להכיר מקרוב את עולם המורשת והתרבות בישראל
לראשונה הוקמה בישראל תוכנית לאומית להכשרת מנהיגים, שיובילו את תחום שימור התרבות והמורשת וינגישו אותו לציבור הישראלי. זאת, מתוך התפיסה ששימור מורשת התרבות בארץ חיוני לחיזוק החוסן החברתי, התרבותי והכלכלי של ישראל.
באוניברסיטת בן גוריון הסבירו כי "קדם": קידמה - דרך - מורשת - היא תוכנית משותפת לגופים המובילים בארץ בתחום שימור מורשת תרבות - משרד ירושלים אגף מורשת, רשות הטבע והגנים, רשות העתיקות והמועצה לשימור אתרי מורשת בישראל. מטרת התוכנית היא לטפח, יחד עם הפקולטה לניהול באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, "סיירת" מנהיגים בעמדות השפעה בחברה הישראלית, שמבינים את חשיבות העבר בעיצוב העתיד, ומעוניינים לקבל כלים להעצמה אישית ולקידום נושאי המורשת בארץ ובמוקדי קבלת החלטות.
במסגרת התוכנית המקיפה, שאורכה שנתיים, המשתתפים ילמדו לימודים עיוניים, ישתתפו בסדנאות, יסיירו בארץ ובחו"ל, יזכו להנחיה אישית וקבוצתית, ועוד.
ההכשרה תשלב מגוון של עולמות ידע ותעניק כלים וכישורים רלוונטיים לנבחרת המנהיגים שתוביל את תחום שימור מורשת התרבות הישראלית במאה ה-21. התכנים בתוכנית יעסקו בעולמות הניהול, המנהיגות החדשנות והיזמות כגון אסטרטגיה, ניהול פיננסי וגיוס משאבים, מימון המונים, שיווק חברתי, הפקת אירועים וכנסים, מנהיגות, יזמות, ניהול אתרי ומשאבי מורשת, אקו-סיסטם של תיירות ומורשת, רגולציה, תרבות ועוד ויישמו את הידע הזה תוך יישומם המעשי בעולמות שימור מורשת התרבות.
פרויקט המדוזות הקוסמיות יוצא לדרך
קבוצה של מדעניות ומדענים ממכון מקס פלאנק לאסטרונומיה בגרמניה ומהאוניברסיטה העברית מנסה לאתר בימים אלה חובבי מדע מישראל והעולם, שיוכלו לסייע להם לזהות גלקסיות בצורת מדוזה, כחלק מפרויקט "Citizen Science" המשלב אזרחים-מתנדבים בביצוע מחקר מדעי.
מדובר בעבודה ייחודית העוסקת בסיווג של סוג מיוחד של גלקסות בשם "Jellyfish Galaxies". הפרויקט נערך בהובלת ד"ר אנאליסה פילפיץ', ראשת קבוצת מחקר במכון מקס פלאנק לאסטרונומיה, וד"ר גאנדאלי ג'ושי, חוקרת פוסט-דוקטורט בקבוצה ובשיתוף עם ד"ר אלעד זינגר ממכון רקח לפיזיקה מהאוניברסיטה העברית. האתר שבו יוצגו המשימות של הפרויקט יהיה זמין בשפות עברית, אנגלית וגרמנית.
"אנחנו עומדים לצאת בגרסה פומבית של הפרויקט (על פלטפורמת Zooniverse) ולרגל ההשקה תצא הודעה לתקשורת מטעם מכון מקס בפלאנק לאסטרונומיה", מסביר השבוע ד"ר זינגר. "המחקר שלנו מתבצע בעזרת סימולציות מחשב של היקום, דרכן ניתן ללמוד על הדרכים השונות שגלקסיות נוצרות ומתפתחות ביקום, הן בעקבות תהליכים תוך-גלקטיים והן בהשפעת הסביבה שלהן. גלקסיות ביקום הינן בעלות צורות שונות ומשונות. לחלקן יש צורה מאוד לא-סימטרית, המאופיינת ב'זנבות' ארוכים של חומר שנפרד מגוף הגלקסיה המרכזי, שמורכב מכוכבים וגז. צורת מדוזה זו, אנו מאמינים, קשורה לתהליכים פיזיקאליים הנובעים מהאינטראקציה של הגלקסיה עם סביבתה. על מנת לזהות וללמוד את התהליכים הללו, אנו צריכים להבדיל בין גלקסיות עם צורה רגילה לאלו עם צורת 'מדוזת-ים'. לשם כך, נרצה להיעזר בציבור הרחב ובאנשים חובבי מדע שיוכלו לבחון תמונות של גלקסיות, שנוצרו בסימולציות על גבי מחשבי-על, ודרך הראייה בלבד יוכלו לסווג את הגלקסיות. ניתן יהיה להתחבר לפרויקט מרחוק, דרך מחשב אישי או מכשיר נייד, ולסייע לנו מכל מקום ובכל זמן. עזרו לנו למצוא גלקסיות הדומות למדוזות!"
חוקר מבטיח מטעם נשיונל ג'יאוגרפיק
ד"ר אביעד שיינין, מנהל תחום טורפי העל בתחנת מוריס קאהן לחקר הים בבית הספר למדעי הים ע"ש צ'רני באוניברסיטת חיפה, נבחר כחוקר מבטיח (Emerging Explorer) על ידי ארגון נשיונל ג'יאוגרפיק (National Geographic) העולמי בזכות תרומתו בשדה המחקרי וגילוייו הייחודים באגן הים התיכון.
מדי שנה נבחרים כ-15 מגלים וחוקרים מרחבי העולם בעקבות תרומתם בשדות המחקריים והיישומיים, וכן מסייעים בהנגשת עולם הידע בתחומם לציבור הרחב בדגש של שמירת טבע. עד היום נבחרו רק כ-200 חוקרים מבטיחים מכול העולם, במסגרת זו נפגשים מספר פעמים במקומות שונים בעולם ועוברים סדנאות מקצועיות דוגמת הכשרה בעברת מסרים, אנליזה מרחבית ועוד במטרה לסייע להם לעשות את עבודתם בצורה הטובה ביותר.
הבחירה בד"ר שיינין נעשתה בעקבות שני עשורים של פעילות ענפה בתחום הביולוגיה הימית, חינוך, ושמירת הטבע דוגמת מחקר ארוך השנים שעשה על דולפיני וכרישי החופיים בישראל, מה שגם הביא להכרזה של ארגון IUCN על חשיבות מימי ישראל החופיים לשני מיני דולפיני החוף. בנוסף לכך, ד"ר שיינין עומד מאחורי שניים מהגילויים המרכזיים ביותר של העשורים האחרונים באגן הים התיכון כאשר הגילוי הראשון היה של הלווייתן האפור וקיומה של אוכלוסיית עב שן קטלני במזרח הים התיכון.
ד"ר שיינין אמר: "הבחירה בי כחוקר מבטיח הינה נקודת ציון דרך מאוד משמעותית עבורי, אחרי עשרים שנה של עבודת מחקר מאומצת בים, הן במחקר והן בחינוך ושמירת הטבע. זו הכרה בינלאומית מרגשת, מעצימה ומאפשרת גישה לבמה הכי מרשימה בעולם בתחום עיסוקי".
הישגים לחוקרים מאוניברסיטת תל אביב
פרופ' מוטי גולני מאוניברסיטת תל אביב זכה בפרס יד יצחק בן צבי לחקר ארץ ישראל ויישובה לשנת 2021 על ספרו "האב המייסד: חיים ויצמן, ביוגרפיה: 1952-1922" שכתב בצוותא עם פרופ' יהודה ריינהרץ. הפרס ניתן על ידי מוסד המחקר "יד יצחק בן צבי" העוסק במחקר תולדות ארץ ישראל, ישראל והעם היהודי. הוא נחשב לפרס היוקרתי ביותר בתחומו.
פרופ' גולני הוא חבר סגל ופרופ' מן המניין בחוג להיסטוריה של עם ישראל ובבית הספר למדעי היהדות וארכיאולוגיה ע"ש חיים רוזנברג, ראש מכון לחקר הציונות וישראל ע''ש חיים ויצמן ומופקד הקתדרה לחקר תולדות העם היהודי ע"ש רוזנברג. גולני הוא היסטוריון המתמחה בחקר בתקופת המנדט ומדינת ישראל. הוא פרסם עשרות ספרים ומאמרים בנושאים שבתחום התמחותו.
בספר שופך פרופ' גולני אור על דמותו של חיים ויצמן, מי שבתפקיד חייו כנשיא ההסתדרות הציונית העולמית היה הלכה ולמעשה האב המייסד של מדינת ישראל. מי שבסוף ימיו אמר עליו, תלמידו הבולט דוד בן גוריון: שלא רק שהוא עמד בראש מדינת ישראל כנשיאה הראשון, הוא אף היה מי שעשה את המדינה. גולני מספר על מי שלא קיבל בזיכרון הקולקטיבי הישראלי ובהיסטוריוגרפיה את הקרדיט לו הוא ראוי: קיים פער בין הידוע על חיים ויצמן לבין מי שהוא היה. חסרה הייתה ביוגרפיה ממוסמכת שתגולל את סיפור חייו. במידה רבה אם לא היה ויצמן היה הרצל נשכח ובן גוריון כלל לא היה קיים. בזכות "החממה" שוייצמן ובריטניה הקימו ותחזקו, התפתח היישוב היהודי תוך כשלושים שנה בלבד מאז הצהרת בלפור (1917), מתנועה לאומית צעירה למדינה של ממש.
הכותבים מוקירים תודה על קבלת הפרס מטעם "יד בן צבי" ומודים ל"יד ויצמן" שם נמצא הארכיון לשימור המסמכים והתעודות הקשורים לויצמן, על התמיכה רבת השנים בעבודתם.
כמו כן, פרופ' ישראל פינקלשטיין מאוניברסיטת תל אביב נבחר לאקדמיה האמריקנית לאומנויות ומדעים (American Academy of Arts and Sciences), כאות הוקרה על הישגיו האקדמיים פורצי הדרך.
הבחירה בפרופ' פינקלשטיין, מן החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום ע''ש יעקב מ. אלקוב, הייתה בשל עבודתו רבת השנים בתחום המחקר של ארכיאולוגיה בארץ-ישראל וסביבתה, בדגש על תקופת הברונזה והברזל. פינקלשטיין כתב במהלך הקריירה האקדמית שלו מאות מאמרים וספרים רבים והוביל משלחות מחקר ארכיאולוגיות באתרים חשובים כמגידו. לאחרונה הוא עומל עם עמיתים על מחקרים בנושאים מתחומי הארכיאולוגיה והמדעים המדוייקים, כגון דנ"א קדום, חקר שיירים מולקולאריים בכלי חרס ושימוש בשיטות מתקדמות מתחום מדעי המחשב לטיפול בכתובות דיו מתקופת המקרא.
האקדמיה לאומנויות ומדעים הוקמה בשנת 1780 במטרה לציין לשבח אנשים שפועלים קידום רעיונות וסוגיות חשובות בתחומי חיים שונים. בין חברי העבר של האקדמיה האמריקאית נמנים צ'רלס דרווין, אלברט איינשטיין, אלכסנדר גראהם בל, ווינסטון צ'רציל, מרטין לות'ר קינג, ג'ון פ' קנדי ונלסון מנדלה. פרופ' ישראל פינקלשטיין מצטרף לעשרות בודדות של חוקרים ישראלים בעבר ובהווה שנבחרו כחברים באקדמיה יוקרתית זו.
פרופ' פינקלשטיין הינו חבר באקדמיה הישראלית למדעים ובאקדמיה הצרפתית למדעי הרוח. "אני חש שמחה וגאווה", אמר פרופ' פינקלשטיין. "חשוב ומרגש לקבל הוקרה על עבודה מאומצת של שנים, וזהו כבוד גדול להיבחר לאקדמיה שמתהדרת בשמות גדולים בעבר ובהווה. יחד עם זאת, ועם כל השמחה, אינני נוהג להתרפק על זרי הדפנה; המבט תמיד קדימה למחקרים מסקרנים חדשים".
הוראה פוסט-קורונה במכללת לוינסקי לחינוך
בשנת הלימודים האקדמית הקרובה יושק מודל הוראה חדשני המשלב למידה במרחבים פיזיים ובמרחבים דיגיטליים במכללת לוינסקי לחינוך. חלק מהמהלך יכלול פיתוח של סביבות למידה דיגיטליות המדמות מרחבי למידה פיזיים, כגון לימוד בכיתה, סיור בגלריה, ביקור במוזיאון ועוד
המודל ישלב בין למידה במרחבים פיזיים לבין למידה במרחבים דיגיטליים, תוך יישום גמיש ויצירתי של מגוון דרכי הוראה ולמידה.
במסגרת המודל החדש, אחת לארבעה שבועות הלמידה כולה תתבצע מרחוק, מחוץ לקמפוס. גם במהלך השבועות שבהם תתקיים למידה בקמפוס, יתנסו הסטודנטים בדגמי הוראה ולמידה גמישים, שיתופיים ומשלבי דיגיטל.
שבי גוברין, ראש המרכז להוראה חדשנית ומיטבית במכללת לוינסקי לחינוך, אמר: "שנת הלימודים האחרונה אילצה את כולנו לפתח גמישות ולמצוא פתרונות יצירתיים להוראה, ללמידה ולהערכה במציאות משתנה. בשנה הזו למדנו כמה חשוב להיפגש וללמוד פנים אל פנים, אך גם למדנו להכיר את האפשרויות העצומות הגלומות בלמידה מרחוק. המודל החדש מאפשר לנו לממש את המיטב שבשני העולמות. השאיפה שלנו היא להתאים את תוכנית הכשרת המורים למערכת החינוך בעידן המידע, המאופיין בשיתופיות, בגמישות, בריבוי מקורות תוכן, ובמגוון זירות דיגיטליות. המודל מהווה הזדמנות לבנייה מחודשת של הקורסים והתוכניות תוך דגש על מיצוי הפוטנציאל הייחודי של תהליכים חינוכיים המתרחשים במרחבים השונים: במרחב הפיזי, בכיתה ומחוצה לה, ובמרחב הדיגיטלי על זירותיו השונות".
