מספר האגמים על הפלנטה שלנו גדל משמעותית בעשורים האחרונים, כך עולה מסקר עולמי ייחודי שנערך על ידי חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן. בסקר מופו כ-3.4 מיליון אגמים הפזורים ברחבי העולם.
4 צפייה בגלריה
מבט אווירי על אגמים ארקטיים מיובשים משמעותית
(צילום: David Swanson/National Park Service)
מהסקר עולה כי חלה עלייה במספר האגמים הקטנים, שלמרבה הצער פולטים כמויות גדולות של גזי חממה, כך שלממצאים ישנה חשיבות רבה לחשבון הפחמן של כדור הארץ, למערכות האקולוגיות העולמיות ולגישה של האדם למשאבי מים.
חיידקים ופטריות הניזונים מצמחים ובעלי חיים מתים בקרקעית האגם פולטים כמויות אדירות של פחמן דו חמצני, מתאן, תחמוצת חנקן וגזים אחרים, שחלקם אף מגיעים לאטמוספרה, מה שגורם לאגמים לפעול כמו מפעל לייצור גזי חממה. למעשה, אגמי מים מתוקים מהווים ככל הנראה 20% מכל הפליטה העולמית של פחמן דו חמצני לאטמוספרה של כדור הארץ, בעוד שהתחזיות מצביעות על כך ששינויי האקלים יגרמו לאגמים לפלוט כמות שוברת שיאים של גזי חממה בעתיד.
4 צפייה בגלריה
מפה המציגה את השינויים בפריסת שטחי האגמים בין השנים 2019-1984
(צילום: Nature Communications (2022). DOI: 10.1038/s41467-022-33239-3)
זו רק אחת הסיבות לכך שחשוב לדעת מה מספרם וכמה גדולים האגמים האלה, כמו גם איך הם נוצרים ומתפתחים - מידע שעד כה לא היה ידוע. לשם כך, חוקרים מאוניברסיטת קופנהגן וממספר אוניברסיטאות אחרות הכינו כעת מפה מדויקת ומפורטת יותר מאי פעם של אגמי העולם. החוקרים מיפו 3.4 מיליון אגמים, לרבות האבולוציה שלהם במהלך ארבעת העשורים האחרונים באמצעות תמונות לוויין ברזולוציה גבוהה בשילוב עם בינה מלאכותית.
הסקר שערכו מראה שבין 1984 ל-2019, שטח פני האגמים בעולם גדל ביותר מ-46 אלף קמ"ר - מעט יותר משטח הפנים של דנמרק. "היו שינויים גדולים ומהירים של אגמים בעשורים האחרונים שמשפיעים על פליטות גזי החממה, כמו גם על מערכות אקולוגיות וגישה למשאבי מים. הידע החדש שצברנו על ההיקף והדינמיקה של האגמים, מאפשר לנו לחשב טוב יותר את פליטת הפחמן הפוטנציאלית שלהם", הסבירה ג'ינג טאנג, מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת קופנהגן, שנמנית על צוות המחקר אשר פורסם בכתב העת Nature Communications.
לפי חישובי המחקר, העלייה השנתית של פליטת פחמן דו חמצני מאגמים במהלך התקופה, שוות ערך ל-4.8 טרהגרם (או טריליון) של פחמן - כמות השווה לעלייה בפליטת פחמן דו חמצני של בריטניה ב-2012. יותר ויותר אגמים קטנים (ששטחם פחות מקמ"ר) הופיעו מאז 1984. מספר האגמים הקטנים הללו חשוב במיוחד לפי החוקרים, מכיוון שהם פולטים הכי הרבה גזי חממה ביחס לגודלם.
בעוד שאגמים קטנים מהווים רק 15% מכלל שטחי האגמים בעולם, הם גורמים ל-25% מפליטת הפחמן הדו חמצני ו-37% מפליטת המתאן מאגמים. יתר על כן, הם גם תורמים ל-45% ו-59% מנטו העליות של פליטת פחמן דו חמצני ומתאן של האגמים, בהתאמה, במהלך התקופה שנבדקה (2019-1984). "אגמים קטנים פולטים כמות לא פרופורציונלית של גזי חממה גם מכיוון שהם בדרך כלל צוברים יותר חומר אורגני, אשר הופך לגזים, וגם כי הם לרוב רדודים, מה שמקל על הגזים להגיע לפני השטח ולעלות משם היישר לאטמוספרה", אמרה טאנג. "במקביל, אגמים קטנים רגישים הרבה יותר לשינויים באקלים ובמזג האוויר, כמו גם להפרעות אנושיות. כתוצאה מכך, הגדלים וכימיית המים שלהם משתנים מאוד, כך שחשוב לזהות ולמפות אותם".
המיפוי שביצעו החוקרים מגלה שיש שתי סיבות עיקריות לאגמים החדשים הרבים על כדור הארץ: שינויי אקלים ופעילויות אנושיות. אגמים מלאכותיים תורמים מחצית מהשטח של האגמים החדשים, בעוד שהמחצית השנייה נוצרת בעיקר כתוצאה של המסת קרחונים והפשרת פרמפרוסט (Permafrost), או בעברית - "קפאת עד", שהיא הפשרת של הקרקעות הקפואות ולא רק של הקרחונים.
4 צפייה בגלריה
מבט אווירי על אגם ארקטי גדול, יבש כמעט לחלוטין
(צילום: David Swanson/National Park Service)
לדברי החוקרים, מערך הנתונים החדש מציע מגוון יישומים אזוריים וגלובליים. "שלחתי את אומדן פליטת גזי החממה החדשים שלנו לאנשים האחראים לחישוב תקציב הפחמן העולמי, אלה שעומדים מאחורי דוחות האקלים של האו"ם בפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים. אני מקווה שהם יכללו את הנתונים שלנו בעדכון מספרי הפליטה של גזי החממה בעולם", לדבריה של טאנג. "יתר על כן, ניתן להשתמש במערך הנתונים כדי לבצע הערכות טובות יותר של משאבי המים באגמי מים מתוקים ולהעריך טוב יותר את הסיכון להצפות, כמו גם לניהול טוב יותר של האגמים - מכיוון שהשטחים הללו משפיעים ישירות גם על המגוון הביולוגי".
