מחקר חדש וראשון מסוגו, שהוביל ד"ר רם פישמן מהחוג למדיניות ציבורית באוניברסיטת תל אביב יחד עם עמיתיו מאוניברסיטאות מובילות בהודו ומאבו דאבי, מעלה חשש כבד כי ההתחממות הגלובלית ומשבר האקלים עשויים לגרום לעלייה חדה בשיעורי האלימות בעולם. המחקר שמתבסס על נתונים מהודו פורסם ב-Journal of Economic Behavior and Organization.
במסגרת המחקר, שהתבצע בפעם הראשונה במדינה מתפתחת, ניתנה לחוקרים גישה לנתונים מפורטים על תאריך ומקום התרחשותו של כל מקרה פשע שאירע במהלך שש שנים באחת המדינות בהודו, שבה גרים 70 מיליון בני אדם, זאת לצד נתוני מזג אוויר יומיים. מדובר בנתוני עתק (Big Data) שמאפשרים שימוש בשיטות ניתוח סטטיסטיות מתקדמות כדי לבודד את הקשר בין מזג האוויר לבין פשע באופן מדויק יותר משהיה אפשרי בעבר.
1 צפייה בגלריה
זיהום אוויר ניו דלהי הודו
זיהום אוויר ניו דלהי הודו
המחקר נערך בהודו. זיהום בניו דלהי
(צילום: AFP)
ד"ר פישמן אמר כי הניתוח הוכיח שבימים חמים יותר יש עלייה חדה בשיעורי הפשיעה האלימה ועל כן לטענתו בעקבות ממצאים אלו עולה חשש כבד כי התחממות גלובלית עשויה להשפיע מאוד גם על שיעורי האלימות בעולם.
"במחקר הוכחנו בצורה חד משמעית כי לשינויים במזג האוויר השפעה משמעותית על שכיחותם של פשעים מסוגים רבים, כולל פשעים אלימים, פשעים נגד נשים הכוללים אונס והטרדה, פגיעה במיעוטים אתניים ואלימות פוליטית ובין-דתית", אמר ד"ר פישמן. "הראנו שכל מעלה של עליית טמפרטורה מעל הממוצע לאותו יום, גרמה באופן סיבתי לעלייה של כאחוז אחד בשיעור הפשע האלים. בנוסף לכך, הצלחנו לראשונה להבדיל בין שני מנגנונים שונים ולהוכיח ששניהם משפיעים על התופעה: מנגנון מיידי - כנראה פיזיולוגי - שגורם להתנהגות אלימה יותר כשחם, ומביא לעלייה בשיעורי הפשע באותו היום שבו יש עומס חום, וזהו דבר שמוכר גם ממדינות עשירות. לצדו פועל מנגנון איטי יותר שגורם לפשעי רכוש (שוד וכו'), לעלות אחרי שמזג האוויר של עונה שלמה גורם לירידה ביבולים. שני אלה דוחפים אנשים לפשע".
ד"ר רם פישמן, אוניברסיטת תל אביבד"ר רם פישמן, אוניברסיטת תל אביבצילום: אוניברסיטת תל אביב
ד"ר פישמן סיכם: "המחקר שלנו הוא עוד תמרור אזהרה בוהק, לכל מי שעוד היה צריך אותו, לגבי השלכותיו ההרסניות והמדאיגות של משבר האקלים. ההשלכות האלה אינן עתידיות, הן כבר כאן איתנו ומכרסמות באושיות הקיום החברתי והאנושי. תוצאות ממחקרים מקבילים במדינות רבות כבר מראים תוצאות דומות, ואת האנליזה שביצענו עבור הודו ניתן להעתיק, תחת התאמות נדרשות כמובן, למדינות שונות ובהן גם למדינת ישראל. אני אופתע אם התוצאות יהיו שונות באופן מהותי".