היום, יותר מתמיד, חשוב לקדם מדיניות סביבתית מבוססת מדע וליישם בשטח פתרונות בני קיימא, המשקללים היבטים סביבתיים, חברתיים וכלכליים.
דווקא היום, כשאינטרסים צרים וזרים מובילים תהליכים פוליטיים וכלכליים, כשהפייק ניוז מטשטש את גבולות האמת, וכשגורמים שמרניים וקנאים מסרבים לצעוד עם הקדמה, חשוב לשים את המדע בחזית, ובפרט בתחום ההגנה על הסביבה המקומית וההתמודדות עם המשבר האקולוגי-אקלימי העולמי.
המורכבות של המערכות הטבעיות ושל ההשפעות האנושיות על הסביבה מחייבת מחקר מדעי, שמשלב חוקרים מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, מדעי הרוח ומדעי החברה. למעשה אין תחום מחקר או תחום יישומי שלא נוגע בנושא, מביולוגיה, כימיה וגאולוגיה, עבור בהנדסה כימית, בהנדסת חשמל או בהנדסת מכונות, ועד לחינוך, משפט, פסיכולוגיה ופילוסופיה, ועוד ועוד. אבל המחקר המרתק, המאתגר וההכרחי מכולם הוא זה הרב-תחומי או הבינתחומי, המשלב דיסציפלינות שונות ואף מרוחקות ומייצר סינרגיה.
המחקר הישראלי בתחומי הסביבה השונים נרחב ומהמובילים בעולם, ובשנים האחרונות הוא יוצא יותר ויותר מן המעבדה ומהמודלים האקדמים אל הרחוב ואל הקהילה. הכנה של ניירות עמדה ומסמכי מדיניות מבוססי ידע מדעי, הובלה של פתרונות טכנולוגיים מבוססי מדע, וכן שולחנות עגולים בהם יושבים קובעי מדיניות, חברות עסקיות, ארגונים חוץ ממסדיים ומדענים כדי להתאחד מול האיום והאתגר הגדול שמשבר הזיהום, משבר מגוון המינים ומשבר האקלים מציבים בפנינו.
אחד הזרזים המרכזיים להנגשת מדעי הסביבה לציבור הרחב ולמקבלי ההחלטות בישראל, ולקידום מדיניות ופעילות מבוססת מדע בתחום, היא האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה. לאגודה יש, בין היתר, סוכנות ידיעות סביבתית, זווית, המדווחת על מחקרים יישומיים מקומיים וגלובליים, תוכנית ממשק המשלבת מדעני סביבה במשרדי הממשלה ובגופים לאומיים במטרה להרחיב את השימוש בידע מדעי ובשיקולים מדעיים בקביעת המדיניות הסביבתית בישראל, ועוד.
פעם בשנה מכנסת האגודה ועידה ייחודית, המחברת בין אקדמיה, ארגוני סביבה וחברה, רשויות מקומיות ולאומיות ומשרדי ממשלה וחברות במשק, ושמה על שולחנות הדיונים נושאים הנוגעים בכל היבט של חיינו, מבינה מלאכותית לחיזוי שיטפונות, דרך גישות ושיטות לקיבוע ולכידה של פחמן או היבטים של זיהום ושיקום מקורות מים, ועד לסוגיות בהשקעות סביבתיות ובאתיקה סביבתית. החגיגה השנתית הזו מייצרת מרכז ידע בו נפגשים כל השחקנים לדיונים וויכוחים במטרה לשמור על איכות הסביבה ועל בריאות הציבור בישראל.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןהמשבר האקולוגי-אקלימי מציב בפני כל אחת ואחד מאיתנו ובפני האנושות כולה אתגרים גדולים ומורכבים. כדי לצלוח את האתגרים הללו ולהציל את עצמנו מעצמנו, אנחנו צריכים לקחת את הנתונים בשטח, להפוך אותם למידע ולייצר ידע, שיאפשר להניב תהליכים יעילים יותר ולא פחות חשוב מועילים יותר. כל אחד מהשלבים הללו מבוסס על מדע, וככל שנתבסס יותר על מדע נוכל לייצר תהליכים מושכלים ולהגביר את התועלת שלהם.
המחקר האקדמי והיישומי הישראלי בתחום האקולוגיה ומדעי הסביבה הוא רשת הביטחון של כולנו בהגנה על הסביבה הטבעית והאנושית, והמנוע העיקרי שעומד מאחורי טכנולוגיות כחול לבן חדשות וחדשניות בתחום הקלינטק, הפודטק, האגרוטק והקליימטק. חיבור בין מדע למדיניות בתחום הסביבה יכול לייצר תועלות רבות, ובעיקר מחויבות ואחריות לפעול באופן לא מוטה ולא מטעה לטובת הדור הנוכחי והדורות הבאים.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
