לפני כעשור, בעודי מבצעת מדידות שדה בלב מדבר החולות האדומים (קיזלקום) באוזבקיסטן, וכשמעליי חולף לוויין ומצלם את פני השטח, הבנתי עד כמה תחום העיסוק שבחרתי בו הוא מופלא וחדשני ומשלב בין טכנולוגית חלל פורצת דרך לבין חקר תופעות טבע מרתקות.
את שינויי האקלים במדבריות החול במרכז אסיה חקרתי והכרתי כבר מספר שנים לפני שהגעתי לשם פיזית. כיצד ניתן לחקור ולהכיר אזור מבלי לבקר בו? זהו בדיוק הייחוד של תחום המחקר שנקרא חישה מרחוק. בעזרת לוויינים אשר מצלמים את כדור הארץ ופלנטות אחרות, אנו יכולים להפיק מידע לצרכי מחקר, ניטור ואפילו והצלה ללא כל צורך להגיע פיזית לאתר אותו אנו רוצים לחקור.
מחקר מהחלל מאפשר ללמוד על מקומות שהנגישות אליהם קשה ולעיתים אף בלתי אפשרית: אזורים ממוקשים, אזורי בולענים וכן אזורי אסון שהגישה אליהם מסוכנת. בעשורים האחרונים מתפתח ענף מחקרי יישומי, המשתמש במידע זה לצרכי ניהול אסונות ומזעור סיכוני אסונות. ההתייחסות לאסון, בין אם טבעי או מעשה ידי אדם, יכולה להיות בטווח המיידי והארוך. התגובה המבוססת על נתוני הלוויין מתחילה במיפוי חירום לצורכי חילוץ והצלה, וממשיכה בעיצוב תוכניות שיקום ארוכת טווח.
הדמאות לוויין מאפשרות לנו לרכוש ידע חיוני שלא ניתן להשיגו בדרכים אחרות, גם בשל הכיסוי המרחבי הגדול, שמתאפשר על ידי צילום מהחלל וגם הודות לתדירות הצילומים הגבוהה, המאפשרת לתעד שינויים ואף "ללכוד" את האסון בזמן אמת. כאשר מתרחש אסון שגורם לשינויים בפני השטח, כמו למשל שיטפון, צונאמי, או רעידת אדמה, נרצה לענות בדחיפות על שאלות כמו: מהם מימדי האסון? עד לאן הגיע? איך נראה האזור לפני האסון ומה נמצא בו? מהן דרכי הגישה הפתוחות לצוותי החילוץ? מהם האזורים הדורשים שיקום? ועוד.
לווייני תצפית מקיפים את כדור הארץ ומצלמים אותו כל הזמן. תפקידנו כחוקרי חישה מרחוק, לבחור את החיישנים המתאימים ביותר על מנת לייצר את המידע הנחוץ לניהול האסונות, לעבד ולמזג את המידע מחיישנים שונים ולהפיק מפות המסייעות בהתמודדות חירום ושיקום של השפעות האסון.
ד"ר שמרית ממן הינה עמיתת מחקר במכון לביטחון חברה ומדינה ומנהלת את המעבדה לחישה מרחוק והדמאה פלנטרית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. היא משמשת כראש המשרד לתמיכה אזורי לניהול מצבי חירום של האו"ם בישראל אשר הוקם באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בסיוע סוכנות החלל הישראלית.
חוקרים פרטיים הוא מדור שבועי ב-ynet, שבו מסבירים חוקרים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' ליאת קוזמא, פרופ' אבי שרודר וד"ר איריס אידלסון-שיין מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
