דוח הביצועים הסביבתיים של ישראל מציג את מה שכולנו כבר יודעים. ישראל, למרות הבטחות חוזרות ונישנות בשנים האחרונות, לא עומדת ביעדים הלא שאפתניים שהציבה לעצמה. הבוקר (יום ד') מתפרסם דוח של ה-OECD המפרט את הביצועים הסביבתיים בעשור האחרון של ישראל והוא ממש לא מחמיא, בלשון המעטה, ואפילו די מדאיג.
בין היתר נכתב בדוח כי חלקה של האנרגיה המתחדשת בתמהיל האנרגיה של ישראל (5%) היה השני הקטן ביותר במדינות ה-OECD (ממוצע של 12% ב-2021); כמעט 60% ממיני היונקים המקומיים נמצאים תחת איום בישראל (הערך הגבוה ביותר במדינות ה-OECD); מתוך כלל כלי הרכב שנרשמו בישראל בשנת 2020 רק 0.1% היו רכבים חשמליים ו-6% היו כלי רכב היברידיים; הפסולת תרמה כ-8% מסך פליטות גזי החממה בישראל בשנת 2019 (3% בממוצע במדינות ה-OECD); העלות הכוללת של ההטמנה בישראל, לרבות היטל ההטמנה, דמי הטיפול באתרי ההטמנה ועלויות ההובלה, היא מהנמוכות במדינות ה-OECD.
מחברי הדוח מה-OECD מבהירים כי הכלכלה והאוכלוסייה ההולכת וגדלה של ישראל, יחד עם עיור גבוה - באזור הסובל ממחסור של מים ומצוקת קרקע, יוצרים לחצים אדירים על הסביבה. טביעת הרגל הפחמנית של ישראל המשיכה לעלות בצורה עקבית בשנים 2020-2014, אבל החלה להתמתן בשנים האחרונות. פליטות גזי חממה הם גורמים מרכזיים בזיהום, וכאשר ההערכות הן כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות ב-4.4 מעלות עד סוף המאה, בהשוואה למצב שלפני המהפכה התעשייתית, הדבר רק יוסיף ללחצים על איכות החיים והמערכת האקולוגית.
ישראל, כך לפי הדוח, אינה נמצאת על המסלול הנכון לעמידה ביעדים הסביבתיים שהיא עצמה קבעה. גם כשמדובר ביעדים צנועים ולא מספקים ביחס לשאר מדינות ה-OECD. ישראל אמנם העלתה את היעדים האקלימיים שלה בשנים האחרונות, ולפני כשנתיים עדכנה את היעד להפחתת פליטות גזי חממה ל-2030 ל-27%, אבל זה לא מספיק.
בנוסף ישראל הציבה יעד הפחתה של 85% עד 2050, כמו גם יעדים סקטוריאליים בנוגע לייצור חשמל, שפכים, תחבורה ותעשייה. אבל ישראל לא נמצאת במסלול להשגת היעדים האלה עם הצעדים הנוכחיים שלה. יחד עם זאת, מחברי הדוח מציינים לחיוב את אישור טיוטת חוק האקלים בממשלה הקודמת, במאי 2022, שמהווה צעד חשוב בכיוון הנכון.
תחנת הכוח באשלים. רק אחוז קטן הוא מאנרגיה ירוקה
(בראל אפרים ואמיל טבוסוב)
אבל זו עוד ביקורת עדינה. משך שנים רבות שיתוף פעולה ממשלתי קלוקל מנע הצבת יעדים יותר אמיצים בתחום שינויי אקלים, ובלמו ניסיונות ליישם את הצעדים האלה. משרדי ממשלה (למעט המשרד להגנת הסביבה) נטו לתת קדימות ליעדים הקרובים לאלה שבתחום אחריותם המיניסטריאלית על פני יעדים להפחתת פליטות גזי חממה. כתוצאה מכך, ישראל לא הצליחה להשיג את אף אחד מהיעדים שהציבה לעצמה ל-2020. הנסיעות בכלי רכב פרטיים בעלייה, התחבורה ממשיכה להיות גורם משמעותי בזיהום, ו-60% מהתקציב שייועד להשקעה בהתייעלות אנרגטית לא נוצל.
עוד נכתב בדוח כי ייצור החשמל הוא המקור הגדול ביותר לפליטת גזי חממה בישראל, ואחריו התחבורה, הייצור התעשייתי והבנייה. מחברי הדוח ציינו כי ייצור חשמל בישראל אחראי ל-49% מהפליטות ב-2019. ייצור חשמל מגז עלה מ-37% בשנת 2010 ל-69% בשנת 2021, בעיקר בזכות גילויי הגז הטבעי מול חופי ישראל, כאשר היחידות המזהמות בתחנות הכוח השונות, המופעלות בפחם, צפויות להיסגר בשנת 2026. אבל לא בטוח שזה יקרה. דירקטוריון חברת החשמל הפסיק את תוכנית ההסבה לגז של היחידות המזהמות, בין היתר בשל מדיניות ייצוא הגז של משרד האנרגיה, המביא לעליית מחיר הגז. האם ישראל אכן תסגור את היחידות המזהמות המופעלות בפחם עד 2026? לאור העובדה שבחברת חשמל כבר דחו את תאריך הסגירה, נראה כי גם היעד הנוכחי עלול שלא להתממש.
למרות פוטנציאל נרחב של ייצור חשמל מאנרגיה סולארית, אנרגיות מתחדשות מהוות רק 8% מייצור החשמל, ו-5% מאספקת האנרגיה הכללית בישראל ב-2021. חלקה של ישראל באנרגיות מתחדשות הוא השני הכי קטן ב- OECD. במאי 2022 משרד האנרגיה פרסם מפת דרכים להשגת יעד של הגדלת ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות, אבל בפועל הוא לא נוקט בפעולות רציניות לקידום אנרגיה מתחדשת, כשהוא שם דגש על הגז - שהפליטה שלו גורמת להתחממות כדור הארץ.
עוד נכתב כי למרות שיכולת ייצור החשמל הסולארי הולכת ומתרחבת בשנים האחרונות, היא עומדת בפני חסמים כמו זמינות קרקע מוגבלת. כדי להתמודד עם התלות הגבוהה של המדינה במכוניות, אומרים מחברי הדוח מה-OECD כי על ישראל לפתח אסטרטגיה בין‐משרדית קוהרנטית למעבר דל פחמן במגזר התחבורה ומתן עדיפות להשקעה בתחבורה הציבורית.
ה-OECD ממליץ על קידום חוק אקלים בישראל עם יעדים מחייבים להפחתת גזי חממה ואנרגיה מתחדשת, מס פחמן, חיזוק השלטון המקומי, יישום מנגנון תמחור פחמן וביטול הנחות מס הבלו על סולר וביטול הסובסידיות ליצרני הגז הטבעי ועוד. אלא שכל הצעדים האלה נתקלים בהתנגדות, בין היתר, מצד משרד האוצר והאנרגיה. רק השבוע שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם צו נוסף להפחתת המס על הדלק.
אחרי החשמל, תחבורה היא האחראית השנייה לפליטות בישראל, עם 24% מהפליטות ב-2019. בדוח מציינים כי השלטון המרכזי אחראי על התחבורה הציבורית, אך השלטון המקומי יוכל לענות בצורה טובה יותר על הצרכים של הציבור שלהם. מחברי הדוח מצאו כי הכנסות ממיסים הקשורים לסביבה היוו 2.3% מהתמ"ג ו-7.7% מסך הכנסות הממשלה ממיסים ותשלומי ביטוח לאומי בשנת 2020. שיעור מס הבלו על דלקים מנועיים הינו אחד הגבוהים מבין מדינות ה-OECD. עם זאת, נכתב בדוח, דלקים פוסיליים אחרים חויבו עד כה במס בשיעורים נמוכים מאוד. עוד נכתב כי ישראל מתכננת להעלות את מס הבלו על דלקים פוסיליים אחרים בהדרגה, כך שתמחור הפחמן יכסה כ-80% מפליטות גזי החממה שלה. סובסידיות לדלקים פוסיליים גדלו בעשור האחרון. הן כוללות סובסידיות לצרכנים דרך הנחות מס הבלו על סולר לאוטובוסים, מוניות ומספר קטגוריות רכב אחרות, כמו גם תמיכה ליצרני גז טבעי. ב-OECD אמרו כי יש לבטל בהדרגה את הסובסידיות הללו.
בנוסף, העירו ב-OECD כי הדומיננטיות של השלטון המרכזי ברוב האספקטים הקשורים למדיניות סביביתי ויישומה, מותירה מרווח קטן מאוד עבור יוזמות מקומיות, מעבר לשירותי טיפול בפסולת. בכל הנוגע לפסולת, ישראל גם כושלת, שכן מעל 80% מהפסולת מגיעה להטמנה.
בנוגע למים, נכתב בדוח, כי ישראל היא אחת המדינות עם מצוקות המים הגדולות בעולם, כאשר יותר ממחצית מצריכת המים היא בחקלאות. המדינה השקיעה באופן מסיבי בשימוש חוזר בקנה מידה גדול של מי שפכים ובהתפלת מי ים, המהווים ביחד כמעט מחצית מכלל אספקת המים. ישראל היא המשתמשת הגדולה ביותר במי קולחים מושבים לחקלאות במדינות ה-OECD כשהתפלת המים מבטיחה את אספקת המים לשתייה למדינה. עם זאת, גם מים עיליים וגם מי התהום עדיין מזוהמים. לפי ה-OECD ישראל צריכה להמשיך לצמצם את צריכת המים השפירים בחקלאות, להפחית את עומסי הנוטריינטים ולסיים את השדרוג של תשתית הטיפול בשפכים.
כמו כן, ישראל היא בין 10 מדינות ה-OECD עם אי השיווין הכלכלי הגדול ביותר. העוני שכיח בייחוד במגזר הערבי והחרדי, שחיים בעיקר בערים ובשכונות נפרדות. מהדוח עולה כי הבעיות הסביבתיות חמורות יותר באזורים עם הכנסה נמוכה.
המחמאות לישראל נגעו לצעדים שהממשלה הנוכחית ביטלה או סירסה. כך לדוגמה ציינו לחיוב את הטלת המס על הכלים החד פעמיים, שהוביל לירידה בצריכת פלסטיק חד פעמי מזהם, וגם את חקיקת חוק אוויר נקי שהוביל לירידה בפליטות. אלא ששר האוצר סמוטריץ' ביטל את המס על החד פעמי, באחת ההחלטות הראשונות שלו כשנכנס לתפקידו, ובמקביל הממשלה פגעה בחוק אוויר נקי בחוק ההסדרים.
הדוח ממליץ על שורה של מהלכים שישראל לא מבצעת, כמו יישום אסטרטגיית כלכלת פסולת בת-קיימא, ליצור מפת דרכים לכלכלה מעגלית, לייצר תמריצים לאיסוף נפרד של פסולת ומחזור, שמירה על המגוון הביולוגי, צמצום עומס המזהמים מחלקאות, טיפול באסדרה הסביבתית המיושנת והמקוטעת ועוד.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "האמירות החשובות של ה-OECD משקפות את תמונת המצב הסביבתית בישראל, מתוך מטרה לשפר את המדיניות ולשתף בהישגים וביכולות הייחודיות של ישראל. הדוח מצביע על אתגרים רבים העומדים לפתחנו, בין היתר בהתמודדות שלנו עם שינויי האקלים, המגוון הביולוגי והטיפול בפסולת. נעבוד בשיתוף פעולה מלא עם שותפינו לממשלה והשלטון המקומי כפי שהצבנו כיעד, כדי להשיג את מטרותינו, להתקדם לעבר איפוס פליטות גזי החממה של ישראל, להגיע מ-80% הטמנה כיום לאפס הטמנה ולהפוך פסולת למשאב ולזהב. אנו מקדמים חקיקה תומכת בתחומים הנל בעשייה בשטח הלכה למעשה של רישוי משולב, טיפול משמעותי בפסולת בניין, אסדרה תעריפית של חשמל מפסולת ועוד. לפנינו עבודה רבה, אך אנו נחושים לפעול למען איכות החיים והבריאות שלנו ולמען מדינת ישראל בכל המישורים".
אבל לפי ה-OECD, עיקר האתגרים - עליהם דיברה סילמן - והחסמים כיום הם הממשלה עצמה. סילמן הבטיחה כי תמשיך בקידום חוק האקלים. המשרד מקדם כיום את חוק אקלים עם יעדי הפחתת פליטות שאפתניים של 50%, אך תהליך אישור החוק תקוע. אם הוא לא יקודם ולא יגיעו להבנות, ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי להגיע לוועידת האקלים באיחוד האמירויות בנובמבר ללא הישגים, ועם דוח מביך על הביצועים הסביבתיים של ישראל.
יובל לסטר, סמנכ"ל תכנון מדיניות ואסטרטגיה במשרד להגנת הסביבה, אמר כי הדו"ח רק מאשש את טענות המשרד לאורך שנים. "ישראל לא במסלול לעמוד ביעדים שלה. ה-OECD מכוון אותנו לצעדי מדיניות מאוד קונקרטיים. הם מדברים על חקיקת אקלים, תמחור פחמן הסרת סובסידיות מזיקות מדלקים פוסיליים. הדוח כולל פרק ייעודי על נושא הכלכלה המעגלית ושוק הפסולת. כאשר מסתכלים על שאר מדינות ה-OECD רואים שאלה שאין להן מסגרת חוקית מתקדמת זו ישראל וטורקיה. זה מדבר בעד עצמו".
גם בארגונים הירוקים קוראים לממשלה לפעול, ומהר. עו"ד תמי גנות, סמנכ"לית אדם טבע ודין, אמרה: "אומת הסטארט-אפ ניישן ישראל קיבלה הצצה במראה, ומהמראה משתקפת לא מעצמה טכנולוגית, אלא מדינת עולם שלישי שנמצאת בהכחשת אקלים, שמכלה את המשאבים שלה ופוגעת בבריאות התושבים, במיוחד העניים ביותר. זו ביקורת מהמדינות המפותחות, ממועדון המקובלים. אפשר לקוות שזו תהיה קריאת השכמה לממשלה ולשרה להגנת הסביבה, שחלק גדול מהממצאים המביכים בדוח נובעים מכשלים בתחומים באחריות הישירה של המשרד, דוגמת נושא הפסולת. אנחנו מצפים שהשרה תילחם על הסביבה שתהיה בראש סדר העדיפויות הממשלתי. היום זה נתפס כפריווילגיה. ה-OECD הוא על תקן המבוגר האחראי, והוא אומר לממשלה שככה לא מתנהגים".
עו"ד גנות הוסיפה כי "כל הסימנים המעודדים שבדוח ציינו, כמו הטלת המס על החד-פעמי וחוק אוויר נקי, הממשלה הנוכחית ביטלה או פגעה בו. הדוח המליץ מפורשת על חקיקת חוק אקלים עם יעדים מתחייבים להפחתת פליטות ואנרגיה מתחדשת. משרד האוצר והאנרגיה לא רוצים שיהיו יעדים בחוק. בהצעת החוק שאנחנו כתבתנו יש יעדים לאנרגיה מתחדשת, עם 50% עד 2030. וזה לא נמצא בהצעת החוק הממשלתית".
פורסם לראשונה: 08:59, 31.05.23
