כבר מעל לעשור שהמשרד להגנת הסביבה מפרסם את מרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס). המרשם כולל פליטות של מזהמי אוויר וגזי חממה, לצד שפכים ופסולות, שמדווחים על ידי המפעלים והמתקנים בעלי הפליטות הגדולות ביותר בישראל: תחנות כוח, מפעלי תעשייה גדולים, מתקני טיפול בשפכים, מטמנות פסולת ואפילו רפתות ולולים. לצד אלו המרשם כולל גם את מצאי הפליטות מהמגזרים האחרים במשק, ובעיקר מתחבורה יבשתית וימית, משרפות פסולת ואפילו מזיהום אוויר תוך ביתי.
במגזרי התעשייה המסורתיים, המרשם מראה לאורך השנים ירידה בפליטות של מרבית המזהמים. הסיבה המרכזית לכך היא בראש ובראשונה מעבר משימוש בפחם ובדלקים כבדים לגז מחצבים בייצור חשמל בתחנות הכח ובשימושים תעשייתיים.
אולם כפי שניתן לראות, ברשימת 15 המפעלים שהעלות החיצונית של פליטת חומרים מזהמים לאוויר מהם היא הגדולה ביותר, עלות שמשקפת את כמות הפליטות ואת ההשפעה של החומרים השונים על בריאות האדם והסביבה, מככבות אותן תחנות הכח, התחנות הפחמיות של חברת חשמל אורות רבין בחדרה ורוטנברג באשקלון, והתחנות הגזיות של חברת חשמל: גזר, אשכול, חגית וחיפה והפרטיות של דוראד באשקלון, דליה אנרגיות ביואב, אורות יוסף בנאות חובב ואו. פי. סי במישור רותם ובבאר טוביה. לצדן מופיעם ברשימה שוב גם מפעלי תעשייה גדולים ומזהמים כמו נשר רמלה, ורותם דשנים ומפעלי ים המלח מקבוצת ICL.
ומעל לכל, המגמות מול העובדות בשטח ממחישות שוב את החשיבות של מעבר לאנרגיות מתחדשות עם אגירה, שיאפשרו עוד קפיצת מדרגה בהפחתת פליטות של רבים מהמזהמים וכן של גזי חממה.
בין השורות בדוח החדש ניתן לקרוא גם על גורם חשוב ומשמעותי נוסף בדרך להפחתת פליטות מזהמים לאוויר, והוא רגולציה, גם בהיבט של דרישות מחמירות יותר מהמפעלים בהיתר הפליטה וברישיון העסק וגם בהיבט של פיקוח ואכיפה הדוקים יותר מול חריגות.
בשני המקרים חשוב לציין שלא פעם צעדי הרגולציה הם פועל יוצא של מאבקים אזרחיים ופיקוח סביבתי ציבורי. על פי הדוח, "בשנת 2023 חלה הפחתה של 6% בכמות פליטת תחמוצות חנקן לאוויר במפל"ס, זאת בשל הפחתה של 26% בפליטת מפעל נשר ברמלה שבוצעה בעקבות עדכון ערך הפליטה של תחמוצות חנקן שהופחת ביום 21.12.22 מ-800 מ"ג/מק"ת ל-500 מ"ג/מק"ת. הערך יופחת עוד ל-350 מ"ג/מק"ת בתאריך 21.6.27".
הדרישות החדשות מנשר הן בהמשך למאבק ציבורי ותקשורתי עיקש נגד המפעל המזהם והמשרד להגנת הסביבה. אך חשוב להדגיש שקיימות כיום על המדף טכנולוגיות מתאימות להפחית את פליטות תחמוצות החנקן לערכים שקטנים מ-100 מ"ג/מק"ת. וזו היא גם אחת מהמטרות של מרשם הפליטות, להציג לציבור את המצב בשטח ולקרוא לו לקחת חלק בהובלת שינוי.
גם הפעם ניתן לראות בדוח שהגורם המרכזי לפליטת חומרים מסרטנים וחשודים כמסרטנים בישראל הוא שרפת פסולת עירונית פיראטית (40%), שרפת פסולת חקלאית ברישיון (36%), לצד שימוש בקמיני עצים (3%). כלומר כ-80% מפליטות המזהמים המסוכנים ביותר הן משרפה פתוחה של חומר אורגאני שהפכה למכת מדינה. בהקשר זה ניתן אולי להתעודד במעט מהדיווח שב"שריפת עץ לחימום ביתי (קמינים) - חלה הפחתה של כ-20% בפליטות, ביחס לנתוני שנת 2020 שפורסמו במצאי הקודם, בעקבות ירידה בכמות העץ הנשרפת לפי נתוני יבוא עץ לשריפה ולפי נתוני גידול מטעי הדר ואבוקדו שגדמיהם נשרפים. אולי בכל זאת הקמפיינים הציבוריים והמהלכים שיישמו רשויות מקומיות שונות למניעת הקמת קמיני עץ חדשים ופיקוח על הקיימים עובדים.
נקודה נוספת שמשתקפת מהנתונים שמתעדכנים והופכים להיות מקיפים יותר ומדויקים יותר משנה לשנה היא שלצד פליטות לא מבוטלות מתעשייה מסורתית ומשרפת פסולת, לשימושים היומיומיים של כל אחת ואחד מאיתנו, מנסיעה בתחבורה ועד צריכת מזון מהחי לצד טיפול בשפכים ובפסולות שאנו מייצרים, יש השפעה הולכת וגוברת על כלל הפליטות במדינה, וכך גם על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור.
מבחינת העלויות החיצוניות מפליטות מזהמי אוויר וגזי החממה, שכאמור משקפות את הכמות והרעילות של המזהמים השונים, מגזר התחבורה הוא המשפיע ביותר במשק, והוא אחראי לפליטת 51% מתחמוצות החנקן ו-31% מפליטות החלקיקים בגודל קטן מ-10 מיקרון (PM10), וכל אלו לרוב בגובה הרחוב. אך בשונה מהרגולציה למניעה והפחתה של זיהום תעשייתי, הרי שבמקרה של תחבורה כמעט ואין פיקוח ואכיפה בשטח.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןמפילוח הפליטות לאוויר של תרכובות אורגניות נדיפות למעט מתאן (NMVOC) של שנת 2023 עולה כי שימושים ביתיים תורמים 36% מהפליטות. הפליטות הללו, שמקורן בשימוש בכימיקלים בבית, מחומרי ניקוי, עבור בצבעים ועד חומרי הדברה, מוערכות על פי מחקרים בינלאומיים בתחום והמניעה של חלקם בידנו.
דבר נוסף שנכנס לאחרונה ביתר שאת למרשם הוא פליטות מזהמים וגזי חממה ממגזרי הטיפול בפסולת, הטיפול בשפכים וגידול בעלי חיים. נתוני המפל"ס האחרון מצביעים על עלייה משמעותית של פליטות המתאן בישראל, שהוא גז חממה אגרסיבי יותר מפחמן דו-חמצני, ובעיקר ממטמנות הפסולת, בשיעור חד של 175%. שינוי זה התרחש בשל עדכון שיטת החישוב ומעבר מהערכת הפליטות לנתוני מדידות של שאיבת הביו-גז, שנוצר מפירוק בתנאים ללא חמצן של פסולות אורגאנית ורובו מכיל מתאן.
זיהום אוויר הוא גורם מרכזי לתחלואה ולתמותה במגוון רב של מחלות, ופליטות גזי חממה מניעות את משבר האקלים. למדינה יש מחויבות ואחריות לפעול ללא לאות להפחתת הפליטות ולקידום חלופות ידידותיות יותר לסביבה בכלל המגזרים במשק. פרסום שקוף ומהימן של נתונים סביבתיים למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב הוא כלי חשוב בקידום בריאות הציבור וצדק סביבתי. אולם כדי לשנות את תמונת המצב בשטח חייבים פעילות יותר נחושה ומקיפה מול הגורמים המזהמים.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
