שגיא דוד כברה, מדריך צלילה חופשית באילת, היה עסוק בהעברת קורס במסגרת פעילות המועדון שלו, פעולה שגרתית שאותה הוא מבצע על בסיס יומיומי, כשלפתע זכה במפגש מפתיע עם כריש לווייתני באורך של כ-6 מטרים בשמורת האלמוגים במפרץ אילת.
כברה סיפר כי במהלך הצלילה, במרחק של כ-100 מטרים מהחוף, הוא זיהה לפתע כריש לווייתן. "זהו מפגש מאוד מרגש מבחינתי", הוא אמר. "זכיתי ב-5 השנים האחרונות להרבה מפגשים במפרץ אילת והמפגש האחרון היה לפני כחצי שנה. חיכיתי המון זמן לראות אותו שוב. התצפית נמשכה כ-3:30 דקות. כריש לוייתן מגיע לקרבת החוף בחיפוש אחר מזון. במפגש כזה מומלץ לאפשר לו לנוע בחופשיות ולא לגעת בו. כמו כן, חל איסור לפגוע בו עם כלי שייט״.
ברשות הטבע והגנים הוסיפו כי כריש לווייתני הינו למעשה הדג הגדול ביותר בעולם ואינו נחשב למסוכן לאדם. מדובר במין מוגן בישראל, הנמצא בסכנת הכחדה עולמית.
הפרט הגדול ביותר שנתפס אי פעם ונמדד בצורה מדויקת היה באורך של 12.65 מטר ובמשקל של מעל 21.5 טונות. טענות לגבי פרטים גדולים יותר שנצפו אינן מבוססות מבחינה מדעית. למרות גודלו, כאמור, כריש זה אינו נחשב למסוכן לבני אדם, וצוללים רבים נוהגים ללוותו ואף להיצמד אליו תוך כדי תנועה. הכריש הלווייתני נצפה לעתים קרובות בפיליפינים, בחופי תאילנד, באיים המלדיביים, במערב אוסטרליה, באיי גלאפגוס וגם בים סוף.
הכריש הלווייתני ניצוד לעיתים כחלק מדיג מסחרי או חובבני, לרוב במקומות שבהם הוא מתקבץ באופן עונתי. גודל האוכלוסייה נמצא כיום בירידה.
מין הכריש הלווייתני זוהה לראשונה באפריל 1828, לאחר שפרט באורך של 4.6 מטרים ניצוד בעזרת צלצל בטייבל ביי שבדרום אפריקה. מאוחר יותר הוא תואר על ידי הזואולוג אנדרו סמית', רופא צבאי שהיה מסופח לחיילים בריטיים שהוצבו בקייפטאון. הוא המשיך ופרסם תיאור מפורט יותר של אותו הפרט ב-1849.
שמו של הדג, "כריש לווייתני", נובע מהפיזיולוגיה שלו - דג זה הוא כריש שגודלו כגודל לווייתן ושמשתמש בטכניקת אכילה דומה לזו של הלווייתן – סינון המזון מתוך המים.
ראיתם חיית בר פצועה או במצוקה צלמו ודווחו למוקד רשות הטבע והגנים 3639*