כבוד לאקדמיה הישראלית: 24 חוקרים במוסדות להשכלה גבוהה בישראל יקבלו את מלגת ERC Consolidator Grant. מענקי ה-ERC, שעומדים על כ-2 מיליון אירו לכל מחקר, הינם מענקים יוקרתיים ותחרותיים שניתנים במסגרת תכנית Horizon Europe של האיחוד האירופי, לחוקרים וחוקרות פורצי דרך.
הזוכים נבחרים מבין אלפים בכל רחבי אירופה בזכות הצעות המחקר החדשניות שלהם. ה-ERC Consolidator Grant, במסגרתו זכו במענקי המחקר, מיועד לחוקרים בעלי וותק מחקרי של בין 7 ל-12 שנים מסיום הדוקטורט שלהם.
בסך הכול יקבלו את המענק 321 חוקרים מ-37 מדינות, רובם מהאיחוד האירופי, מתוך 2,222 הצעות שהוגשו. את המענקים קיבלו גם 52 חוקרים מגרמניה, 32 מאיטליה, 31 מצרפת ו-31 מבריטניה. בנוסף קיבלו את המענק 24 חוקרים מספרד - מספר זהה לזה של ישראל.
מכון ויצמן למדע
פרופ' גל בנימיני, המחלקה למתמטיקה
המשוואות במתמטיקה מתחלקות לשני סוגים: משוואות אלגבריות שמערבות רק כפל וחיבור, ומשוואות טרנסצנדנטיות שמערבות פונקציות מורכבות יותר. מטרת הפרויקט היא ליצור מחלקת ביניים שמכילה הרבה מהפונקציות הטרנסצנדנטיות המיוחדות במתמטיקה - לדוגמה טריגונומטריות, אליפטיות ואוטומורפיות - כך שבתוכה ניתן יהיה לשחזר חלק גדול מהתורה האלגברית. העבודה בכיוון הזה הובילה באחרונה לפתרון ההשערות של ווילקי ואנדרה-אורט.
פרופ' אמנון בר שיר, המחלקה לכימיה מולקולרית ולמדע חומרים
המחקר במעבדה של פרופ' אמנון בר-שיר מציע גישה חדשנית למיפוי לא פולשני של יוני אבץ ברקמות ביולוגיות באמצעות דימות תהודה מגנטית (MRI). בעזרת שיטות מתקדמות של סינתזה כימית והנדסה גנטית, קבוצת החוקרים מציעה לפתח חיישנים מולקולריים אשר יהיו רגישים לשינויים ברמות של יוני אבץ במוח, בלבלב ובבלוטת הערמונית.
בעזרת חיישנים אלו, שמשדרים אותות הנקלטים על-ידי מכשירי MRI קליניים, החוקרים מקווים להבין טוב יותר, וכן לאפשר זיהוי מוקדם ומדויק, של מחלות כמו אלצהיימר, סכרת וסרטן ערמונית.
ד"ר רוני דהן, המחלקה לאימונולוגיה מערכתית
המעבדה של ד"ר רוני דהן הינה פורצת דרך בתחום הנדסת נוגדנים לטיפול אימונותרפי בסרטן. המחקר הממומן יאפיין אינטראקציות בין תאים שונים של המערכת החיסונית בתוך גידולים ויחקור את השפעת אינטראקציות אלה על תפקודה של המערכת החיסונית. מידע זה ישמש את החוקרים כדי להנדס סוג חדש של תרופות אימונותרפיות אשר ישפעלו את תאי המערכת החיסונית ויגרמו להם לתקוף ולהשמיד את תאי הסרטן.
פרופ' יעקוב חנא, המחלקה לגנטיקה מולקולרית
הפרויקט עוסק בהבנת המנגנונים שמעורבים ביכולת העצמית המרהיבה של תאי גזע עובריים להפוך למודל מלאכותי של עוברים הגדלים מחוץ לרחם ללא שימוש בזרע וביצית. הבנה זו תוביל לשיפור איכות ויעילות המודל העוברי המלאכותי שפותח במעבדתו של פרופ' יעקוב חנא.
פרופ' ניר יוסף, המחלקה לאימונולוגיה מערכתית
מטרת הפרויקט היא להתחקות אחר תהליך ההתפתחות וההתפשטות של גידולים סרטניים. העבודה תתבסס על טכנולוגיה חדשה שתאפשר למפות את ה"עץ המשפחתי" של התאים בגידולים בעכברי מעבדה, ולהשיב על השאלה כיצד אוכלוסייה גדולה והטרוגנית של תאים סרטניים מתפתחת ממספר קטן של תאים מוקדמים. בשילוב של טכנולוגיות נוספות, ינסו החוקרים להבין איך קצב ההתפשטות של הגידול, והשינויים שעוברים התאים במהלך התפתחות המחלה, תלויים בסביבה המיידית של התאים ברקמה, ובאופן ספציפי בפעילות המערכת החיסונית.
פרופ' נטע רגב-רוצקי, המחלקה למדעים ביומולקולריים
מלריה נחשבת למחלה הטפילית הקטלנית ביותר בעולם. טפיל המלריה המוזרק אל הדם באמצעות עקיצת יתושה, אחראי למותם של 1,000 ילדים מדי יום. המחקר של פרופ' נטע רגב-רוצקי עוסק בשאלת התקשורת הבין-תאית של הטפילים: כיצד בשלב המסוכן ביותר שלהם - כשהם גדלים בתוך תאי הדם - מעבירים הטפילים אותות בינם לבין עצמם, במטרה לתאם עמדות ולבלבל את המערכת החיסונית, וזאת באמצעות הפרשה של כימיקלים קטנים לזרם הדם. זיהוי ובידוד של מולקולות תקשורת חדשות יתרמו בפענוח שאלות חשובות שעד היום נשארו בגדר תעלומה, ויעזרו להבין את מחזור החיים המורכב כל כך של טפיל המלריה בתוך גוף האדם.
האוניברסיטה העברית
ד"ר יניב אלקובי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה
ד"ר אלקובי מקבל את המענק בזכות מחקרו על דגי זברה שזיהה סוג חדש של אברון שטרם התגלה בתאי מין, מנגנון שמסביר בעיות פוריות אצל בני אדם. במעבדתו של ד"ר אלקובי, נעשה מחקר על מנגנוני הפעולה של המרכז הסנטרוזומאלי בתפקודיו הרבים. בנוסף, בפרויקטים נוספים נעשה מחקר על הבקרה של תאי גזע בשחלה ביצירת ביציות. גילוי מנגנוני המרכז הסנטרוזומאלי יסייע להבנה כיצד שיבושים בתהליכים אלה מעוררים מחלות שונות כמו סרטן לסוגיו ומחלות נוירו-דגנרטיביות, כמו גם בעיות ברבייה ופוריות האדם.
פרופ' איל בן-צבי, מהמחלקה לביולוגיה התפתחותית וחקר הסרטן בפקולטה לרפואה
פרופ' בן-צבי חוקר את מחסומי המוח, מבנים רקמתיים המגנים על המוח מהתקפה של וירוסים וחיידקים. מחסומים אלו גם מאפשרים למוח לתפקד בתנאים קבועים ויציבים ומספקים לו את כל המשאבים הנחוצים לתפקוד מוחי תקין. במעבדתו של פרופ' בן צבי, נחקרת ההתפתחות העוברית של מחסומי המוח, מפותחות שיטות חדשניות לחקר מחסום הדם-מוח (Blood-Brain-Barrier), ונבחן תיפקוד לקוי של מחסומי המוח במחלות שונות כגון נוירודגנרציה ומחלות אוטו-אמוניות. הפרוייקט הממומן יאפשר לגלות כיצד מתאפשרת כניסה אסורה של תאי מערכת החיסון למוח ויצירת נזק מוחי במחלות אוטו-אמוניות כמו זאבת וטרשת נפוצה.
פרופ' ניר בר-גיל, מהמחלקה לפיזיקה יישומית
פרופ' בר-גיל חוקר מיקרוסקופ מתאם מגנטי בעל רזולוציה גבוהה. במעבדה של פרופ' בר-גיל, המחקר מתמקד בטיפול ובמניפולציה של מערכות קוונטיות מבודדות, במטרה ללמוד פיזיקה קוונטית, להשתמש בהם כאבני בניין עבור מחשוב קוונטי וסימולציה קוונטית של מערכות מרובות גוף וכן עבור פיתוח חיישנים חדשים ורגישים בקנה מידה ננומטרי.
פרופ' ענבל גושן, ממרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח
פרופ' גושן מקבלת את המענק על מחקרה בתחום פעילות האסטרוציטים במוח. במעבדתה של פרופ' גושן, חוקרים מה עומד בבסיס המעבר מזיכרון עדכני למרוחק, וכיצד פעילות עצבית משפיעה על ההתנהגות. מחקרה משלב מגוון גישות מחקר, הכוללות התנהגות, הדמיית סידן, אלקטרופיזיולוגיה וביולוגיה מולקולרית, ומיישמים אופטוגנטיקה או כימוגנטיקה.
ד"ר יובל הרט, מהמחלקה לפסיכולוגיה
ד"ר הרט מקבל את המענק בזכות מחקרו על השתנות המנגנון העצבי של החיפוש היצירתי. מחקרו של ד"ר הרט בוחן רמות רבות של המוח האנושי במטרה להבין את דרכי פעולתו, החל מנוירונים בודדים, לקבוצות של נוירונים ואינטראקציות ביניהן, אזורים ורשתות של פעילות ואינטראקציות מתואמות במוח, והתנהגות. במעבדתו, נבחנות המטרות החישוביות של תהליכים קוגניטיביים ובאמצעותם מסיקים החוקרים את התפקוד החישובי ואת עקרונות העיצוב שלהם. בתורם, אלה מאפשרים להבין את החישובים ולחפש את יישומם במוח.
ד״ר שילה רוזנווסר, מהפקולטה לחקלאות
ד"ר רוזנווסר מקבל את המענק על מחקרו בתחום שיפור הפרודוקטיביות של היבול. במעבדתו, ד"ר רוזנווסר חוקר ויסות חיזור של חילוף חומרים, התאקלמות במתח ומוות של תאים באורגניזמים פוטו-סינתטיים. קבוצת המחקר שלו בוחנת כיצד אותות הקשורים לתנאי הסביבה מתורגמים לשינוי במצב החיזור הסלולרי, מוחשים על ידי חיישני חיזור, ומשודרים למסלולים ביולוגיים כדי לשמור על הומאוסטזיס על ידי תיאום פעילויות סלולריות.
אוניברסיטת תל אביב
ד"ר אריקה וייס, החוג לסוציולוגיה ואנתרופולוגיה, הפקולטה למדעי החברה ע"ש אנטין:
ד"ר וייס היא אנתרופולוגית תרבותית, החוקרת את הדרכים שבהן אנשים מנווטים בדילמות מוסריות שהם נתקלים בהם במהלך חיי היומיום שלהם. כמו כן, היא חוקרת את הליברליזם והחלופות שלו, במיוחד בנוגע לדו-קיום דתי ואתני. במחקרה ד"ר וייס מנסה להבין איך קבוצות שונות בעולם מוצאות דרכים להכיל את ההבדלים והפערים ביניהן.
פרופ' מירי ימיני, ביה"ס לחינוך, הפקולטה למדעי הרוח ע"ש אנטין:
פרופ׳ מירי ימיני חוקרת את האינטראקציות בין התהליכים הגלובליים לבין התהליכים המקומיים במערכת החינוך. במחקר שלה היא מנסה להבין כיצד בני נוער מרקעים שונים במדינות שונות מבינים ומיישמים אזרחות גלובלית.
פרופ' לימור לנדסמן, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר:
פרופ' לנדסמן, מהמחלקה לביולוגיה תאית והתפתחותית, חוקרת את תפקוד תאי הבטא, תאים המפרישים את ההורמון אינסולין, החשוב לבקרת רמת הסוכר בדם, ופגיעה בהם מובילה לסוכרת. פרופ' לנדסמן חוקרת כיצד פעילות תאי בטא מבוקרת באדם הבריא ומדוע היא נפגעת בחולה סוכרת, תוך התמקדות בחקר האותות הסביבתיים הדרושים לתפקוד תאי בטא.
פרופ' תום שינברג, הפקולטה למדעי החיים ע"ש וייז וביה"ס סגול למדעי המוח:
פרופ' שינברג עומד בראש מרכז מינרווה לחקר האינטליגנציה האנושית במציאות מדומה, רבודה ומשולבת ומרכז TAU XR. במעבדתו הוא חוקר את הבנת הבסיס העצבי לתהליכי קבלת החלטות אנושיים. הוא משתמש בשיטות של MRI, מעקב אחר תנועות עיניים, מדדים פיסיולוגיים שונים ובשיטות מתחום הלמידה החישובית על מנת להבין תפקודים מנטליים ואת היסוד העצבי שלהם. בנוסף, הוא חוקר קבלת החלטות אנושית באמצעות בנית סביבות מציאות מדומה המאפשרות תפקוד מלא וגם מנוטרות ברמה הגבוהה ביותר האפשרית.
פרופ' הילה שמיר, הפקולטה למשפטים ע"ש בוכמן
פרופ' שמיר הינה חוקרת בתחומי משפט העבודה, הרווחה וההגירה, ושימשה בעבר כסגנית הדקאן בפקולטה למשפטים. פרופ' שמיר היא ראשת קבוצת המחקר TraffLab: גישת עבודה לסחר בבני אדם, אותה הקימה כחלק ממענק ה-ERC הראשון שלה. במחקרה החדש שמיר בוחנת מאמצים לקידום זכויות עובדים במורד שרשראות אספקה וייצור גלובליות.
מחקרה של פרופ' שמיר מבוסס על התובנה כי משפט העבודה הקיבוצי אינו מותאם לרבים מהעובדים ובעיקר העובדים החלשים ביותר בכלכלה הגלובלית משום שהוא מבוסס על מערכת היחסים הדיאדית בין העובד למעסיק. עם זאת, בעידן הנוכחי, שמאופיין כקפיטליזם של שרשראות הייצור, הכוח לעיצוב תנאי העבודה אינו בהכרח בידי המעסיק הישיר, אלא בידי גורמים אחרים בשרשרת האספקה והייצור, ובהם תאגידים רב לאומיים מובילים. מחקרה פורץ הדרך לומד ממאמצים קיימים לחיזוק כוחם הקולקטיבי של עובדים במקומות שונים בעולם, כיצד ניתן לפתח משפט עבודה קיבוצי שמותאם למבני ההעסקה והכוח בקפיטליזם של שרשאות הייצור והאספקה במטרה לייצר כוח נגד מאזן לכוחם הגובר של תאגידים בכלכלה הגלובלית.
הטכניון
פרופ' נדב אמדורסקי מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך
חוקר מנגנונים שונים של העברת מטענים – אלקטרונים ופרוטונים - במערכות ביולוגיות. העברת מטען היא תהליך חיוני בביולוגיה והוא הכוח המניע במערכת הנשימה. במסגרת המחקר שזכה במענק הוא יפתח כלים כימיים וביוטכנולוגיים חדשים לחקר העברת פרוטונים דרך חלבונים.
ד"ר גרהם דה-רויטר מהפקולטה לכימיה ע"ש שוליך
עוסק בפיתוח תהליכי קטליזה בטוחים, זולים ובני-קיימא. הוא כבר פיתח קטליסט מבוסס ברזל שיכול לשמש בין השאר לתיוג איזוטופים – תהליך חיוני בתעשיית התרופות ובתעשיות הכימיות. בקטליסטים שהוא מפתח אפשר להשתמש במינון נמוך מאוד, מה שחוסך משאבים ומצמצם זיהום. במסגרת המענק הזוכה הוא יפתח תהליכי קטליזה יעילים, בטוחים, זולים ובני-קיימא שישמשו בהפקת תרופות ובייצור חומרים לחקלאות ולתחומים אחרים.
פרופ' מיטל לנדאו מהפקולטה לביולוגיה
חוקרת עמילואידים - סיבים חלבוניים המעורבים במחלות זיהומיות אך עשויים גם לסייע בטיפול במחלות אלה. באחד ממאמריה החשובים שהתפרסם ב- Science היא חשפה את "החץ המורעל של החיידק הזהוב" - מבנה חלבוני ייחודי המסייע לחיידק האלים Staphylococcus aureus לתקוף את תאי האורגניזם. במחקר אחר היא פענחה מבנה תלת-ממדי של פפטיד הפועל כמגן אנטי-בקטריאלי יעיל. במחקר שזכה במענק הנוכחי היא תחקור את תפקידם של עמילואידים במחלות זיהומיות כמו גם במחלות נוירודגנרטיביות.
פרופ' אסיה רולס מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט
פרופ' רולס חוקרת את יחסי הגומלין בין המוח, הפאשיה ומערכת החיסון. פאשיה - מערכת רקמת החיבור של הגוף - היא הרקמה הגדולה ביותר בגוף. היא מפרידה בין שרירים שונים ואיברים שונים. אולם הפאשיה אינה רק "יריעה אינרטית" שתפקידה מצטמצם לפונקציה מכנית של עיטוף רקמות; היא איבר פעיל מאוד המאוכלס בתאים של מערכת החיסון ומעוצבבת על ידי נוירוני חישה ונוירונים סימפתטיים – תאים המסייעים לגוף להגיב כראוי לעקות ולמצוקות. על פי השערת החוקרים, הפאשיה מהווה פלטפורמת חישה המנטרת נזקים ברקמות שהיא עוטפת ומעבירה מידע זה למוח, זאת כדי שהמוח יתניע, באמצעות השפעתו על מערכת החיסון, פעולות הגנה ושיקום.
פרופ' אבי שרודר מהפקולטה להנדסה כימית ע"ש וולפסון
פרופ' שרודר עוסק בין השאר בפיתוח תרופות ננומטריות המתבייתות על רקמות חולות ומשחררות את החומר הפעיל (תרופה) באיבר המטרה בלי לפגוע ברקמות בריאות. עיקר עיסוקו של פרופ' שרודר הוא בפיתוח טיפולים לסרטן, אך המחקר שזכה במענק יתמקד בכיוון אחר: פיתוח תרופות ננוטכנולוגיות לטיפול בהזדקנות ובמחלות כגון אלצהיימר הפוגעות במערכת העצבים המרכזית ובמוח.
המשנה לנשיא הטכניון למחקר פרופ' קובי רובינשטיין אמר כי "מענקי ERC Consolidator נחשבים לספינת הדגל לעידוד מצוינות במדע תחת תוכנית המסגרת למחקר ופיתוח .Horizon Europe הזוכים שלנו מפגינים מצוינות במגוון רחב של תחומי מחקר ופיתוח – תובנות חדשות בביולוגיה וברפואה הצפויות לשנות את יעילותם של טיפולים רפואיים ופריצות דרך בכימיה שיחוללו שינויים מפליגים בתעשייה ובהגנה על כדור הארץ. מדובר במענקים יוקרתיים שמתמודדים עליהם טובי החוקרים באירופה, וזכייתם של חוקרינו מעידה על הצטיינותם ועל גודל היישומים העתידיים שאנשי ה-ERC רואים במחקרים אלה. אף שמדובר בהצלחות אישיות של חוקרי הטכניון אנו רואים במכלול הזכיות הבעת אמון חשובה באיכות המחקר בטכניון בכללו".
אוניברסיטת חיפה
פרופ' טלי קריסטל מהחוג לסוציולוגיה
פרופ' קריסטל קיבלה את המענק על מחקר בנושא התפלגות ההכנסות במקום העבודה - תפקידם של יחסי הכח, קונפליקט ופשרה.
במסגרת מענק המחקרי, הניתן לה בפעם השנייה, תבחן מחדש פרופ' קריסטל את ההנחות הרווחות כיום בחקר אי-השוויון בהכנסות וזאת על ידי בחינת שלוש סוגיות מרכזיות: הראשונה תבחן את התפלגות סך כל ההכנסות כולל שכר עבודה, הטבות נלוות ממקום העבודה והכנסות מהון וזאת בניגוד להנחה הרווחת הבוחנת רק את התפלגות השכר. סוגיה שנייה במחקר תעסוק בשאלה איפה נוצר אי השוויון? פרופ' קריסטל תנתח במחקר את אי-השוויון בהכנסות, כאשר בניגוד למחקרים אחרים, הנתונים לגבי ההכנסות יגיעו ממקומות העבודה עצמם.
סוגייה נוספת תבחן האם מארגים של כוח מיקוח, ויחסים של קונפליקט ופשרה בין קבוצות חברתיות-כלכליות מרחיבים או מצמצמים את אי-השוויון. "הגידול באי-השוויון בשכר במהלך העשורים האחרונים מהווה את אחת הבעיות כלכליות-חברתיות הבוערות של זמננו. המחקר יאפשר לנו להשיג ידע מבוסס מחקר על מימדי אי-השוויון בהכנסות והאפשרויות הטמונות ביחסי כח שוויונים יותר לצמצום אי-השוויון וגידול עוגת ההכנסות", אמרה פרופ' קריסטל.
ד"ר עמנואל ננטה מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות
פרופ' ננטה קיבל את המענק על מחקרו בנושא: מעגן ספינות בנמל. מחקרו של ד"ר ננטה יעסוק בחקר נמלים מהתקופה הרומית, כמפתח להבנת התרבויות הימיות של הים התיכון.
זכייתו של ד"ר ננטה היא השלישית בשנים האחרונות של חוקרים מבית הספר לארכיאולוגיה ותרבויות ימיות. נמלים, בוודאי בעת העתיקה, היוו מקום מרכזי במארג החברתי של התרבויות הימיות ששטו בימי הים התיכון. אולם בעוד שמחקרים רבים התמקדו במבנים, המחקר הנוכחי יבקש להתמקד גם בפעילויות הנוספות שקרו בנמלים והיכולת שניתן ללמוד מהם על תרבויות אלה.
פרופ' גור אלרואי, רקטור אוניברסיטת חיפה, בירך על הזכייה: "אנחנו גאים על המשך הזכיות של חוקרי וחוקות האוניברסיטה במענקי המחקר היוקרתיים ביותר של האיחוד האירופי, ובייחוד על כך שהמחקרים הזוכים ממשיכים להיות מחקרים שעוסקים בקיימות חברתית וסביבתית – בהווה, בעתיד ובעבר. הזכיות הללו הן חלק מהדגש שאנחנו באוניברסיטת חיפה שמים על מחקר שמטרתו לסייע לחברה – בישראל ובעולם. מחקר שלא נשאר רק בכותלי האקדמיה אלה יוצא החוצה ומאפשר לנו לשנות את המציאות שבה אנו חיים".
