אירוע יוצא דופן בהיקפו מכה בשנתיים האחרונות במדינות רבות ברחבי העולם. האירוע האקלימי הביא לבצורת חסרת תקדים במערב ארצות הברית ובמזרח אפריקה, ולשיטפונות עזים לאורך חופיה המזרחיים של אוסטרליה. בדרך כלל אירועים כאלו, שקיבלו את השם לה-ניניה (La Niña, "הילדה" בספרדית), נמשכים חודשים בודדים, אולם לה-ניניה הנוכחית החלה כבר לפני למעלה משנתיים; על פי הערכות של חוקרי אקלים, קיימת סבירות של 50 אחוז שהיא אף תימשך אל תוך שנתה השלישית, כפי שהתרחש רק פעמיים מאז החל המעקב אחרי אירועי לה-ניניה בשנת 1900.
לה-ניניה היא תופעה אקלימית חובקת עולם שמתרחשת אחת לכמה שנים ומביאה לירידה זמנית בטמפרטורת פני האוקיינוסים. התמורה הזאת מובילה לשינויים במשטרי הרוחות העולמיים ובכמויות המשקעים האזוריות, במיוחד במדינות הגובלות באוקיינוס השקט. לה-ניניה היא אחות לאירוע אקלימי נוסף ומוכר מעט יותר המכונה אל-ניניו (El Niño, "הילד" בספרדית), שגורם לשינויי אקלים הפוכים. למרות ההתקדמות הרבה בחקר האקלים, הגורמים שמכתיבים את הופעתם של אירועים כאלה עדיין לא ברורים דיים.
עוד מוקדם לקבוע אם קיים קשר בין התופעה החריגה לשינוי האקלים, אולם חוקרים מזהירים כי ההתחממות העולמית, שצפויה להחמיר בעתיד, עלולה להעלות את התדירות שבה אירועי לה-ניניה פוקדים את כדור הארץ, ואת הסבירות לאירועי לה-ניניה נוספים שיימשכו שנים רצופות.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
תחבולה בניחוח של מחלה
לייזר של אטומים
המחקרים החדשים ביותר: מהנשמדע
אחת מהשפעותיה המרכזיות של תופעת לה-ניניה היא עלייה חדה בכמות המשקעים במדינות מסוימות, לצד הפחתה שלהם במדינות אחרות. למשל, במהלך אירועי לה-ניניה מדינות דרום מזרח אסיה חוות גשמים חזקים מהרגיל והצפות, בעוד שמדינות דרום אמריקה סובלות מבצורות חמורות. מזג האוויר ביבשת אוסטרליה רגיש במיוחד לאירועי לה-ניניה: ככל שטמפרטורת פני האוקיינוס יורדת, כך עולה כמות המשקעים לאורך חופה המזרחי של היבשת, ונוצרים שיטפונות הרסניים, בדומה לאלה שהתרחשו מוקדם יותר השנה.
לדברי חוקרי אקלים, אף שאירוע לה-ניניה הנוכחי יוצא דופן באורכו, גם אם יימשך אל תוך שנתו השלישית הוא לא יחרוג מגבולות ההסתברות הטבעיים, ואי אפשר לקשור אותו לשינוי האקלים שנותן את אותותיו בכדור הארץ בעשרות השנים האחרונות. עדיין לא נמצא קשר חד משמעי בין שינוי האקלים לשינויים בתדירותם ובעוצמתם של אירועי לה-ניניה ואל-ניניו: מחקרים שונים מציעים הסברים סותרים. אחת הסיבות לקושי להצביע על מגמה ברורה היא היעדר טווח מדידות ארוך מספיק. איסוף הנתונים על אירועים כאלה החל רק לפני מעט יותר ממאה שנה, וההבדלים הגדולים בין האירועים, לצד מרווחי הזמן הארוכים ביניהם, לא מאפשרים ליצור ניתוחים סטטיסטיים אמינים מספיק.
גם הזרמים באוקיינוס הם חלק מהמשוואה
מחקר שהתפרסם השנה בכתב העת Nature Climate Change מציע הסבר נוסף לקושי לחזות שינויים בהופעת לה-ניניה ואל-ניניו בעולם שהאקלים בו משתנה. נראה שהמודלים החישוביים, שעליהם מבוססים מחקרי האקלים העוסקים בתופעות האלה, נבנו עד כה בלי להתחשב במלוא השפעתה של הפשרת כיפת הקרח בגרינלנד על דפוס זרמי האוקיינוסים. התחממות האוקיינוסים מאיצה את קצב הפשרת קרח-העד בקוטב הצפוני, מה שמוביל לחדירת מים קרים ומתוקים אל צפון האוקיינוס האטלנטי ולהאטה של הזרמים האוקייניים ברחבי העולם.
על פי המחקר, ההאטה בזרמים, שגורמת להצטברות אנרגיית חום בחלקו הטרופי של האוקיינוס האטלנטי, מובילה להתחזקות הרוחות שנושבות מערבה לאורך קו המשווה אל האוקיינוס השקט. התחזקות הרוחות דוחקת מערבה את שכבת המים העליונה באוקיינוס השקט, גורמת לעלייה רבה יותר של מי עומק קרים בחלקו המזרחי, ומביאה בסופו של דבר לירידה בטמפרטורת המים שם. או במילים אחרות – לה-ניניה.
אם יתברר שתוצאות המחקר הזה, שמבוסס גם הוא על מודלים, הן מדויקות, משמעות הדבר היא שההתחממות העולמית צפויה להגביר את תכיפותם ועוצמתם של אירועי לה-ניניה. כך שמזג האוויר הקשה והשיטפונות ההרסניים שפקדו את אוסטרליה בשנה האחרונה עלולים לבשר שגרת חיים חדשה, שאליה ייאלצו תושבי היבשת הדרומית להסתגל.
אור אליאסון, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
