שינויי האקלים תורמים להגברת התדירות והעוצמה של שריפות יער ברחבי העולם, עם השפעות משמעותיות על החברה האנושית והסביבה כאחד. יחד עם זאת, ההבנה לגבי התפוצה העולמית של שריפות קיצוניות נותרה תלויה בעיקר בסיקור תקשורתי ובמאמצי מחקר אזוריים. לשם כך, הופק דוח שעוסק בכללותו בשריפות בעולם, תוך זיהוי אירועי קיצון מעונת השריפות - החל ממרץ 2023 ועד פברואר 2024 - במטרה לנסות ולספק חיזוי עתידי תחת תרחישים שונים של פליטות גזי חממה.
הדוח נערך על ידי חוקרים מטעם אוניברסיטת מזרח אנגליה, המרכז הבריטי לאקולוגיה והידרולוגיה, שירות מזג האוויר והאקלים הלאומי של בריטניה והמרכז האירופי לתחזיות מזג אוויר בטווח הבינוני, ופורסם בכתב העת Earth System Science Data.
שריפת ענק ברודוס ביולי אשתקד
(צילום: רויטרס)
אחד הממצאים העגומים שעולים מהדוח מצביע על כך שפליטות משריפות יער ברחבי העולם הייתה גבוהה ב-16% מהממוצע, והסתכמה ב-8.6 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני (שריפות יער בקנדה תרמו כמעט רבע מכלל הפליטות). בסוואנות שבאפריקה אמנם היה שקט יחסית בהקשר הזה, אך אם האש הייתה מתפשטת גם בהן, הרי שהשיא לפליטת פחמן דו-חמצני כתוצאה משריפות ברחבי העולם היה נשבר.
מוקדי השריפות העיקריים שסומנו על ידי מחברי הדוח היו קנדה, אזור האמזונס ויוון – מה שהוביל לפגיעה חמורה בנפש וברכוש, זיהום אוויר גבוה ושלל השפעות חמורות בהיבטים רבים. "בשנה שעברה חווינו שריפות שהרגו אנשים, הרסו נכסים ותשתיות, גרמו לפינוי המוני, איימו על מקורות הפרנסה ופגעו במערכות אקולוגיות חיוניות", אמר ד"ר מתיו ג'ונס מממרכז טינדל לחקר שינויי אקלים באוניברסיטת מזרח אנגליה. "שריפות בר הופכות תכופות וחזקות יותר ככל שהאקלים מתחמם, מגמה שהולכת ומחריפה יותר ויותר".
לכל אירוע שבו השריפות מתפשטות ומחרבות אזורים נרחבים ישנן השלכות מתמשכות על האקלים של כדור הארץ. ליערות שהופכים מירוקים לשחורים יידרשו עשרות עד מאות שנים להשתקם, מה שפוגע קשות ביכולת האחסון של הפחמן דו-חמצני לשנים רבות קדימה.
"בקנדה, למשל, פליטת פחמן דו-חמצני כתוצאה מהשריפות הקיצוניות הינה שוות ערך לכמות שנפלטת ב-10 שנים (בעונת שריפות אחת) - יותר מ-2 מיליארד טונות של פחמן דו-חמצני", הסביר ד"ר ג'ונס, תוך שימת דגש על כך שזה מעלה את ריכוזי גז החממה באטמוספרה, מחמיר את מגמת ההתחממות הגלובלית ותורם להתפתחות תנאי מזג אוויר מעודדי שריפות (חום ויובש קיצוניים) בטווח הזמן שנבדק בדוח.
"כל המדדים מצביעים על כך שהשריפות הקיצוניות הפכו גדולות והרסניות יותר, בעיקר בקנדה, באמזונס וביוון, עקב שינויי אקלים", אמרה ד"ר שנטל ברטון, חוקרת אקלים בכירה בשירות מזג האוויר והאקלים הלאומי של בריטניה. "כבר עתה ניתן להרגיש את ההשפעה של שינויי האקלים על דפוסי מזג האוויר בכל העולם. על כן, ישנה חשיבות רבה להבנת האופן שבו משפיעים שינויי האקלים על שריפות, מה שמספק תובנות עתידיות לגביהן".
מודלי האקלים שבהם השתמשו מחברי הדוח מצביעים על כך שהתדירות והעוצמה של שריפות קיצוניות יגדלו עד סוף המאה, במיוחד בתרחישים עתידיים לפיהם פליטת גזי חממה תישאר גבוהה. הדוח מראה שעד שנת 2100, תחת תרחיש פליטת גזי חממה בינונית עד גבוהה, שריפות בקנה מידה דומה לזה של השנים 2024-2023 יהפכו לשכיחות יותר ולהרסניות יותר.
"כל עוד פליטת גזי חממה תמשיך לעלות, הסיכון לשריפות קיצוניות יעלה גם הוא", אמר ד"ר דאגלס קלי מהמרכז הבריטי לאקולוגיה והידרולוגיה. מכאן, המסקנה העיקרית והברורה היא שמזעור העלייה בסבירות העתידית לאירועי שריפות קיצוניות יתאפשר על ידי הפחתת פליטת גזי חממה. "בקנדה וביוון, למשל, שילוב של מזג אוויר חם ויבש, בנוסף לשפע של צמחייה יבשה, הביאו לעלייה חדה במספר ובהיקף השריפות אשתקד", אמרה ד"ר פרנצ'סקה די ג'וזפה מהמרכז האירופי לתחזיות מזג אוויר בטווח הבינוני.
עוד עולה מהדוח שפעילות אנושית הגדילה את היקף השריפות ב-2023 באגן האמזונס (אמזוניה). באזור זה, התרחבות הפעילות החקלאית הובילה לכריתת יערות נרחבת, מה שפגע ביכולתם של העצים לספוג פחמן דו-חמצני, זאת בנוסף להשפעת תופעת האקלים "אל ניניו", שגרמה בתורה לבצורת ממושכת וגל חום בדרום אמריקה.
