שש שנים וחצי לאחר שנגרם נזק כבד לשונית האלמוגים הנדירה באילת וכמה חודשים לאחר שחברת קצא"א הורשעה בגרימת נזק לאלמוגים - הגישה הבוקר (יום ד') רשות הטבע והגנים, הגוף הממלכתי בישראל האמון על שמירת ערכי הטבע בישראל, תביעה אזרחית נגד חברת קצא"א בגין נזקים משמעותיים שנגרמו לאלמוגים רבים ולערכי טבע מוגנים נוספים התלויים באלמוגים למחייתם.
גובה הפיצוי המבוקש בתביעה האזרחית, שהוגשה לבית המשפט השלום בבאר שבע, הוא 295,290 שקלים. בין הנתבעים הנוספים בכתב התביעה - משה זאב צל, שהיה מנהל מתקן קצא"א באילת בזמן המקרה, חברת מרינה דרומית דייוורס, שעסקה בביצוע העבודות התת מימיות, ואייל בר ציון, מנהל ובעליה של החברה.
על פי כתב התביעה, במהלך עבודות תשתית, שביצעה חברת קצא"א במהלך 2014 באמצעות קבלן חיצוני (מרינה דייוורס), נחתכו מספר עמודים כבדים, בקוטר מטר כל אחד, של מזח עגינה בנמל אילת ללא קבלת היתר מקדים מרשות הטבע והגנים כפי שמחויב בחוק ותוך התרשלות בביצוע העבודה.
בתביעה נכתב עוד כי חמשת העמודים שנחתכו נפלו לקרקעית הים וגרמו לפגיעה קשה הן לערכי הטבע שגדלו על העמודים והן לשונית שנמצאת למרגלותיהם, שבה נרמסו ונשברו אלמוגים רבים. בנוסף, חיתוך העמודים הביא גם לריקון כמויות גדולות של חול ואבנים שנמצאו בתוך העמודים, שקברו תחתם אלמוגים ובעלי חיים אחרים רבים. אחד העמודים שנחתך אף התגלגל במורד השונית למרחק של כ-17 מטרים, תוך שהוא שובר בדרכו אלמוגים רבים ומותיר הרס רב.
העבודות והנזק הרב שנלווה להן התגלו לפקחי רשות הטבע והגנים רק לאחר מעשה ואלו הגיעו למקום במהרה כדי לעצור את המשך העבודות. יום למחרת כבר צללו פקחי רשות הטבע והגנים באזור, אז נגלה לעיניהם הרס עצום של אלמוגים וערכי טבע נוספים.
בשל הנזקים הרבים, פקחים ואקולוגים של רשות הטבע והגנים, יחד עם חוקרים וסטודנטים מהמכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת וצוות הצוללים של המצפה התת ימי, החלו בעבודות תת מימיות במאמץ רב לנסות ולהציל חלק מערכי הטבע שנפגעו. שברי אלמוגים רבים שגדלו על העמודים ועל השונית הטבעית, יחד עם חסרי חוליות נוספים שנפגעו, הועברו לפארק המצפה התת ימי באילת, שם הם טופלו וקובעו בסביבת האתר.
על פי אקולוג מפרץ אילת ברשות הטבע והגנים, ד"ר אסף זבולוני, שכתב חוות דעת לבית המשפט, עבודות התשתית שביצעה קצא"א גרמו לפגיעה בלמעלה מ-2,600 אלמוגים ובמספר רב של בעלי חיים התלויים באלמוגים למחייתם, כגון דגים וחסרי חוליות אחרים שנפגעו או מתו, לרבות 665 אלמוגים שגילם עשוי להגיע לעשרות שנים ושיקומם יארך שנים רבות.
לשם הגשת כתב התביעה הסתייעו ברשות הטבע והגנים בחוות דעת מקצועית חיצונית של פרופ' ניר בקר, מומחה לכלכלת סביבה, שהעריך בחוות דעתו כי הנזק הכולל שנגרם לשונית האלמוגים בחוף קצא"א עומד על סך של 274,920 שקלים.
חוות דעתו של פרופ' בקר עוסקת במתן ערך כלכלי למשאב הטבע שנפגע, שונית האלמוגים, והיא מכמתת את הנזקים שנגרמו לציבור כתוצאה מהפגיעה שתוארה בחוות דעתו של ד"ר זבולוני. בחוות הדעת נעשה שימוש בשיטות המקובלות בעולם להערכת נזקים סביבתיים, תוך התאמת הנזקים ושווים לאופייה של שונית האלמוגים באילת. סכום התביעה שהוגשה עומד על סך 295,290 שקלים וכולל גם את עלות עבודות השיקום שבוצעו במהלך הימים שלאחר האירוע.
עו"ד שי פרץ, התובע הראשי ברשות הטבע והגנים, אמר: "מדובר בתביעה בעלת מסר אכיפתי הרתעתי ולפיו הרשות תבוא בדין בכלל האמצעים העומדים לרשותה עם הפוגעים והמעוולים כנגד אוצרות הטבע שעל שמירתם היא אמונה. אחרי ניהול הליכים פלילים בפרק זמן של למעלה מחמש שנים כנגד החברות ומנהליהם ולבסוף הרשעתם ומיצוי הדין עימם בהליך הפלילי, הוגשה היום גם תביעה אזרחית יחד עם היחידה האזרחית של פרקליטות המדינה, בשם כלל אזרחי מדינת ישראל שערכי הטבע הנדירים, נגזלו מהם וזאת בשל התנהלות פושעת ומזלזלת מצדם של הגופים והאורגנים המעורבים".
ברשות הטבע והגנים מציינים כי "שוניות האלמוגים במפרץ אילת הן שוניות האלמוגים היחידות במדינת ישראל והן מהוות בית גידול עשיר ומגוון למינים רבים של אורגניזמים ימיים. מדובר בשוניות מהצפוניות ביותר על פני כדור הארץ ובניגוד לרוב שוניות העולם שהולכות ודועכות בקצב מהיר כתוצאה מהתחממות מי הים ותופעת הלבנת האלמוגים, שוניות מפרץ אילת עשויות להוות מפלט עולמי לאלמוגים בזכות עמידותם החריגה של אלמוגי המפרץ לטמפרטורות גבוהות. על כן, שוניות אלמוגים חיוניות, כמו אלו הנמצאות במפרץ אילת, שמגלות חסינות להשפעות שינוי האקלים חשובות לא רק ברמה הלאומית, אלא גם ברמה בינלאומית. אלמוגים הם התורמים העיקריים למבנה השוניות וליצירת המגוון הגדול של נישות אקולוגית. על כן, כל פגיעה באלמוגים, כדוגמת זו שנעשתה על ידי הנתבעים, מלווה בפגיעה במגוון רב של בעלי חיים המוצאים מקלט, או חיים בין ענפיהם של האלמוגים".
טרם הוגש כתב הגנה מטעם הנתבעים.
