מחקר מצא את השדה המגנטי בזמן חורבן בית המקדש הראשון
(צילום: תדמית, באדיבות אוניברסיטת תל אביב)
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית ורשות העתיקות הצליחו לשחזר את השדה המגנטי של כדור הארץ באוגוסט 586 לפני הספירה הנוצרית – ולחשוף את עוצמת חורבן ירושלים בידי הבבלים. המחקר התפרסם לאחרונה בכתב העת PLOS ONE.
המחקר מתבסס על עבודת הדוקטורט של יואב וקנין מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, בשיתוף החוקרים ד"ר רון שער מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' ארז בן יוסף, פרופ' עודד ליפשיץ ופרופ' יובל גדות מהחוג לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות.
לדברי החוקרים, השדה המגנטי שעוטף את כדור הארץ הוא בלתי נראה, אך הוא ממלא תפקיד חשוב בחיי כוכב הלכת. הוא מסך ההגנה נגד קרינה מהחלל שמאפשר את קיומם של חיים בכדור הארץ, והוא כלי ניווט בידי בני אדם, עופות ויונקים ימיים. למרות חשיבותו, מעט מאוד ידוע לנו על השדה המגנטי – איך בדיוק פועל המנגנון שמייצר אותו בגלעין כדור הארץ? איך ומדוע השדה משתנה? וכיצד משפיעים השינויים בשדה המגנטי על האטמוספרה של כדור הארץ?
החוקרים הוסיפו כי כדי לענות על שאלות אלו ולהסביר את התנהגותו האניגמטית, גיאופיזיקאים מנסים להתחקות אחר התנהגות השדה המגנטי לפני תחילת המדידות. לשם כך ניתן להיעזר בממצאים ארכיאולוגיים – כמו חרסים, לבנים, רעפים וכבשנים – ש"הקליטו" את השדה המגנטי בזמן שריפתם. ממצאים אלה מכילים מינרליים מגנטיים שהתמגנטו מחדש בהתאם לכיוון ולעוצמת השדה באותו הזמן – ומהווים חלון הצצה להיסטוריה של השדה המגנטי. חורבן ירושלים, המתוארך לט' באב שנת 586 לפנה"ס, יכול לשמש כעוגן כרונולוגי יוצא דופן לתיארוך ארכיאומגנטי – עד כדי רמת דיוק של יום בודד.
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל- ד"ר יפתח שלו, פרופ' יובל גדות ויואב וקנין
(צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
במהלך חפירה שמתנהלת בימים אלה בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים, במקום שבו היה בעבר "חניון גבעתי", גילו החוקרים מבנה ציבור מפואר ובו רצפת טיח איכותית. מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים: "תארכנו את חורבן המבנה לשנת 586 לפנה"ס, חורבן ירושלים בידי הבבלים, על סמך כלי חרס האופייניים לסוף תקופת בית ראשון, שנמצאו על גבי הרצפה כשהם מנופצים. מלבד כלי החרס השבורים, התגלו גם סימני שריפה ואפר רב. הממצאים הללו מזכירים את הכתוב בספר מלכים: 'וישרף את בית ה' ואת בית המלך ואת כל בתי ירושלם ואת כל בית גדול שרף באש' (מלכים ב', כה, פסוק ט')".
באותו "בית גדול" שנשרף, חשפו החוקרים שבר גדול של רצפה שקרסה מקומתו העליונה של המבנה - ועל ידי מחקר השדה המגנטי שהוקלט בה, הם שיחזרו את השדה המגנטי של כדור הארץ בזמן השריפה.
4 צפייה בגלריה
יואב וקנין, מאוניברסיטת תל אביב, מבצע מדידות באתר
(צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
הדוקטורנט יואב וקנין מאוניברסיטת תל אביב אסף את שברי הרצפה, שהיו מפוזרים במנחים שונים באתר, ומדד את השדה המגנטי שהוקלט בהם במעבדה הפליאומגנטית שבמכון למדעי כדור הארץ של האוניברסיטה העברית. "מטרת המחקר הייתה כפולה", אומר וקנין. "מצד אחד המטרה הייתה לשחזר את הכיוון ואת העוצמה של השדה המגנטי ביום החורבן, ומצד שני רצינו להבין מה המידע המגנטי שטבוע בשברי הרצפה יכול לספר לנו על החורבן עצמו. גם בלי מדידת השדה המגנטי ניתן היה לשער שהמבנה המפואר הזה נחרב בחורבן בית ראשון, אבל המדידות המגנטיות הוכיחו שהמבנה נשרף בטמפרטורה של יותר מ-500 מעלות צלזיוס, כנראה בצורה מכוונת, ושהרצפה, שנשענה על קורות עץ מסיביות, קרסה בזמן השריפה.
וקנין הוסיף: "למסקנה זו יכולנו להגיע על סמך העובדה שרוב גושי הרצפה, שהתקררו לאחר הקריסה, הקליטו כיוון אחיד ללא קשר למנח שאליו נקלעו. הצלחנו לקשור בין חורבן הבית לשדה המגנטי של כדור הארץ, וכך לתרום גם למחקר הגיאופיזי של כדור הארץ וגם למחקר הארכיאולוגי. זה באמת יוצא דופן. לשיטה הארכיאומגנטית יש גם השלכות לגבי המשך המחקר. אם מחר נמצא שכבת חורבן עם קרמיקה דומה באתר חורבן אחר, נוכל להשוות את השדה המגנטי המוקלט בה וכך לעזור לקבוע אם גם היא נחרבה על ידי הבבלים".
ד"ר רון שער מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית הוסיף: "מדידת מידע מגנטי מרצפה שנשרפה לפני אלפי שנים אינה דבר טריוויאלי. יש לאפיין את החלקיקים המגנטיים, להבין כיצד המידע המגנטי מקודד בחומר ולפתח שיטות מדידה שמאפשרות לנו לקרוא את המידע הזה. הטבע לא עושה לנו חיים קלים. לכן חלק משמעותי מהעבודה האנליטית שאנו עושים במעבדה הפליאומגנטית הוא לחקור לעומק את התכונות המגנטיות של החומר הארכיאולוגי. למרבה המזל, במחקר הזה יואב הצליח לפצח את הקידוד המגנטי של הטבע ולהעניק לנו מידע בעל חשיבות מכמה זוויות – היסטורית, ארכיאולוגית וגיאומגנטית".
4 צפייה בגלריה
ד"ר יפתח שלו ליד הריסות של כדים שנמצאו באתר בית המקדש הראשון
(צילום: שי הלוי, באדיבות רשות העתיקות)
וקנין סיכם: "כדי לשחזר את השדה המגנטי צריך מקורות מידע מנקודות היסטוריות מעוגנות היטב. לעתים נדירות מאוד יש בידינו אירוע היסטורי מלפני אלפי שנים, שאנו יודעים לתארך אותו ברמת השנה, החודש ואפילו היום כמו חורבן בית ראשון. צריך להבין שאמנם יש ויכוחים על תוקפו ההיסטורי של המקרא בכללותו, אבל תיאור האירועים שהתרחשו בממלכת יהודה במאה השנים האחרונות לקיומה נכתבו כמעט בזמן אמיתי - והטקסט המקראי נחשב לרוב למהימןלגבי התקופה הזאת. חורבן בית ראשון מגובה בשלל ממצאים ארכיאולוגיים מארץ ישראל בכלל ומירושלים בפרט, כמו קנקנים עם טביעות חותם מסוג ורדה, השייכות לממלכת יהודה, וטביעות חותם עם שמות המוזכרים במקרא".
