"שדון אבק" (עלעול חול), שנע לאורך האזור המערבי של מכתש ג'זרו במאדים, תועד על ידי רכב החלל התמדה (Perseverance). הסרטון הקצר מורכב מ-21 תמונות שצולמו בהפרש של 4 שניות על ידי אחת המצלמות שעל רכב החלל.
שדון אבק נצפה במאדים
(צילום: נאס"א)
בנאס"א הסבירו כי "שדוני אבק" במאדים הם הרבה יותר חלשים ובדרך כלל גם קטנים יותר מסופות הטורנדו בכדור הארץ. "שדוני אבק" הם אחד המנגנונים שמזיזים ומחלקים מחדש אבק בכוכב הלכת השכן. מדענים חוקרים אותם על מנת להבין טוב יותר את האטמוספרה של מאדים ולשפר את מודל מזג האוויר במאדים.
בעזרת נתונים מהתמונות, מדעני המשימה בסוכנות החלל האמריקנית קבעו ש"שדון האבק" שתועד ב-30 באוגוסט - נמצא במרחק של כ-4 ק"מ מרכב החלל, במיקום שזכה לכינוי "רכס ת'ורופאר". ה"שדון" נע במהירות של 19 קמ"ש בלבד. הם גם מצאו שרוחבו של ה"שדון" הוא כ-60 מטרים והגובה שלו (החלק שתועד במצלמה) הוא 118 מטרים.
"אנחנו לא רואים את החלק העליון של 'שדון האבק', אבל הצל שהוא מטיל נותן לנו אינדיקציה טובה לגובהו", אמר מארק למון, מדען פלנטרי במכון למדעי החלל בבולדר שבקולורדו, וחבר בצוות המפעיל את רכב החלל במאדים.
תופעות כאלו בעיקר (אך לא באופן בלעדי) במדבריות ובאזורים צחיחים למחצה, במזג אוויר של טמפרטורה גבוהה, שמיים בהירים ורוחות קלות. בתנאים אלה מתחממים פני הקרקע במהירות, ומוסרים חום לשכבת האטמוספרה הקרובה לקרקע. האנרגיה שמקבלת שכבה זו עושה אותה לא-יציבה: גושים גדולים של אוויר חם מתרוממים כלפי מעלה, והרוח הקלה גורמת לסחרורם סביב עצמם. תוך כדי כך הם גורפים אבק מעל פני הקרקע, המתרומם יחד עמם ונותן להם את המראה האופייני לעלעול.
רכב החלל התמדה, שעליו מסוק שביצע כבר עשרות משימות, נחתה במאדים בפברואר 2021. לנאס"א יש שתי מטרות עיקריות במשימה זו: לבדוק האם היו בעבר חיים על מאדים? והאם אנחנו, בני האדם, נוכל להצטרף יום אחד לכלי הרכב האלה, ולחקור בעצמנו את כוכב הלכת השכן?
התמדה היא רכב החלל החמישי של נאס"א שנחת על מאדים. רכב החלל הצטרף לקיוריוסיטי, שפעיל מאז 2012, וממשיך את דרכם של סוג'ורנר (Sojourner), ספיריט (Spirit) ואופורטיוניטי (Opportunity), שזכו למנוחת עולמים על מאדים לאחר משימות מוצלחות. נוסף על רכבי השטח הנוסעים על פני השטח של מאדים, עדיין פעילה על פניו גם הנחתת InSight, החוקרת את ההרכב הפנימי של כוכב הלכת.
על פי התכנון הרשמי הרובר היה אמור לפעול שנת מאדים אחת, או 687 ימי ארץ (כמעט שנתיים שלנו). עם זאת, הרובר כבר פועל יותר משנתיים וחצי.
