המשרד להגנת הסביבה, הודיע כי הוא משנה את מדיניות הטיפול בפסולת בישראל ובין השאר הוחלט על עצירה מוחלטת, בשלב זה, של קידום המשרפות לפסולת.
יש שיגידו: שוב פעם מתחלף השר ומשתנה האג'נדה וזה ממש נכון. לא יכול להיות שכל פעם כשיש שר חדש אז הוא מבטל את כל מה שהיה לפניו. אבל במקרה של ניהול משק הפסולת, ההתנהלות בשנים האחרונות של המשרד הייתה ללא מדיניות מוגדרת ומתוך שליפות ולא מתוך אסטרטגיה מובנת ומחושבת.
פעם אחת החליטו להפסיק את מיזם הפרדת הפסולת במקור עוד לפני שהוא בכלל התחיל, אחר כך יצאו בשליפה של קידום משריפות לפסולת תוך קידום של מתקני מיון לפסולת וכל זה ללא תכנון אסטרטגי מעמיק ותוך התעלמות מכך ששני מיזמי ענק של הפרדת פסולת לא מצליחים במיוחד, בלשון המעטה, ומובילים לטיפול לא חכם בפסולת תוך עליה בעלויות הטיפול ויצירה של מפגעים סביבתיים.
טוב מאוד עשתה השרה גילה גמליאל שעצרה את האתרים המתוכננים של שריפת פסולת, כאשר הטיעון הוא שאתרים אלו, אם יוקמו, ללא תכנון אסטרטגי, יקבעו מציאות בשטח.
יש בהחלט מקום להפיכת פסולת לאנרגיה - זה שלב בהיררכיית הטיפול בפסולת. אבל לפני שלב זה יש צורך קודם כל לקדם מדיניות אמתית וכוללת לטיפול ולצמצום האשפה.
למשל – בתוכניות הקודמות של המשרד תמיד הוצגה תחזית כמות הפסולת שהנה בהמשך למגמות הקיימות כיום - כלומר - עלייה מתמדת בכמות הפסולת כתוצאה מהגידול באוכלוסייה וכתוצאה מהגידול בכמות הפסולת לנפש. יצוין כי מדינת ישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שבה יש עדיין עליה בכמות הפסולת לנפש. אין כל התייחסות בתוכניות של המשרד שהוצגו עד היום לנושא זה. תוכנית אסטרטגית אמיתית, כפי שהכריזה השרה גמליאל כי בכוונתה לקדם, צריכה קודם כל לאתגר את נושא כמות הפסולת לנפש שהוא מהותי ובסיסי ובהחלט ניתן לטפל בו. זוהי קיימות בהווייתה – לפתור את הבעיה עוד לפני שהתחילה - למנוע את ייצור הפסולת במקור. הדבר יחסוך לציבור, לרשויות המקומיות, למדינה ולעולם משאבים רבים – זו האסטרטגיה אותה צריך המשרד להגנת הסביבה להוביל.
בנוסף, התוכניות הקודמות של המשרד התעלמו לחלוטין מהרכב הפסולת הייחודי של ישראל. למדינת ישראל יש מאפיינים שאופייניים כמעט רק לה. למשל, הפסולת בארץ היא מאוד רטובה - בערך פי 2 מהפסולת באירופה. לכן פתרונות שנכונים לאירופה לא בהכרח יתאימו לישראל. ועוד – בישראל העניים מייצרים יותר פסולת - המשמעות של נתון זה הוא שפתרונות של שריפת פסולת, שהינם פתרונות יקרים, יעלו את עלויות הטיפול בפסולת לרשויות העניות יותר, זה לא צודק.
כמו כן, המשרד לא עשה כלום בכל הקשור לקידום חוקים שמצמצמים את כמויות הפסולת במקור – דברים שעומדים לפתחו כבר המון זמן והוא פשוט לא עשה איתם כלום. כמו למשל הרחבת חוק השקיות, הרחבת חוק הפיקדון ויישום מלא של חוק האריזות. בחוק האריזות יש סעיף שאומר שאסור להטמין אריזות מחודש ינואר 2020. כמו כן יש סעיף בחוק האריזות שדורש מעסקים לצמצום האריזות אותן הוא מייצר – גם עם זה לא נעשה דבר.
טוב עושה השרה שהחליטה לאסוף את המושכות ולהוביל אסטרטגיה אמיתית לטיפול בפסולת ולא ליצור מדיניות מתוך תלאים ושליפות.
הכותב הוא ראש תחום פסולת ורכז קיימות בארגון אדם טבע ודין
