בשיתוף שטראוס מים
לצידו של משבר האקלים מתפתח משבר מים עולמי מטריד. נכון ל-2020 יותר משני מיליארד בני אדם כבר חיים ללא מי שתיה בטוחים והמצב רק הולך ומחמיר. בישראל מצבנו מעט יותר טוב. פיתוח מקורות מים נוספים, ובראשם מעבר להתפלה – הובילו למצב בו לא חסרים כיום בישראל מים לשתייה. יחד עם זאת, אנחנו רחוקים מלחגוג עם ברזי מים פתוחים ללא הגבלה, וכתושבי הכדור עלינו לחסוך במים למען השמירה על הסביבה הגלובלית – ויותר מכך: עלינו לדאוג לאיכותם של הנוזלים שנכנסים אלינו לגוף.
כ-70 אחוזים מכדור הארץ מכוסה במים, אבל מתוכם כ-97% הם מי אוקיינוס ולכן אינם מים זמינים. "זה משאיר אותנו עם כ-3% מים נקיים שמתוכם כ-2.5% זה מים מתוקים והשאר מי תהום מלוחים", מסבירה ד"ר ג'ני קוקס, מנהלת תחום פילטרים וטכנולוגיות מים "בשטראוס מים". "מתוך 3%, יותר מ-70% אלו קרחונים והשאר מים על פני השטח. כך, זמינות השימוש שלנו במים עומדת רק על כ-0.3% מהמים בעולם: נהרות, בארות, אגמים – ואלו לא מפוזרים באופן שווה על פני הגלובוס".
ואם לא די בכך הגיע משבר האקלים והחריף עוד יותר את המצב. "ארגון הבריאות העולמי ו-UNICEF מעריכים כי עד 2025 מחצית מאוכלוסיית העולם תחייה עם בצורת של לפחות חודש בשנה", מתריעה פרופ' הדס ממן, ראש התכנית להנדסת סביבה בביה"ס להנדסה מכנית וחוקרת טכנולוגיית מים באוניברסיטת תל אביב. "בסיכום השישי של מטרות האו"ם לפיתוח בר קיימא (SDG6) הוצב יעד, שכבר עכשיו אפשר לומר שלא ניתן יהיה להגיע אליו, והוא - שעד שנת 2030 יסופקו מי שתייה סבירים ובמחיר נגיש לכולם ברמה העולמית".
איך הגענו למצב העגום הזה? ב-50 השנים האחרונות רמות הפחמן הדו חמצני עלו ב-50%, מה שגרם לעליה ממוצעת של מעל למעלת צלזיוס אחת. יותר מ-90% מהחום הנוצר באטמוספירה נספג בים וגרם לעליה בגובה המים ולהמסת קרחונים. במקביל, שינויי האקלים הובילו גם לעלייה בבצורות ובשיטפונות. "מודלים אקלימיים מסוגלים לחזות את המשקעים עד סוף המאה", מסבירה פרופ' ממן. "אז במקומות מסוימים, כמו אזור הים התיכון יהיו הרבה פחות מים, ובאזורים טרופיים ובחלקים מאסיה יהיו יותר מים. בישראל נסבול מעליה מעל לממוצע העולמי בטמפרטורה".
פרופסור הדס ממןשחר שחר, דוברות אוניברסיטת תל אביבלמרות זאת הסיכוי שישראל תסבול בעתיד מחוסר זמינות של מים לשתייה הוא נמוך. "מתקני ההתפלה בישראל מספקים 80% ממי השתייה ובשנים הקרובות צפויים לקום מתקני התפלה נוספים. לפי התחזיות נתפיל כמיליארד קוב מים בשנה ולכן לא צפויה בעיה בישראל", מדגישה ראש התוכנית להנדסת סביבה. "מנגד, הבעיה העולמית תגרור גלי הגירה, מלחמות ומצבים שעשויים לגרום לבעיות שישפיעו בעקיפין גם עלינו. גם אם לא יהיה מחסור במי שתייה בארץ, עדיין נסבול מתופעות אחרות שקשורות במחסור העולמי במי שתייה".
אלה אלמגור, מהנדסת כימיה ומנהלת מעבדת איכות ב"שטראוס מים", מודעת גם היא לנתונים העולמיים המדאיגים. מבחינתה ככל שכמות המים הראויים לשתייה בעולם מצטמצמת, היא נדרשת ביתר שאת לעקוב אחר איכות המים – מניטור מיקרואורגניזמים שמופיעים בכמות רבה יותר בשל תנאי הסביבה המשתנים, ועד לסינון חומרים תעשייתיים, המופרשים אל מקורות המים שלנו, אבל לא אמורים להיכנס אל מי השתייה. "אני באה מעולם המעבדות" היא מספרת, "השיח הער על שינויי האקלים מביא איתו יותר מודעות לאיכות המים שאנחנו שותים ומכאן שגם מכשירי הבדיקה של ימינו יותר מדויקים ורגישים. מדובר בגלגל שמביא להתפתחות בתחום המכשור האנליטי והפילטרים לסינון מים".
אלה אלמגוריח"צ ומה דעתך על איכות מי השתייה בישראל?
"באופן כללי, המים בישראל ראויים לשתייה, אבל ישנן השפעות אזוריות שונות שיכולות לשנות את המצב בנקודות הקצה, רגע לפני שהמים יוצאים מהברז במטבח. צנרת ישנה, למשל, ומבנים ישנים בישראל משפיעים על איכות המים. אל המים העוברים דרך הצנרת הביתית עלולים להתווסף חומרים לא רצויים כגון מתכות, ומזהמים. יש לזה כמה פתרונות וחשוב שהפתרון יהיה ידידותי לסביבה: הרתחה, סינון וסטריליזציה של מים. יש אוכלוסיות בישראל שמתעניינות ואף לוקחות דגימות מים לבדיקה אצל גופים שונים ורוצות לראות מה מצב המים שלהם בבית".
"במיל האחרון של המים עלולים להיות גורמים מזהמים"
כדי לשמור על איכות המים, במיוחד בעידן משבר אקלימי, כל מדינה מגדירה תקנים שונים כדי לקבוע מהם "מים ראויים לשתייה". בישראל, בעלת אחוזי ההתפלה הגבוהים, מוסיפים תוספים שונים למים כדי לשמור על איכותם. "מים מותפלים הם מים ריקים מהתרכובות המומסות בהם", מסבירה ד"ר קוקס, "לאחר מכן המדינה מוסיפה תוספים באופן יזום. למשל קלציום שהוא הכרחי לבריאות". מהלך נוסף שנעשה, על מנת להבטיח מים טובים לגופנו, הוא ערבוב בין מים מותפלים למים שאינם מותפלים – והם יוצאים מהברז שלנו גם יחד.
אלמגור מציינת כי השיח שנוצר סביב שינויי האקלים רק הרחיב עוד את העיסוק באיכות המים והצורך לעקוב אחר הרכיבים שבתוך הנוזל השקוף שאנחנו שותים. "בזכות המודעות יש יותר הסתכלות על רכיבים כמו: מיקרופלסטיקה (חלקי פלסטיק קטנים בלתי נראים המתפרקים מהפלסטיק). גם הרגולטור מסתכל על זה כצורך ויש כיום סננים מסוימים שיכולים לסנן חלקיקי מיקרופלסטיקה במים".
ד"ר קוקס מספרת: "עשו בדיקות במחקר שכלל יותר ממאה חברות מים מינרליים מבוקבקים מובילות בעולם - ובדקו האם יש שאריות של חלקיקי מיקרופלסטיקה. ראו שכמעט בכל בקבוק יש חלקיקי מיקרופלסטיקה שנמצאים שם. בעצם האדם שותה מים טובים ונקיים ממתכות ומזהמים אחרים אבל מכניס חלקיקי מיקרופלסטיקה. עדיין לא ידוע לנו איך זה משפיע על הגוף, אבל זה נאגר בגוף ולא תמיד יוצא החוצה".
ד"ר ג'ני קוקסיח"צכדי למנוע בעיות מהסוג הזה היא מנטרת את צרכי השוק ובודקת מה הבעיות הפוטנציאליות במים, ואילו אמצעים וטכנולוגיות חדשות צריך לפתח בהתאם, כדי לשמור על איכותם. "אני בודקת טכנולוגיות קיימות בעולם, ואם מתברר שהטכנולוגיה אכן אמינה ויעילה אז אני גם אחראית על השילוב שלה במוצרים של החברה", מסבירה ד"ר קוקס. "בר המים שלנו משדרג את הנוחות בזמינות מים חמים וקרים, תוך כדי הנגשה של מים נקיים וטעימים".
למה זה כל כך חשוב בעצם?
"כי בניגוד לחלקים אחרים בתזונה, הגוף שלנו צורך מים בכמויות, כל הזמן. יש מזהמים במים שיכולים לגרום לבעיות בריאותיות, שיכולות להיות תוצאות לוואי של חיידק או וירוס, או בעיות אחרות שהן ארוכות טווח. גם מזהמים אחרים הם פוטנציאל מסכן - מתכות כבדות שיכולות לגרום לסרטן, מחלות כליות וכבד."
אין רק סוג סנן מים אחד שמטפל בכל הבעיות?
"בעולם יש סננים שיכולים להיות מאוד פשוטים שתפקידם רק לשפר טעם. לדוגמה: במדינות שבהן עושים הכלרה למים, הסנן מפחית את אמצעי ההכלרה מהמים ובכך משפר את טעמם. אבל יש סננים יותר מתקדמים שמפחיתים חיידקים, מיקרופלסטיקה, מתכות כבדות ומזהמים נוספים. המים בישראל שניתנים על ידי "מקורות" נחשבים מים איכותיים וטובים. אבל יש מושג מקצועי שנקרא המיל האחרון - המקטע האחרון בו המים זורמים בצנרת לתוך הברז הביתי, ודווקא שם יש כל מיני מזהמים שיכולים להשפיע על הבריאות שלנו".
"הבת הקטנה שלי בת 6 שאלה מה אני עושה בעבודה ועניתי לה: 'אנחנו מנגישים מים טובים, איכותיים וטעימים לאנשים'. אנחנו מסתכלים שנים קדימה, כל הזמן עם יד על הדופק ורואים איזה מזהמים נמצאים בעלייה או חשיפה גבוהה יותר ובהתאם לזה מתאימים את הסנן שלנו. אנחנו לא עומדים במקום, אלא דינמיים ויודעים כל הזמן מה נדרש בשטח".
פורסם לראשונה: 14:19, 15.01.23
