מקווה הטהרה העתיק בירושלים
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
עדות ראשונה לחיים בגת שמנים בירושלים, בתקופת בית המקדש השני, נחשפה לאחרונה בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות וחוקרי מכון המחקר הפרנציסקאני. במהלך החפירות התגלה מקווה טהרה בן 2,000 שנה. ברשות העתיקות אמרו כי מדובר בממצא ארכיאולוגי ראשון מהתקופה שבה פעל ישו, לפי האמונה הנוצרית. בעמק הקדרון למרגלות הכנסייה שפועלת במקום נמצאו בנוסף שרידים של כנסיה ביזנטית. גת שמנים הוא הגן שבו על פי המסורת הנוצרית התפלל ישו לפני צליבתו את תפילתו האחרונה והתייסר, לפני שהוסגר לידי הרומאים על ידי יהודה איש קריות. במקום שבו התפלל ישו נבנתה בשנת לפני כ-100 שנה הכנסייה הציורית, הבולטת בנוף של העיר העתיקה, שמוכרת כיום בשם כנסיית "כל העמים" הנמצאת במורדות הר הזיתים, נחל קדרון ומול הר הבית.
בשנים האחרונות מקדמת הקסטודיה דה טרה סנטה פיתוח תיירותי בכנסיית גת שמנים ובעמק הקדרון שלמרגלותיה, לרווחת התיירים והצליינים שפוקדים את המקום. הפיתוח כולל מרכז מבקרים ומנהרה תת קרקעית, שתחבר בין הכנסייה לגן. בעקבות גילוי עתיקות במהלך עבודות הפיתוח, החלה רשות העתיקות בחפירת הצלה ארכיאולוגית במקום, על ידי עמית ראם ודוד יגר ובשיתוף פעולה עם חוקרי מכון המחקר הפרנציסקאני.
6 צפייה בגלריה
מקווה הטהרה מתקופת בית שני שהתגלה בעת העבודות על המנהרה המודרנית
(צילום: יניב ברמן, רשות העתיקות)
בזמן הנחת יסודות הבניין נחשפו שרידי כנסיות מהתקופות הביזנטית והצלבנית. אולם, לא נמצא ולו שרידי ארכיאולוגי אחד מתקופת הבית השני, עד לתגלית שנמצאה לאחרונה. במהלך כריית המנהרה החדשה למבקרים, ומטרים בודדים מהכנסייה המודרנית, נתגלה באופן מפתיע חלל תת קרקעי, שזוהה כמקווה טהרה מימי הבית השני.
עמית ראם, ארכיאולוג מחוז ירושלים ברשות העתיקות, אמר: "מציאת מקווה הטהרה, מאששת בסבירות גבוהה את השם העתיק שניתן למקום - גת שמנים. לרוב, מקוואות טהרה מאותה התקופה נמצאו במבני מגורים ובמבני ציבור או בסמוך למתקנים חקלאיים ולקברים. במקרה הזה, המקווה נמצא בשטח הפתוח, כך שמציאתו במנותק ממבנים אחרים מעידה על קיומה של תעשיה חקלאית במקום לפני 2,000 שנה, כנראה של יין או שמן. דיני הטהרה ביהדות חייבו את העוסקים במלאכת ייצור השמן והיין להיטהר, כך שמציאת המקווה במקום עשויה להוות עדות לשמו של המקום 'גת שמנים'- מקום בו יצרו שמן בטהרה ליד העיר".
בנוסף למקווה נמצאו במקום שרידי כנסייה לא ידועה, שהוקמה בסוף התקופה הביזנטית במאה ה-6 לספירה, שהמשיכה בשימוש גם במהלך התקופה האומאית במאה ה-8 לספירה. את הכנסייה עיטרו פריטי אבן מגולפים במלאכת מחשבת, המעידים על חשיבותה.
להערכת מנהלי החפירה, דוד יגר ועמית ראם מרשות העתיקות, הכנסייה מנציחה את אחד מהאירועים הרבים המיוחסים למקום בברית החדשה. בכתובת ביוונית שנמצאה משולבת ברצפת הכנסייה ופוענחה על ידי ד"ר לאה די סגני מהאוניברסיטה העברית וד"ר רוסריו פיארי (Rosario Pierri) מהמכון הפרנציסקני, נכתב: "לזכרם וגאולתם של אוהבי ישוע, אלוהים שקיבל את הקורבן של אברהם, קבל את מנחתם של משרתיך ומחק את חטאיהם".
הארכיאולוג דוד יגר הוסיף: "מעניין לראות שהכנסייה פעלה, ואולי אף נוסדה, בזמן שירושלים הייתה תחת שלטון מוסלמי ויש בכך עדות שתנועת הצליינות הנוצרית המשיכה גם בתקופה זו". במהלך ימי הביניים נבנתה במקום אכסניה או מנזר רחב ממדים, עם מספר רב של חדרים, מערכות מים משוכללות, ושני בורות מים גדולים שעל דפנותיהם עיטורי צלב. החוקרים מזהים כי האתר נחרב במאה ה-12, כנראה כתוצאה של הכיבוש האיובי בשנת 1187. על פי המקורות ההיסטוריים, הורה צלאח א-דין, הסולטן האיובי, לפרק את הכנסיות ואת המבנים בהר הזיתים, ולהשתמש באבניהם לשיקום חומות העיר.
הקוסטוס, האח פרנצסקו פאטון, ראש משמורת ארץ הקודש של המסדר הפרנציסקאני, אמר: "גת שמנים הוא אחד המקומות הקדושים והחשובים ביותר בארץ הקודש. במקום הזה, המסורת מציינת את התפילה של ישוע ואת הבגידה בו. מידי שנה, מבקרים מיליוני צליינים במקום הזה ומתפללים בו. החפירות האחרונות שנערכו באתר אישרו את המסורת הנוצרית העתיקה, המקושרת למקום. עבורנו ועבור המשמעות הרוחנית הקשורה למקום, הדבר חשוב מאוד. אני מקווה שנוכל למנף את ההישג המדעי לשיתופי פעולה עתידיים".
