אירועי אקלים קיצוניים באנטארקטיקה, כמו למשל גלי חום במי האוקיינוס ואיבוד מסת קרח בשל המסת קרחונים וקריסת מדפי קרח, יהפכו כמעט בוודאות נפוצים יותר וחמורים יותר במרוצת השנים. והם משפיעים לרעה על כדור הארץ, ובעיקר על יבשת אנטארקטיקה.
לצד הקריאה לנקיטת פעולה דרסטית, שנדרשת על מנת לנסות ולהגביל את ההתחממות הגלובלית ליעד של עד 1.5 מעלות צלזיוס על פי הסכם פריז, מספר חוקרים מזהירים כי הקיצוניות האקלימית באנטארקטיקה עלולה להיות קצה הקרחון, במובן של נקודת המפנה.
במחקר שממצאיו פורסמו בכתב העת Frontiers in Environmental Science, נסקרו עדויות לאירועים קיצוניים באנטארקטיקה ובאוקיינוס הדרומי - שמשתרע במים המקיפים את היבשת החמישית בגודלה מבין יבשות כדור הארץ - לרבות שינויי מזג אוויר, הידלדלות קרח ים, עלייה בטמפרטורות מי האוקיינוס, התפרקות של מערכות קרחונים ומדפי קרח והסבת נזק למגוון ביולוגי ביבשה ובים.
למרבה הדאגה, צוות המחקר הגיע למסקנה לפיה הסביבה הרגישה של אנטארקטיקה עלולה להיות נתונה ללחץ ולנזק ניכר בשנים ובעשורים הבאים - כך שנחוצות פעולות דחופות על מנת להגן עליה. "לשינוי באנטארקטיקה יש השלכות גלובליות. הפחתת פליטת גזי חממה לאפס נטו היא התקווה הטובה ביותר כדי לשמור על אנטארקטיקה, פעולה שחייבת לזכות לחשיבות עליונה בכל מדינה ובקרב כל אדם שחי על פני כדור הארץ", אמר המחבר הראשי של המחקר, פרופ' מרטין זיגרט מאוניברסיטת אקסטר.
לדבריו, השינויים המהירים שמתרחשים כעת באנטארקטיקה עלולים לגרום למדינות רבות להפר אמנה בינלאומית. "המדינות החתומות על אמנת אנטארקטיקה (כולל בריטניה, ארה"ב, הודו וסין) - שנחתמה ב-1 בדצמבר 1959 - התחייבו לשמור על הסביבה של המקום המרוחק והפגיע הזה. על האומות הללו ובכלל על כל אלו החתומות על האמנה להבין שעל ידי המשך שריפת דלקים מאובנים בכל מקום בעולם, למשל, אנטארקטיקה וסביבתה ייפגעו יותר ויותר בדרכים שאינן עולות בקנה אחד עם ההבטחות וההתחייבויות שעליהן חתמו", הסביר פרופ' זיגרט.
החוקרים שקלו את הפגיעות של אנטארקטיקה למגוון אירועים קיצוניים, כדי להבין את הסיבות והשינויים העתידיים - בעקבות סדרה של אירועי קיצוניות אקלימית שהתרחשו לאחרונה. לדוגמה, גל החום המתועד הגדול בעולם (38.5 מעלות צלזיוס מעל הממוצע) התרחש במזרח אנטארקטיקה אשתקד, בעוד שכיום, היווצרות קרח ים בחודשי החורף היא הנמוכה ביותר שנרשמה אי פעם.
אם לא די בכך, הרי שאירועי אקלים קיצוניים יכולים להשפיע לרעה גם על המגוון הביולוגי. לדוגמה, טמפרטורות גבוהות נקשרו לפיחות משמעותי בכמות הקריל (סדרה של סרטנים עילאיים חסרי חוליות קטנים המרכיבים חלק גדול מהזואופלנקטון), מה שהוביל לפגיעה במינים שתזונתם מבוססת על הקריל - כמו למשל בתמותה גבוהה של גורי כלבי הים האנטארקטיים.
"ממצאי המחקר מראים כי אירועים קיצוניים שמשפיעים על אזורים שונים הגלובוס, בגשמים כבדים ושיטפונות או בגלי חום ושריפות (כמו אלו שנראו באירופה הקיץ), משפיעים גם על אזורי הקוטב המרוחקים. קרחונים אנטארקטיים, קרח ים ומערכות אקולוגיות טבעיות מושפעים כולם מאירועי אקלים קיצוניים, כשדוגמה אחת לכך היא עלייה בגובה פני הים. לכן, חשוב שהאמנות והמדיניות הבינלאומיות ייושמו במלואן על מנת להגן על האזורים היפים והרגישים הללו", אמרה פרופ' אנה הוג מאוניברסיטת לידס, שנמנתה על צוות המחקר.
"קרח הים האנטארקטי תופס כותרות בשבועות האחרונים בשל שבירת שיאים שליליים. בנוסף לכך, ישנם קשרים הדדיים עמוקים בין אירועים קיצוניים בהיבטים שונים של המערכת הפיזית והביולוגית של אנטארקטיקה, שנגרמים ברובם המכריע על ידי בני האדם", הוסיפה ד"ר קרוליין הולמס, מומחית לקרח ים בסקר האנטארקטי הבריטי - גוף לאומי בבריטניה לחקר אנטארקטיקה - שנמנתה על מחברי המחקר.
הלוויינים בתוכנית קופרניקוס - מיזם של האיחוד האירופי, שנועד להקנות לאירופה עצמאות בתחום החישה מרחוק באמצעות לוויינים, חיישנים אוויריים, ימיים וקרקעיים למטרות שונות, ובהן ביטחון, הגנת הסביבה, מעקב אחר משאבי טבע וניטור אסונות טבע (השותפות העיקריות למיזם הן הנציבות האירופית וסוכנות החלל האירופית) - הם כלי חיוני לניטור סדיר של כל אזור אנטארקטיקה והאוקיינוס הדרומי.
המידע שיתקבל במיזם יסייע לחוקרים להבין טוב יותר את אופי השינויים הסביבתיים בכדור הארץ, כשבין היתר ניתן יהיה להשתמש בנתונים למדידת מהירות תנועת קרחונים, עובי קרח ים ואיבוד מסת קרח באנטארקטיקה. בשורה התחתונה, המצב מדאיג מכיוון שאי אפשר עוד להתעלם מהעובדה שאנטארקטיקה חווה יותר ויותר אירועי אקלים קיצוניים, שמקרבים אותה יותר ויותר לנקודות מפנה, שברגע שחוצים אותה מתחוללים שינויים בלתי הפיכים עם השלכות בלתי ניתנות לתיקון עבור הדורות הבאים.
