כך מתפשטת שפעת העופות בישראל: ברחבי עמק החולה פזורים פגרים של עגורים ועופות דורסים, שחלו בשפעת העופות ומתו. אל אותם פגרים מגיעים עופות דורסים וחיות בר נוספות - ובכך הם מפיצים את המחלה. ד"ר מוטי צ'רטר, אורניתולוג (חוקר עופות) במכון שמיר למחקר באוניברסיטת חיפה, תיעד בימים האחרונים פגרים בשדות שבאזור האגמון, שאותם איש אינם אוסף. יש להדגיש שרוב עבודת פינוי הפגרים של העגורים - שעליהם מפקח משרד החקלאות - נעשית במוקדי ההאכלה באגמון החולה. צפו בתיעוד שצילם ד"ר צ'רטר.
שפעת העופות בעמק החולה
(צילום: ד"ר מוטי צ'רטר, מכון שמיר למחקר באוניברסיטת חיפה)
על פי ההערכות עד כה מתו בין 8,000 ל-10,000 עגורים מנגיף H5N1, שיכול גם לפגוע בבני אדם במקרים נדירים. "הפינוי של הפגרים נעשה ממש טוב, אבל הם עובדים בעיקר במקום הלינה של העגורים ובנקודת ההאכלה", אומר ד"ר צ'רטר. "ציפורים מתות כמו בני אדם. כשאתם מרגישים חולים, אתם נכנסים למיטה. עגורים ישנים על המים ומתים על המים. העופות הדורסים עפים לעצים ומתים".
התוצאה הקשה היא שהפגרים של העופות הדורסים פזורים ברחבי האגמון ורק בסריקות נרחבות של השטח ניתן יהיה להגיע אליהם. "לציפורים יש כנפיים והן עפות רחוק, וקשה לאתר את הפגרים של הדורסים", אמר החוקר מאוניברסיטת חיפה. וכאן נוצרת בעיה, שגורמת למעשה להתפשטות המגפה במהירות. "התחרות למצוא את הפגרים היא עם חיות הבר, כמו התנים. תופעת שפעת העופות כמו השנה - לא ראינו. אז חשוב לתעד תוך כדי האסון ולא אחר כך, כדי שנוכל ללמוד כמה שיותר".
במשרד להגנת הסביבה מעריכים כי כ-25 אלף עגורים היו באגמון החולה בזמן שהמגפה פרצה. להערכת אנשי המשרד, כ-10,000 עגורים מתו. כעת השפעת בקרב עופות הבר בדעיכה, אך החשש הוא מעונת הנדידה. פרופ' נגה קרונפלד-שור, המדענית הראשית של המשרד להגנת הסביבה, הסבירה כי "יש שני כיוונים מאוד בעייתיים שאליהם זה יכול להתפתח. אחד נוגע לבני אדם ואחד לחיות בר. התרחיש הגרוע של חיות הבר הוא שהמחלה תישאר כאן ובסביבות מרץ, כשתתחיל נדידת האביב, יגיעו הרבה מאוד עופות ועוד 100 אלף עגורים, ונחווה התפרצות נוספת. אולי עוד מינים ייפגעו. אני מעריכה שיש יותר עופות שנפגעים מאשר מה שאנחנו רואים".
פרופ' קרונפלד-שור הוסיפה: "העופות שאנחנו רואים הם בעיקר עופות גדולים ובקבוצות גדולות כמו עגורים ושקנאים, וסביב מאגרי מים. אבל אנחנו יודעים כבר שעופות דורסים נדבקים מהנגיף ומתים. קשה למצוא עופות דורסים שמתים, כי הם מבודדים. הם כנראה נדבקים מזה שהם אוכלים פגרים של עופות שחלו. אנחנו לא יודעים מה יקרה כשיגיעו עוד 100,000 עגורים. נראה שהגל הזה של שפעת העופות באגמון בדעיכה, שכן התמותה דעכה. אבל אם יגיעו עוד עגורים נתחיל גל חדש".
"הפחד הוא שהנגיף יעבור מוטציה", אומר ד"ר צ'רטר. "הפחד הוא שזה יעבור לבני אדם. מה עושים עם קורונה? סוגרים את השמיים. פה אי אפשר לעשות את זה. העופות יגיעו מאירופה ובין מסלולי הנדידה יש חשיפה למחלה, וזה יכול להגיע לכל העולם מבחינה תיאורטית. אבל כרגע אנחנו לא שם. לא צריך להיכנס להיסטריה".
פרופ' קרונפלד-שור התייחסה גם היא לכך שבני אדם עלולים להידבק. "אנחנו חוששים מהתרחיש הזה בצורה יוצאת דופן", היא אומרת. "יחד עם זאת קשה מאוד להידבק בשפעת העופות. אבל כשנדבקים אחוזי התמותה של בני אדם הם בין 50% ל-60%. אלה אחוזים אדירים. לשפעת יש תהליך שנקרא ארגון מחדש. ואם יש שפעת הומנית ושפעת עופות באותו אדם, הווירוסים מתארגנים מחדש ונוצרים זנים אחרים. יכול להיות מצב של אדם שיחלה בשפעת הומנית ובשפעת העופות, וייווצר נגיף מדבק כמו שפעת הומנית, אבל אלים כמו שפעת עופות".
התרחיש הזה הוא הסיבה שהמועצה לביטחון לאומי מנהלת את האירוע. בנוסף, הוקמה ועדה של רשות החירום הלאומית, שתנתח את האירוע ותסיק מסקנות. בינתיים, שפעת העופות עוברת כאש בשדה קוצים בלולים. בלול מסחרי שנדבק בנגיף ניתן לראות תמותה מהירה המתפשטת תוך שעות ספורות. עד כה הומתו למעלה ממיליון תרנגולות, תרנגולי הודו וברווזים בלולים, בעיקר באזור הצפון.
במשרד החקלאות אמרו מוקדם יותר כי לנוכח הסיכון לבריאות בני האדם ובעלי החיים מנגיף H5N1, הומתו עד כה למעלה ממיליון עופות ב-20 מוקדים נגועים בשפעת העופות ברחבי הארץ. מתוך כמיליון עופות המשק שהושמדו, כלולים: כ-4,900 תרנגולי הודו לרבייה; 355 אלף תרנגולי הודו לפיטום; 586,600 תרנגולות מטילות; 17 אלף ברווזים לפיטום; וכ-63,300 עופות לרבייה כבדה.
ד"ר מאיה ויינברג מהחוג לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב מכירה את הסכנות היטב. "הצפיפות גורמת לכך שהווירוס עובר ממאחסן למאחסן. זה נכון לנו כבני אדם עם הקורונה וזה נכון לכל החיות שאנחנו בוחרים לצופף. הטבע בדרך כלל עושה סדר ולא מביא לצפיפות יתר. מה שקורה באגמון החולה הוא שמפעל ההאכלה - שנולד מכוונות טובות כדי שהעגורים לא יאכלו לחקלאים את הגידולים - גרם לצפיפות גדולה. היו של מקבצים גדולים של עופות וברגע שזה פרץ זו שריפה שקשה מאוד לכבות".
ד"ר ויינברג הוסיפה: "וירוס זה דבר מדבק שעובר אבולוציה מהר. וריאנטים נולדים מאוד מהר. וירוס הוא דבר עם מטען גנטי קטן ומשתכפל בהמון עותקים. וכאשר משתכפלים מהר נוצרים שינויים בקוד הגנטי ואז מתפתחות מוטציות. ואנחנו לא יודעים מה יילד יום. וזה הפחד הגדול. ששפעת העופות יפגוש שפעת אנושית או שפעת אחרת. שפעת העופות הוא וירוס אלים שפוגע במערכת העצבים. והיא כבר בחוץ ולא רק באגמון החולה".
ד"ר ויינברג מציינת כי במקרה של שפעת העופות הטבע הגיע אלינו. "אבל הרבה פעמים זה עובד הפוך. צריך להיזהר כשאנחנו שולחים יד ארוכה לטבע. כמו שקרה עם הקורונה", היא אמרה. "כשנכנסים למקומות שבהם לא גרים בני אדם, אלא חיות בר - אנחנו עלולים להיחשף לווירוסים שאנחנו לא רגילים אליהם".
"לפני שנתיים אם הייתי אומר שתבוא איזו מחלה ותסגור את המדינה, היית אומרת לי שאין סיכוי", אומר ד"ר צ'רטר. "אם היו אומרים לי שימותו 8,000 עגורים- הייתי אומר אותו דבר. עכשיו אנחנו חייבים ללמוד כמה שיותר על הדבר הזה. אנחנו לא יודעים מה הדבר הבא. העולם השתנה. מה שקרה זה אסון. כולם צריכים לעבוד יחד. אחר כך אפשר לחפש אשמים. עכשיו הזמן לעבודה וללמוד כמה שאפשר".
ברשות הטבע והגנים חוששים גם מפגיעה בעופות נדירים. אורי נווה סגן מנהל חטיבת מדע ברשות אמר: ״אנחנו עוקבים בדאגה אחר הדורסים בסכנת הכחדה. ככל שאנחנו מרחיבים את הסריקות, אנחנו מגלים שגם עופות דורסים ועופות נוספים נפגעים מהשפעת. נידרש לבצע ניטור כדי לאמוד את היקף הפגיעה של המחלה בחיות הבר".
אדם נדבק בשפעת העופות בבריטניה
כאמור החשש הגדול בישראל הוא שבני אדם יידבקו בשפעת העופות. בבריטניה זה כבר קרה. רשויות הבריאות בממלכה הודיעו כי אדם בדרום מערב אנגליה נדבק בשפעת העופות.
בהועדת משרד הבריאות בבריטניה נכתב כי אותו אדם היה במגע קרוב מאוד וממושך עם עופות נגועים, שאותן החזיק בביתו ובסביבה שבה הוא מתגורר.
פרופ' איזבל אוליבר, המדענית הראשית של סוכנות הבריאות בבריטניה, אמרה ל-BBC כי "נכון לעכשיו אין ראיות לכך שהזן הזה שהתגלה בבריטניה יכול להתפשט מאדם לאדם, אבל אנחנו יודעים שווירוסים מתפתחים כל הזמן ואנחנו ממשיכים לעקוב אחר המצב מקרוב".
שפעת העופות התגלתה בכמה מוקדמים באירופה, בהם בבריטניה ובדנמרק.
