בשיתוף המכללה האקדמית תל-חי
מהו האימפקט של אוניברסיטה על סביבתה? כאשר מדובר על אוניברסיטה הממוקמת במרכז הארץ, לשאלה זו משקל נמוך יחסית. מרכז הארץ הוא אזור חזק מבחינת עוצמה כלכלית וחברתית ואינו זקוק לעוגן אקדמי רב עוצמה על מנת לבסס את המעמד הסוציו אקונומי. אך כאשר מדובר על אוניברסיטה הממוקמת בגליל המזרחי, אחד האזורים החלשים ביותר מבחינה כלכלית וחברתית, לשאלה זו משקל רב.
פרופ' דורון לביא, מומחה לכלכלה ציבורית מהמכללה האקדמית תל-חי ושותף בחברת פארטו מציג נתונים של המצב הקיים של הפריפריה הצפונית תוך התמקדות בגליל המזרחי. הנתונים מתייחסים להיבטים רבים ביניהם: תעסוקה, חינוך, רווחה, עוני, הגירה, בריאות ויוקר מחיה. הנתונים מבהירים את רמת הכשל הקיים, כבר שנים רבות ומדוע החלטה ממשלתית ליישב את הגליל ולהביא להגירה חיובית של מאות אלפי תושבים מהמרכז אינה מתקיימת ואף מתקבלת תוצאה הפוכה, בכל שנה ישנה הגירה שלילית של כ-2,200 תושבים מהגליל למרכז.
בימים אלה החלה לפעולה הוועדה של המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) שמונתה ע"י שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, בראשותו של פרופ' בני גייגר, במטרה לבדוק היכן תקום אוניברסיטת הגליל ועל-פי איזה מודל היא תפעל. הבחינה תכלול בוודאי מרכיבים רבים, בין היתר את איכות הסגל במוסדות ההשכלה הגבוהה בגליל העליון, מגוון התחומים הנלמדים ואת פוטנציאל האוניברסיטה לשגשג ולתת מענה לאלפי ואף עשרות אלפי סטודנטים הצפויים להיכנס בשעריה.
פערי השכר בין המרכז לגליל עומדים על כמעט 25%
מספרי ההגירה השלילית מפתיעים במיוחד לאור משבר הדיור שהולך ומחריף במרכז בהעדר קרקע זמינה ולמרות שניתן להתגבר על המשבר על ידי פיתוח הפריפריה הצפונית והפיכתה לאטרקטיבית עבור משפחות שנאנקות תחת יוקר הדיור במרכז. מדוע אותן משפחות אינן זורמות לפריפריה הצפונית המבטיחה מחירי דיור סבירים לצד אוויר נקי, נופים קסומים ואיכות חיים ברמת צפיפות נמוכה?
ניתוח שבוצע על ידי קבוצת פארטו עבור אשכול גליל מזרחי מבהיר באופן ברור כי ישנו פער גדול ומשמעותי ברמת החיים הקיימת בפריפריה הצפונית לעומת המרכז כמעט בכל תחומי החיים, ובעיקר בתחום התעסוקה. "במצב כזה ישנה רתיעה של תושבים פוטנציאלים השואפים לרמת חיים איכותית אך חוששים מהעדר תעסוקה, מגוון תעסוקה ירוד ושכר נמוך", מסביר פרופ' דורון לביא, "שיעור ההשתלבות של תושבי הפריפריה במקומות עבודה (שיעור התעסוקה) נמוך בכ-22% מהמרכז. אך גם תושב שמצא מקום עבודה אינו זוכה לתנאים דומים למרכז, פערי השכר בין המרכז לגליל עומדים על כמעט 25% כאשר כמעט 50% מהעובדים משתכרים עד שכר המינימום.
"המקצועות הנחשקים עם רמת שכר גבוהה אינם נפוצים. למשל, בעוד הממוצע הארצי של עובדים בתחום המידע והתקשורת מגיע לכ-6%, בצפון מועסקים פחות מ-2% בתחום, כלומר רק שליש מהממוצע הארצי. גם בתחום הפיננסי המצב עגום והיקף התעסוקה נמוך ביותר מחצי מהממוצע הארצי (1.5% לעומת כ-3.3% בממוצע ארצי). לעומת זאת, מקצועות כמו חקלאות אחוז המועסקים גבוה פי 2.5 מהמרכז, אך מכיוון שהפריון בחקלאות נמוך יחסית לתחומים אחרים רמות השכר בתחום נמוכים יחסית. התוצאה מביאה לתחולת עוני גבוה יותר המגיעה לכ-50% בצפון בהשוואה למחוז מרכז ותל אביב".
לצד האטרקטיביות הנמוכה בתחום התעסוקה, הנתונים על תחומים אחרים אינם מעודדים במיוחד. אמנם אחוז המסיימים עם תעודת בגרות נמוך רק ב-10% מהמרכז, אך בבדיקה מעמיקה יותר של איכות התעודה, כלומר תעודה המאפשרת כניסה לאקדמיה, הפער גדל כבר ל-20% ומספר הילדים, ילידי הגליל, שהולכים לאקדמיה בפועל נמוך במחצית מהילדים מהמרכז. גם בתחום הבריאות המצב אינו משופר כאשר שיעור המיטות (לנפש) נמוך ב-30% מהמרכז ועמדות הניתוח ב-50%. עפ"י סקר שנערך בקרב מטופלים, זמני ההמתנה לטיפול רפואי בסופי שבוע וחגים גבוה ב -50% מהמרכז.
מעגל קסמים שאין יציאה ממנו
לא מפתיע אם כן לגלות כי רשויות רבות מדורגות באשכולות הכלכליים חברתיים הנמוכים ביותר. בעוד במרכז רק 15% מהרשויות מדורגות ברמה 1-3 (השליש הנמוך) ואף בדרום רק 25% מדורגות ברמה הנמוכה, בצפון 62% מדורגות בשליש התחתון! המשמעות המידית הנה שהרשויות הללו נאלצות להשקיע חלק גדול מתקציבן בתחומי הרווחה ואינן פנויות לסייע בתחומים, כגון תרבות, פנאי, חזות הישוב ואף בחינוך. למעשה, מתקבל מעגל קסמים שבו תושבים במעמד כלכלי נמוך מתקשים לשלם ארנונה וזקוקים לתמיכה מוגברת בסיוע הרשות, אך לרשויות אין את היכולת הכלכלית לתת את אותה תמיכה וכך חלה התדרדרות נוספת.
"ממצא מאד מפתיע הוא בתחום יוקר המחיה", אומר פרופ' לביא, "היינו מצפים שמכיוון שכוח הקנייה של התושבים נמוך יותר, מחירי המוצרים יהיו נמוכים יותר. תמונה כזאת מתקבלת, למשל, באזורים בהם מתגוררת אוכלוסייה חרדית בישראל. אך מהמחקר מתברר שפרט לתחום הדיור (שאכן נמוך בכ-30% מהמרכז) כל יתר מרכיבי סל הצריכה יקרים יותר בפריפריה ובממוצע עולים כ 20% עד 25% יותר מהמרכז.
מדוע מתקבלת האנומליה הזאת? בגלל העדר תחרותיות. בגלל הצפיפות הנמוכה יחסית בגליל, אין כדאיות לרשתות רבות לפתוח סניפים ולהתחרות. העדר התחרות מאפשר לקמעונאים לעלות מחירים וכך נוצר מצב אבסורדי בו תושב עם כוח קניה הנמוך ב-20% ומעלה נאלץ לשלם על מוצרים בסיסיים 30% יותר מעמיתו במרכז. השקלול המלא (כולל מרכיב הדיור), מביא לכך שכוח הקנייה האפקטיבי (שקלול של ההכנסה ועלות המוצרים) גבוה ביותר מ-30% מהמרכז".
"חייבים לשנות גישה"
אם כך מהו הפתרון? האם אנו נדונים למצב שתושבי הפריפריה יהיו במעמד כלכלי חלש יותר (שקיים גם בפריפריות אחרות בעולם)? האם זה מצב שניתן לחיות איתו? אולי במדינות אחרות אין לכך חשיבות רבה, אך בישראל התמונה שונה.
"למדינה יש אינטרס מובהק לחזק את הישובים שנמצאים על קו הגבול", מסביר פרופ' לביא, "כמו כן, בצפיפות האדירה שהולכת ומחמירה במרכז, הפריפריה הנה פתרון נכון ואפשרי לפתרון הדיור. אך על מנת להביא לשיפור בפרמטרים שציינתי, חייבים לשנות גישה.
"הפתרון הוא עוגנים משמעותיים שיהווה פריצת דרך (משני כללי משחק). עוגנים שימשכו אוכלוסייה איכותית לפריפריה, יהווה פוטנציאל לתושבים החזקים הקיימים בפריפריה לצמוח ולהתפתח (ולא להתפתות להגר למרכז). עוגנים בעלי השפעות רחבות על כלל האוכלוסייה שימשכו תעסוקה איכותית, יהווה בסיס לחינוך משופר ויצרו אקו – סיסטם שיזין את עצמו.
"צריך להביא את העוגן הבסיסי, שמסביבו יקומו מרכזי מו"פ, תעשייה איכותית ועוד. עוגן משמעותי ובעל פוטנציאל מידי הנו אוניברסיטה בגליל המזרחי. התשתיות והמרכיבים המרכזיים נמצאים כבר בגליל ובהחלטת ממשלה (ומל"ג) יחד עם הזרמת תקציבים תואמת, ניתן להקים את האוניברסיטה בגליל אשר מהווה את העוגן שמסביבו יקומו מרכזי מו"פ, תעשיה ויהווה כוח משיכה עצום לאוכלוסייה איכותית אשר תניע את כל התהליך הכלכלי חברתי של הגליל המזרחי".
ועידת אצבע הגליל שתתקיים במכללה האקדמית תל-חי ביום שני 25.4 ותועבר בשידור חי ב-ynet, תעסוק בפערים ההולכים וגדלים בין מרכז ופריפריה ותדון בשאלות האם אוניברסיטה בגליל יכולה להיות מנטף לצמצום הפערים ומה התועלות הכלכליות של אוניברסיטה בגליל המזרחי.
בוועידה ייקחו חלק שרת החינוך ד"ר יפעת שאשא ביטון, שר החקלאות ופיתוח הנגב והגליל עודד פורר, שר התיירות יואל רזבוזוב, ח"כ ניר ברקת, פרופ' אוריאל רייכמן, שהקים את אוניברסיטת רייכמן, ראשי רשויות מקומיות, חברי כנסת, אנשי אקדמיה ובכירי המשק.
בשיתוף המכללה האקדמית תל-חי
