בתקופת הוויקינגים המאוחרת הוקם קבר בנורבגיה, שדומה מאוד לקברים מהתקופה הרומית. פער השנים בין שתי התקופות עורר תהיות רבות, אך כעת מחקר חדש שופך אור על הדמיון הפנימי והחיצוני בין שני סוגי הקברים ומראה כיצד הוויקינגים העתיקו פרטים מעברם.
2 צפייה בגלריה
הקבר מהתקופה הרומית (Stubhøj) והקבר מתקופת הוויקנגים (Store Vikingegrav) באתר הקבורה באוסטפול שבנורבגיה מסומנים באבני שפה
(צילום: Julie Lund)
אתר הקבורה במחוז אוסטפול (Østfold), שנחשב לאחד האזורים הראשונים שבהם התיישבו בנורבגיה, הוא נוף תרבותי עשיר עם למעלה מ-145 תלי קבורה ופטרוגליפים (רישומי סלע) המשתרעים על טווח זמן של כמעט 2,000 שנים - מתקופת הברונזה המאוחרת (1100 לפנה"ס) ועד סוף תקופת הוויקינגים (1050 לספירה). השטח מורכב משלושה אתרים, כשאחד מהם הוא האתר המערבי, שבשטחו נמצאים קברים מתקופת הרומאים, תקופת נדידת העמים, תקופת הברזל ותקופת הוויקינגים. באתר זה נמצאו קווי דמיון מפורטים בין שני סוגי קברים שנבנו בהפרש של מאות שנים האחד מהשני. הקבר העתיק מבין השניים מתוארך לתקופת הרומאים וזכה לשם Stubhøj, בעוד שהקבר השני, שפחות עתיק ממנו אך בעל דמיון רב אליו, הוא מהתקופה הוויקינגית ונקרא Store Vikingegrav (הקבר הוויקינגי הגדול).
ג'ולי לונד מהמחלקה לארכיאולוגיה, שימור והיסטוריה באוניברסיטת אוסלו, נמנתה על צוות המחקר שפורסם בכתב העת Archaeological Dialogues. המחקר בחן כיצד הוויקינגים יצרו קשרים עם העבר באופן שבו עוצבו קבריהם ובזהות הפריטים שהונחו בהם. "הוויקינגים עשו שימוש בעבר באופן שנון יותר ממה שהאמינו עד כה. למשל, הם הבחינו בין עבר קרוב לעבר רחוק. ניתן לראות זאת בקברי הנשים שבהם הונחו נכסי ירושה כמו תכשיטים (מה שהעיד על השתייכות למעמד האליטה), בעוד שבקברים אחרים, כמו Store Vikingegrav, נכללו פריטים שמעתיקים חפצים שהיו בשימוש בתקופה הרומית, 700 שנים קודם לכן", אמרה לונד. "ההבחנה בין עבר קרוב ורחוק היא כנראה לא משהו שאנו רואים כמשהו מיוחד במינו. עם זאת, מה שאנו יכולים לראות הוא שהם יצרו מעין חיבור עם חלק מסוים של העבר, אף על פי שמדובר בתקופה שבה לא היה להם הרבה מושג לגביו".
אין הרבה קברים ויקינגיים שהועתקו מהקברים של התקופה הרומית. החוקרים מכירים רק שני אתרי קבורה אחרים בנורבגיה הדומים לקברים שנמצאו באוסטפול. עם זאת, לונד חשבה שהדמיון בין הקברים הרומיים והוויקינגים באתר הקבורה באוסטפול ראויים לבחינה מדעית מעמיקה נוספת. "אתר הקבורה באוסטפול הוא אתר קבורה מיוחד כי כל תקופות הפרהיסטוריה מיוצגות בו, משום שזה מקום שנמצא בשימוש רציף במשך אלפי שנים. יש שם רבדים רבים של היסטוריה, אבל הוויקינגים בחרו להעתיק סוג של קבר אחד מסוים - הקבר המרהיב ביותר בנוף מהתקופה הרומית. אין מדובר ביד המקרה וזה מעיד על כך שהתקופה הרומית הייתה תקופת זמן ספציפית שאיתה הוויקינגים רצו ליצור חיבור וקשרים בין זמניים", הסבירה לונד, שבחנה את כל קווי הדמיון בין שני הקברים, גם חיצונית וגם פנימית. "מבחינה חיצונית, המאפיין המשותף של הקברים הוא ששניהם נבנו על החלקים הטובים ביותר של האתר. הקבר הרומי נבנה על גבי רכס, בעוד הקבר הוויקינגי נבנה במורד של אותו רכס".
2 צפייה בגלריה
דורבנות רכיבה שהתגלו והראו שהוויקינגים השתמשו בתרבות חומרית דומה לזו של התקופה הרומית
(צילום: Mårten Teigen/Kulturhistorisk museum, UiO/CC-BY-SA 4.0)
יתר על כן, שני הקברים מסומנים באבנים בגודל שווה המקיפות אותם, אבנים הנקראות "אבני שפה". אותן אבנים עוררו את סקרנותה. הן מתוארכות לתקופה הניאוליתית ושימשו גם בקברים בתקופת הברונזה. עם זאת, באותה תקופה אבני השפה הללו שולבו בתל הקבורה, היו חלק מהמבנה והעניקו לקבר מראה עתיק, דבר שהוויקינגים ניסו לשחזר מהתקופות שקדמו להם. "מה שמעניין בקבר הוויקינגי הגדול הוא שבנייתו נעשתה כהעתק, שכן היא הייתה אמורה להיראות כאילו הייתה שם לאורך כל הדורות", אמרה לונד.
למעשה, הוויקינגים העתיקו לא רק את החלק הפנימי של הקבר מהתקופה הרומית, אלא גם את תכולתו הפנימית, זאת לאור העובדה שבשני הקברים יש מגוון שלם של כלי נשק, מגנים, קרניים נדירות של בעלי חיים ששימשו באותה עת לשתייה ודורבנות רכיבה. מאפיין משותף נוסף לשני הקברים הוא ששניהם קברים שבהם נטמנו השלדים של המתים בתוך ארונות קבורה מעץ. "Stubhøj הוא הקבר הראשון שבו הטמינו את הגופה באדמה. בין תקופת הברונזה לתאריך שבו בוצעה קבורה מסוג זה בתקופת הרומאים, נהגו לשרוף את גופות המתים, כך שמדובר על מסורת של שריפת גופות שהייתה נהוגה במשך כאלף שנים", כך לדבריה של לונד.
הדמיון הפנימי של הקברים הותיר את החוקרים בתהייה מסוימת, מכיוון שהקבר הרומי נפתח רק בתחילת המאה ה-20, כלומר 900 שנים לאחר שהוויקינגים העתיקו את תוכנו של הקבר. "אנחנו לא יכולים לומר שהוויקינגים העתיקו משהו שהם ראו. סביר יותר שהם העתיקו משהו שהם שמעו עליו סיפורים על טקסי ההלוויה או על האדם שנקבר בטקסי הקבורה בעת התקופה הרומית, ששמה קץ כאמור לשריפת הגופות שהונהגה עד אז", הוסיפה לונד. "כשאתה משתמש באלמנטים מהעבר, אתה הופך אותו לקיים או לרלוונטי בהווה. כך משפיעה התרבות החומרית על אנשים ולהיפך. השימוש בעבר והעתקת קבר מהתקופה הרומית מעידים שהוויקינגים לא רק ניסו ליצור משהו שנראה ישן, אלא שהעבר גם סיפק להם נרטיב על מי הם. כתוצאה מכך, השימוש של הוויקינגים בעבר עסק ביחסים חברתיים, מודעות עצמית וזהות".
