יהלומים מכוכב לכת ננסי קדום במערכת השמש נוצרו זמן קצר לאחר שאותו כוכב לכת נפגע מאסטרואיד גדול לפני כ-4.5 מיליארד שנים. אותם שרידים הגיעו לכדור הארץ באמצעות מטאוריטים, שנקראים אורייליט (Ureilite), בעודם מכילים את היהלומים.
צוות המחקר, שכולל מדענים מאוסטרליה ואנגליה, אישר את קיומו של לונסדלייט (Lonsdaleite), סוג נדיר במיוחד של יהלום משושה, שנקרא כך על שמה של הקריסטלוגרפית הבריטית החלוצה ופורצת הדרך דיים קתלין לונסדייל, באותם מטאוריטים Ureilite שנפלו כאמור לכדור הארץ ממעטפתו של כוכב הלכת הננסי. החוקרים, שמצאו את העדויות לאופן שבו לונסדלייט נוצר במטאוריטים, פרסמו את ממצאיהם בכתב העת Proceedings of the National Academy of Sciences, כשאת המחקר הוביל הגיאולוג, פרופ' אנדי טומקינס מאוניברסיטת מונש האוסטרלית.
פרופ' דוגל מקולוך, אחד החוקרים הבכירים שהיה מעורב במחקר הנוכחי, אמר: "מחקר זה מוכיח באופן חד משמעי שיהלום מסוג לונסדלייט קיים בטבע". פרופ' מקולוך, מנהל מתקן המיקרוסקופיה והמיקרואנליזה של אוניברסיטת RMIT באוסטרליה, הוסיף: "גילינו גם את גבישי הלונסדלייט הגדולים ביותר הידועים עד היום, שגודלם עד מיקרומטר (או מיקרון בשמה הנוסף והישן יותר של יחידת המידה השווה למיליונית המטר) - הרבה יותר דקים משערת אדם".
במחקרם, מסבירים המדענים כי המבנה יוצא הדופן של היהלום שהתגלה, יכול לסייע בהבנת טכניקות ייצור חדשות של חומרים קשים במיוחד, זאת באמצעות שימוש בטכניקות מתקדמות של מיקרוסקופ אלקטרונים, כדי "לפרוס" את המטאוריטים וליצור חיתוכי תמונה של האופן שבו נוצר יהלום לונסדלואיט וכן האופן בו נוצרו יהלומים רגילים. "יש ראיות חזקות לכך שקיים תהליך היווצרות חדש שהתגלה עבור הלונסדלייט והיהלום הרגיל, שהוא כמו תהליך שקיעת אדים כימית קריטית שהתרחש בסלעי החלל הללו, כנראה בכוכב הלכת הננסי, זמן קצר לאחר ההתנגשות הקטסטרופלית", אמר פרופ' מקולוך, שהסביר כי שקיעת אדים כימית היא אחת דרכים שבהן מיוצרים יהלומים במעבדה, בעיקר על ידי גידולם בתא מיוחד.
צוות המחקר בהובלתו של פרופ' טומקינס, הציע שלונסדלייט במטאוריטים נוצר מנוזל בטמפרטורה גבוהה ובלחצים מתונים, ומשמר כמעט בצורה מושלמת את הצורה והמרקמים של הגרפיט הקיים. "מאוחר יותר, לונסדלייט הפך חלקית ליהלום כשהסביבה התקררה והלחץ ירד. לפיכך, הטבע סיפק לנו תהליך שאנו רוצים לנסות ולשכפל בתעשייה. אנו חושבים שניתן להשתמש בלונסדלייט לייצור חלקי מכונות זעירים וקשים במיוחד, אם נוכל לפתח תהליך תעשייתי המקדם המרה של חלקי גרפיט שיהפכו ליהלום לונסדלייט", אמר פרופ' טומקינס והסביר בנוסף כי ממצאי המחקר תרמו להתמודדות עם תעלומה ארוכת שנים בנוגע לתצורה מוצקה של פחמן במטאוריטי אורייליט.