משחר האנושות יצר ההישרדות הטבעי והסקרנות המתמדת אל הלא נודע הוא שדחף אותנו, בני כדור הארץ, אל גילויים חדשים על פני כוכב הלכת שלנו ואל פיתוח טכנולוגיות חדשניות אשר שיפרו את איכות חיינו בו. אולם, האנושות לא עצרה שם. איך אפשר? מאז ומתמיד נשאנו פנינו מעלה אל הכוכבים המנצנצים מעל ראשינו ותהינו - מה עוד מסתתר שם מעבר לעננים, והאם בעתיד תוכל האנושות למצוא עצמה מתרחבת גם לעולמות רחוקים אלו?
האנושות ידעה קפיצות טכנולוגיות גדולות בעיקר בשתי צורות עיקריות - דרך מלחמות מחריבות, או דרך נדודים ומסעות מחקר שהביאו לגילוי מרחבים חדשים ובונים. הצעד הגדול הבא של האנושות לאחר גילוי אמריקה והנחיתה המאוישת הראשונה על הירח הינו יישוב הירח והמאדים.
דווקא ביום כדור הארץ, החל היום (ב'), אני מבקש להדגיש את הערך שבחקר החלל ובמאמץ הגלובלי לפריצת גבולות קיום החיים האנושיים אל מעבר לכוכב הלכת שלנו, מכיוון שצעד זה טומן בחובו הזדמנויות לפריצות דרך מדעיות וטכנולוגיות, שעשויות לשפר את חיי האנושות גם פה על פני כדור הארץ, בין השאר בהתמודדות עם משבר האקלים ועם מציאת פתרונות מקיימים להידלדלות משאביו.
מאמץ ההבקעה לאפשר קיום חיים בסביבות קיצון דלות משאבים, כמו פני הירח והמאדים, הינו מאיץ טכנולוגי ממדרגה ראשונה עבור פיתוחים שיאפשרו הסתגלות להקצנת האקלים גם כאן בכדור הארץ.
מבין תוצאותיה של המערכה הקודמת להנחתת בני אדם על הירח בשנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, בולטת היווצרות גל של פיתוחים טכנולוגיים שהיטיבו עם כלל האנושות פה על כדור הארץ. ביניהם פיתוחים שתרמו למערכות טיהור מים, שבבים, רפואה ומזון.
למשימה האמריקנית במערכה ההיא קראו תוכנית אפולו, והיום, כמעט 60 שנה לאחר מכן, מתחדש לו מרוץ ירחי מסוג אחר שאליו נכנסו סוכנות החלל האמריקנית NASA, ושותפותיה, עם תוכנית חדשה הקרויה 'ארטמיס', אשר בין יעדיה נמצאים הנחתת האישה הראשונה והאדם הלא-לבן הראשון על הירח. בשונה מאפולו, בתוכנית ארטמיס העכשווית הכוונה היא לחזור אל הירח כדי להישאר, ולהשתמש בו בהמשך גם כמקפצה אל עבר חקר והתיישבות במאדים.
ד"ר רואי נאורצילום: באדיבות רואי נאורלישראל, אשר ידועה כ-Startup Nation, פוטנציאל גדול לתרום תרומה משמעותית ואף להוביל בפיתוח טכנולוגיות לחקר החלל ולהתיישבות עתידית מחוץ לגבולות כדור הארץ. לאורך ההיסטוריה המקומית התמודדו מתיישבי האזור עם המחסור במים, אדמות לעיבוד ודלות המשאבים על ידי מציאת פתרונות יצירתיים אשר חלקם הובילו בעידן המודרני גם ליצירת הכנסות רבות ולשווק הטכנולוגיות בכל העולם. ישראל נחשבת למעצמה בתחום טכנולוגיות מים ולמעצמת חלל בתחום הלוויינות. נשאלת השאלה, האם אלו באמת שני עולמות נפרדים?
למעשה כבר בימים אלו עולם החלל הישראלי מתחיל להתרחב מעבר למומחיותו בלוויינות, וניתן לראות ניצנים של פעילות גם בפיתוח טכנולוגיות התומכות בחקר החלל העמוק ובקיום חיים אנושיים מעבר לכדור הארץ באמצעות עמותות וחברות מסחריות. דוגמה מעניינת לכך היא האקסלרטור הייחודי שהשקנו יחד עם קהילת החדשנות TECH-7 עבור סטארט-אפים ישראלים, המעוניינים ללמוד כיצד פיתוחיהם עשויים לתת מענה למשימות חלל ולשילובם בתוכנית ארטמיס לחזרה לירח וליישוב המאדים.
חקר החלל וההתיישבות מחוץ לכדור הארץ הם כבר לא רק הרפתקאות מדעיות מרתקות, אלא גם הזדמנות אדירה להתקדמות טכנולוגית וחברתית. ישראל, בזכות יכולותיה הייחודיות ורוח היזמות שמאפיינת אותה, יכולה ליהנות מתפקיד מרכזי במאמץ הגלובלי הכה חשוב לעתיד האנושות.
ד"ר רואי נאור הינו מנכ"ל חברת Creation-Space, יזם סדרתי מרשימת 30Under30 של מגזין Forbes אשר חקר בעברו במכון ויצמן וב-NASA את הגיאולוגיה של מאדים. ד"ר נאור השתתף במשימות ההדמיה של משלחות מחקר לכוכב הלכת האדום, אשר בהן בחנו פיתוחים טכנולוגיים המועמדים לשמש במשימות עתידיות אלו
