים להיפגע הם סוואנות בגינאה ובקונגו, שבמערב ובמרכז אפריקה (בהתאמה). כך עולה ממחקר שפורסם בכתב העת Nature Ecology and Evolution.
צוות המחקר, בראשות חוקרים מאוניברסיטת יורק, חישב שאם יצרני שמן דקלים יפנו את בתי הגידול הללו כדי לפנות מקום למטעים חדשים, שליש מהחולייתנים שנמנים על הרשימה האדומה מטעם האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע ומשאבי הטבע, עלולים להיפגע ובמקרה הגרוע יותר גם להיכחד, כולל ארה כחולת-צוואר בבוליביה, הפנגולין הענק בקונגו וצפרדע Hyloxalus vergeli, שנחשבת לאנדמית בקולומביה.
לצורך המחקר, החוקרים מיפו את האזורים ברחבי העולם שנמצאים בסיכון ממטעי שמן הדקלים החדשים. הם זיהו 1.67 מיליון קמ"ר שעשויים להיות מתאימים ליבול, תוך שהם עדיין עומדים בהגדרה של השולחן העגול לשמן דקלים בר-קיימא (RSPO) - ארגון ללא מטרת רווח שמאגד חקלאים, משווקים, יצרנים, ממשלות וארגוני שמירת טבע, ושמטרתו להביא לפיתוח בר-קיימא של הענף, כשעיקר פעילותו היא מתן תו תקן לשמן דקלים שיוצר בהתאם לכללי קיימות קבועים - של אפס כריתת יערות.
מתוך השטח הזה, 950 אלף קמ"ר נמצאים בשטחים עשבוניים וביערות יבשים, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. ככל שהביקוש העולמי לאדמות חקלאיות גדל, גוברת קריאתם של החוקרים להגן בדחיפות על בתי הגידול הללו, שמהווים בית גידול עשיר ומגוון של מיני בעלי חיים ופועלים כמאגר ספיחה חשוב של פחמן דו חמצני.
מחברת שותפה של המחקר, פרופ' ג'יין היל מהמחלקה לביולוגיה וממרכז Leverhulme למגוון ביולוגי באנתרופוקן שבאוניברסיטת יורק, אמרה כי שמן דקלים נמצא בקצה הקיצוני של הוויכוח בנושא - כיצד ניתן לאזן את הצורך להאכיל את העולם ולאפשר מקור פרנסה, ובמקביל להגן על הטבע. "עם יבול המוערך פי שישה יותר משמנים צמחיים רבים אחרים כמו למשל לפתית שממנה מופק בין היתר שמן קנולה, שמן דקלים נחשב לגידול שמפרנס מיליוני אנשים במדינות טרופיות ברחבי העולם. לכן, במקום להימנע או לאסור שימוש בשמן דקלים, עלינו להבטיח דרכים יעילות בינלאומיות להגנה לא רק על יערות גשם טרופיים, אלא גם על שטחים המכוסים בצמחייה עשבונית ויערות יבשים. המחקר שלנו מדגיש כיצד להתחייבויות הקיימות הנוכחיות עשויות להיות תוצאות בלתי מכוונות של סיכון אזורים בעלי מגוון ביולוגי יוצא דופן כתוצאה מהרחבת חקלאות שמן הדקלים, המופק מרסק של ציפת פרי עצי דקל טרופיים", הסבירה פרופ' היל.
מאז 2018, חברות שמן דלים רבות חתמו על התחייבויות אפס כריתת יערות של ה-RSPO, מה שאומר שהן לא יכולות להרחיב שטחי מטעים על חשבון שטחי יערות גשם טרופיים או אדמות כבול (חומר דחוס ורקוב חלקית של צמחים ותאית המצוי בטבע היכן שרוכזה אדמת סחף או ביצות).
"למרות שמצאנו שתפוקת שמן דקלים באזורי הערבות המכוסים כיום בעשב וביערות יבשים תהיה נמוכה יותר מאשר ביערות גשם טרופיים, אתרים אלה עדיין יהיו אטרקטיביים להרחבת חקלאות שמן דקלים. מצאנו גם שההשקיה תשפר את התפוקה ברבים מהמקומות הללו, מה שעשוי להפוך אותם לאטרקטיביים אף יותר. לפינוי אזורים אלה למטעים תהיה השפעה מכרעת על המגוון הביולוגי, ועלולה להקטין את אוכלוסייתם של רבע ממיני בעלי החוליות שנמצאים כיום בסכנת הכחדה. פיתוח מטעים יחליף את בית הגידול הקיים באזורים אלה, וישבש את יכולתם של המינים הנוכחים שם למצוא מזון ומים, ואף ישפיע על נתיבי הנדידה שלהם. מספר רב של אנשים חיים בשטחי הערבות העשבוניים וביערות היבשים, שם הם ממלאים לעתים קרובות תפקיד קריטי בתהליכים אקולוגיים כמו שריפה ומרעה. התרחבות חקלאות שמן הדקלים באזורים אלה עלולה להוביל למספר בעיות הקשורות זו בזו עבור האנשים המקומיים והמגוון הביולוגי. המחקר שלנו מדגיש את הצורך החזק בתיאום בינלאומי כדי להגן על בתי הגידול הללו, בנוסף למאמצים הגלובליים הקיימים להגן על יערות גשם טרופיים", אמרה ד"ר סוזנה פליס, שותפה למחקר מאוניברסיטת יורק.
