מי שחשב שהממשלה החדשה מביאה בשורות ירוקות, התאכזב קרוב לוודאי מההצהרה של השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, שאמרה היום (ג') כי ישראל תפחית את פליטות גזי החממה ב-85% ולא ב-100% עד לשנת 2050. לשם השוואה, שר האנרגיה לשעבר יובל שטייניץ ספג ביקורת חריפה על כך שהציג תוכנית לצמצום פליטות גזי החממה ב-80% תוך 29 שנה.
זנדברג הסבירה בנאומה בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה כי "אמנם הייתי רוצה להצהיר בפניכם על 0 פליטות גזי חממה עד 2050, כמו ארצות הברית, צרפת, גרמניה, בריטניה, קנדה, סינגפור ומדינות מתקדמות אחרות, אך נכריז על יעד שאפתני, אך גם בר השגה. זה צעד משמעותי בכיוון הנכון".
מדו"ח שפורסם מוקדם יותר השבוע על ידי המשרד להגנת הסביבה עולה כי 38% מהפליטות הן מהתחבורה. "אנו נציב גם יעדים דרמטיים לסקטור התחבורה, שהוא אחד ממקורות הפליטה המשמעותיים ביותר של גזי החממה, ונאיץ את תהליך החשמול", היא אמרה. "נתחיל עם התחבורה הציבורית העירונית, ונדאג ל-100% רכש נקי, החל משנת 2025. ונמשיך עם כלי הרכב הפרטיים ונקבע מכירה של רכבים נקיים בלבד החל משנת 2030".
בכנס השתתפו גם שרת התחבורה מרב מיכאלי, שרת האנרגיה קארין אלהרר ושרת הכלכלה אורנה ברביבאי, שדיברו על החשיבות בהפחתת הזיהום. הארבע הסכימו על שיתוף פעולה של המשרדים במטרה לצמצם את פליטות גזי החממה. זנדברג אמרה : "החלטנו לשלב ידיים ולעבוד יחד כדי לעמוד באתגר, ולהביא במהירות לאישור הממשלה החלטה היסטורית על החזון של ישראל לכלכלה דלת פחמן".
השרה להגנת הסביבה הבטיחה לקדם דברים נוספים בתחום. "לצד כל אלה, אפעל להביא לאישור הממשלה חקיקת אקלים מרחיבה", היא אמרה. "ובהתאם לכך, במשרד להגנת הסביבה נרצה לראות כבר בחוק ההסדרים הנוכחי את קביעת המנגנון לתמחור פחמן. במיוחד כשישראל וטורקיה הן היחידות מקרב מדינות ה-OECD שעדיין לא הגדירו מנגנון כזה".
בקביעת מנגנון תמחור הפחמן, אמרה השרה זנדברג, כי היא הציבה למשרד להגנת הסביבה ארבעה עקרונות מנחים: "העיקרון הראשון הוא שתהיה הפנמה מלאה של מחיר הפחמן על כל הדלקים ללא יוצא מהכלל. לטון פחמן שנפלט יש את אותה השפעה שלילית, בין אם הוא נפלט משריפת פחם, דלק, או גז. העיקרון השני נוגע ליצירת וודאות ארוכת טווח לשווקים, על ידי החלה והעלאה הדרגתית של מחיר הפחמן. וודאות כזו תייצר את הסיגנל המשמעותי ביותר לגופים הפיננסיים כי השקעות בתשתיות פוסיליות הן נחלת עבר, ואנחנו מתקדמים לעבר העתיד.
"העיקרון השלישי הוא שאנחנו נדאג שמנגנון זה לא יפגע בעשירונים התחתונים של האוכלוסייה, ובתחרותיות של התעשייה הישראלית. ויש לנו מגוון רחב של הצעות קונקרטיות בכדי לדאוג לכך. העיקרון הרביעי הוא ייצור תכנית השקעות מקיפה ומידית, שתתמרץ את המעבר לכלכלה דלת פחמן על ידי השקעה מסיבית בתשתיות חכמות לייצור אנרגיה, לתחבורה חשמלית וחשמול התעשייה".
