טלסקופ החלל ג'יימס ווב ממשיך להביא תמונות מרהיבות מהחלל, והפעם תמונה ממערכת השמש שלנו: סוכנות החלל האמריקנית פרסמה תמונה של אורנוס (אורון), שצילם טלסקופ החלל המשוכלל, שבה אפשר לראות בבירור את 13 הטבעות הדקות המקיפות את כוכב הלכת.
התמונה שצילם ג'יימס ווב מדגימה את הרגישות חסרת התקדים של טלסקופ החלל, שהצליח לתעד את הטבעות המאובקות הקלות ביותר, שצולמו אי פעם בעבר רק פעמיים: על ידי החללית וויאג'ר 2 שחלפה סמוך לכוכב הלכת ב-1986, ומצפה הכוכבים קק - השוכן קרוב לפסגת הר מאונה קיאה שבהוואי, שבו השתמשו אסטרונומים במכשירים מתקדמים.
בנאס"א ציינו כי כוכב הלכת השביעי מהשמש, הוא ייחודי. הוא מסתובב על צדו, בערך בזווית של כ-97 מעלות ממישור מסלולו. הדבר גורם לעונות ארוכות במיוחד, שכן הקטבים של כוכב הלכת חווים שנים רבות של אור שמש קבוע ואחריו מספר שווה של שנים של חושך מוחלט.
בכתבה של איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי - שפורסמה גם ב-ynet, נכתב כי הטבעות של אורנוס קטנות הרבה יותר מאלה של שבתאי. קוטרן נע בין כ-30 אלף קילומטרים לכ-200 אלף, ורוחבה של כל טבעת הוא בין קילומטרים אחדים לכמה אלפי קילומטרים. בשונה מהטבעות הבוהקות של שבתאי, העשויות קרח ואבק, אלה של אורנוס כהות הרבה יותר והחוקרים עדיין אינם יודעים מה הרכבן. חוקרים משערים שגם הטבעות של אורנוס מכילות קרח ואבק, ואולי גם חומרים אורגניים, כלומר תרכובות של פחמן שמקורן כנראה בירחים של כוכב הלכת והן אלה שמקנות לטבעות את הגוון הכהה.
הקפה מלאה של אורנוס סביב השמש נמשכת כ-84 שנים במסלול אליפטי במקצת, ומרחקו ממנה הוא פי 20-18 מהמרחק של כדור הארץ מהשמש. בכתבה של ד"ר נעמה חלקון ממכון דוידסון לחינוך מדעי, נכתב עוד כי הרדיוס שלו הוא כ-25 אלף קילומטר, בערך פי ארבעה מרדיוס כדור הארץ, והמסה שלו גדולה פי 14.5 מזאת של כדור הארץ. כוח המשיכה שעל פניו קטן פי 1.1 מזה של כדור הארץ. כלומר, אם האסטרונאוט שלנו, המדלג להנאתו בין כוכבי הלכת, היה יכול לעמוד על פני אורנוס ולהישקל, מחוג המאזניים היה מצביע על כ-72 קילוגרם. זמן הסיבוב של אורנוס סביב עצמו הוא כ-17 שעות. בדומה לנוגה ובניגוד לכדור הארץ ולשאר כוכבי הלכת במערכת השמש, אורנוס חג סביב עצמו ממזרח למערב.