הקור העז ששורר בגלזגו לא מנע מרבבות מפגינים לדחוק במנהיגי העולם לקבל החלטות אמיצות יותר למען כדור הארץ. לוטי קרומבלהום מלונדון הגיעה לוועידת האקלים בגלזגו עם תקווה. בהפגנה של הבריגדות האדומות, בתחנת הרכבת המרכזית של העיר המארחת את ועידת האקלים השנתית של האו"ם, היא הביטה במחאה בעיניים נוצצות. "הגעתי הנה כחלק מתנועת המרד בהכחדה", היא סיפרה ל-ynet. "הייתי מעורבת כבר די הרבה זמן בקמפיינים סביבתיים. הגענו למצב חירום וועידת האקלים הזו היא 'לעשות או לחדול', כדי שנעשה צעדים ונימנע מקטסטרופה אקלימית".
אילנה קוריאל מדווחת מועידת האקלים בגלזגו
(צילום: נדב אבס, משי בן עמי)
הפגנות מחוץ לוועידת האקלים
(צילום: נדב אבס, אילנה קוריאל)
רבבות פעילים סביבתיים - גם מישראל - הגיעו להפגין ולדחוק במנהיגי העולם לקבל החלטות מרחיקות לכת למען עתיד כדור הארץ. הוגו תורברט, שהתלווה אל קרומבלהום, הגיע מעיר מדרום ללונדון. הוא סיפר: "הגעתי הנה בשביל צדק אקלימי. יש לי תקווה. אני לא כאן כדי למחות נגד הוועידה. אני פה כי יש לי תקווה שלוועידה הזו יהיו השלכות מרחיקות לכת על העולם".
עבור הפעילים הרבים שנהרו לגלזגו, הוועידה הזו היא התקווה האחרונה. הלן אנג'ל, בריטית בגיל העמידה, עמדה וצפתה במיצג המחאה יחד עם חברותיה. הן נראו כמו דודות חביבות מחוג סריגה. "באתי הנה כי אנחנו רוצים לעודד את הממשלות לנקוט את הפעולות הנדרשות כדי להימנע מאסון אקולוגי אקלימי", היא אומרת בקול חזק. "זה התפקיד שלהם, להגן על האנשים והם צריכים לעשות את עבודתם".
רוף דוטרי בן ה-56 הסביר מדוע יצא לגלזגו כדי להפגין למען כדור הארץ: "יש לי ילדים ולכן חשוב לי להיות פה. וגם להם יש ילדים. אני רוצה שיהיה להם עתיד".
גלזגו מלאה בשוטרים ומאבטחים. רחובות נסגרים בכל מקום. "אני בחור נורמלי", מוסיף דניאל מורה שמתראיין לכלי התקשורת בשעה שהוא מחזיק שלט הקורא לפעולה. "אבל אני לא פה בשביל תקשורת. אני מודאג. כי יש לנו ילדים. ואני לא מאמין שיהיה שינוי, אלא אם כן סין ורוסיה ישתנו. אבל רק אנשים בסין וברוסיה יוכלו לעשות זאת. זה תלוי בהם, באנשים".
אנשים הם אלה שיצרו את הבעיה והם גם הפיתרון. ואנשים כמו לוטי קרומבלהום, שחוששים שהאדמה מתחת לרגליהם מתפוררת, רוצים להגן עליה בכל מחיר.
לא הרחק מהם, באזור שבו נערכה הוועידה, נציגי מדינות העולם מציגים לראווה את העשייה האקלימית שלהם. אף אחת מהמדינות לא עושה מספיק, אבל בתצוגות ראווה הן טובות. בביתנים השונים מציגים מיזמים למחזור בקבוקים לתעשיית אופנה, יחד עם מיזמי שימור יערות וימים. בתצוגה שלצד הוועידה היו נציגים מקטאר וגם נציגי ארגונים מברזיל ומסין - מדינה ששלחה נאום כתוב בלבד וההיעדרות של המנהיג שלה בלטה באופן ניכר.
את שמותיהם של המנהיגים שנאמו אתמול כולנו מכירים. את האנשים שמניעים ודורשים מהם לפעול יותר ומהר למען הסביבה אנחנו מכירים פחות אם בכלל. אבל האנשים האלה יכולים להיות כל אחד ואחת. גם אתם.
הפנייה של בני הנוער לבנט
ליה לב ועלמה פומגרין, שתי נערות מישראל, שהגיעו להשתתף בוועידה, הגישו לראש הממשלה נפתלי בנט מכתב מ"ממחאת הנוער למען האקלים", שבו הם דורשים שיציב יעדים אמיצים ולהתאים את התוכניות של מדינת ישראל בהתאם.
במכתב, שעליו חתומים מאות תלמידים מרחבי הארץ, נכתב: "ההשלכות של אי הצבת יעדים מתאימים (והגעה אליהם) ברורות וחמורות ביותר, ויפלו בעיקר עלינו, הדור הצעיר. הביטחון, הבריאות, העתיד שלנו, הם המונחים על כף המאזניים. לכן, קיבלנו בשמחה רבה את החדשות שכבוד ראש הממשלה הביע רצון להעלות את יעדי הפחתת הפליטות של מדינת ישראל, כך שעד 2050 מדינת ישראל תאפס את פליטות גזי החממה שלה. זהו יעד נכון והכרחי, ואנו שמחים שראש הממשלה שותף לדעתנו בנושא. אנו, מפצירים בכם להציג את היעד הזה בכנס בגלזגו, ולהתאים את התוכניות הרלוונטיות כך שנגיע אליו. אנו בטוחים שעל רקע אמירותיו של ראש הממשלה, והנכונות שהראו כל משרדי הממשלה לפעול בנושא, תקשיבו לקול שאנו מביאים במכתב זה בשם הנוער הישראלי כולו ותעדכנו את יעדי הפחתת הפליטות והמעבר לאנרגיה מתחדשת".
